בע"מ 9055/20 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 24.11.2020 (רמ"ש 57111-07-20, השופטת ג' לוין ), ובצדה בקשה לסעד זמני. בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד מיום 6.7.2020, בגדרה נדחתה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט לענייני משפחה ביום 15.6.2020 (תמ"ש 4930-08-15, סגנית הנשיא, ר' קודלר-עיאש )

רקע והליכים קודמים

2.

ברקעה של הבקשה דנן הליכים משפטיים שונים המתנהלים בעניינה של המבקשת 2, הסובלת ממחלה קשה ונזקקת לטיפול סיעודי קבוע (להלן: החסויה ). המבקש 1 (להלן: המבקש ) הוא בעלה. המשיבים הם בני משפחה אחרים של החסויה – אביה, אמה ואחותה – וכן משרד הרווחה. כבר בפתח הדברים יצוין כי עיון בבקשה ובהליכים שקדמו לה מלמד על נסיבות החיים המורכבות המלוות את המקרה, נוכח מחלתה של החסויה והמצב הכלכלי הקשה שבו היא נתונה כתוצאה מכך. יצוין עוד כי בשנים האחרונות מנהלים הצדדים הליכים משפטיים רבים וסבוכים, שפירוטם אינו נדרש כאן.

3.

ביום 13.1.2014 מונה המבקש כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה בהתאם לצו שנתן בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון

(א"פ 39072-01-12, השופטת (כתוארה אז) ח' מטלין ), לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

בחודש אוגוסט 2015 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית נגד הוריה של החסויה ואחותה (תמ"ש 4930-08-15;

להלן: התביעה הנזיקית ). בתביעה זו נטען כי בני המשפחה הסתירו ממנו ומן החסויה מידע הנוגע למחלה שממנה היא סובלת באופן שמנע גילוי מוקדם שלה.

4.

עוד יצוין כי בחודש דצמבר 2015 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת מזונות בשמה של החסויה כנגד הוריה ואחותה על רקע היזקקותה לתמיכה כלכלית (תמ"ש 40013-12-15; להלן: תביעת המזונות ). בית המשפט לענייני משפחה דחה תביעה זו על הסף בקבעו כי יש להגישה באמצעות אפוטרופא לדין. בהמשך לכך, מונתה לחסויה אפוטרופא לדין על-ידי בית המשפט המחוזי (עמ"ש 2436-04-16) וזו הגישה בשנת 2016 תביעת מזונות מתוקנת נגד המבקש עצמו, נגד בנם הבכור של המבקש והחסויה, וכן נגד הוריה של החסויה ואחותה. במסגרת ההליך, בהחלטות שניתנו ביום 5.4.2017 וביום 13.8.2017, חייב בית המשפט לענייני משפחה את הנתבעים בתשלום דמי מזונות זמניים לצורך הטיפול בחסויה, למעט האם הסובלת בעצמה ממצב רפואי דומה.

5.

להשלמת התמונה יצוין כי בין הצדדים התנהלו הליכים נוספים שנסבו על אופן תשלום המזונות הזמניים. במסגרת זאת, המבקש נקט בהליכים שונים לצורך מינויו כאפוטרופוס לדין של החסויה לעניין הליכי ההוצאה לפועל של חיוב המזונות. בין היתר, בחודש פברואר 2019 המבקש הגיש אף עתירה בעניין לבית משפט זה (בג"ץ 816/19 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה

(21.2.2019)). בתמצית יצוין כי עתירה זו נדחתה לאחר שהומלץ למבקש לפנות אל גורמי הסיוע המשפטי על מנת לבחון נקיטתו של הליך אחר המתאים בנסיבות העניין.

ההליך הנוכחי

6.

מקורה של הבקשה דנן בתביעה שלישית שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה ביום 25.5.2017, ובה עתרו אביה ואחותה של החסויה (בשמם, כמו גם בשם האם) לביטול מינויו של המבקש כאפוטרופוס לגוף ולרכוש (א"פ 54920-05-17; להלן: תביעת האפוטרופסות ). בעיקרו של דבר, נטען בתביעה כי המבקש אינו מקדם את הטיפול בגופה וברכושה של החסויה אלא מנצל את מעמדו לקידום טובתו האישית. עוד נטען כי התנהלותו הכלכלית של המבקש הובילה ליצירת חובות כבדים, שבגינם מתנהלים נגדו ונגד החסויה הליכי הוצאה לפועל. להשלמת התמונה יצוין כי במהלך ההתדיינות חזרה בה האחות מבקשתה לביטול מינויו של המבקש כאפוטרופוס לגוף. מנגד, המבקש טען כי בני המשפחה האחרים אינם מעורבים באופן תדיר בחייה של החסויה וכי התביעה הוגשה על רקע חיוב המזונות שנפסק לחובתם. המבקש טען עוד כי טובתה של החסויה מחייבת כי האפוטרופוס יהיה אדם קרוב אליה, והוסיף כי הוא דואג במסירות לכל מחסורה ולקיומו של מערך טיפולי צמוד המלווה אותה בבית מגוריהם. המבקש אישר כי מצבם הכלכלי קשה, אך הוסיף כי הדבר נובע בין היתר ממצבה הרפואי של החסויה הכרוך בהוצאות כלכליות גדולות, לצד העובדה שהיא אינה יכולה לעבוד. בלב ההתדיינות עמדה מחלוקת נוספת בעניין המסגרת הטיפולית המתאימה לחסויה. בעוד המבקש מחזיק בעמדה כי טובתה מחייבת את הישארותה בבית המגורים המשפחתי, בטיפול צמוד של שתי מטפלות, האב והאחות טענו כי יש להורות על הוצאתה של החסויה למסגרת חוץ-ביתית, במוסד המותאם לצרכיה.

7.

במסגרת ההליך הוגש תסקיר סעד לבית המשפט ובו המלצה להמשך מינויו של המבקש כאפוטרופוס לגוף ולרכוש וכן חוות דעת רפואית אשר תמכה בהשארת החסויה במסגרת טיפולית ביתית. על רקע זה, הודיעה באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה כי לשיטתה אין מקום להיעתר לבקשה להחלפת המבקש כאפוטרופוס של החסויה. עוד יצוין כי עמדת האפוטרופא לדין בהליך הייתה כי יש להותיר את מינויו של המבקש כאפוטרופוס לגוף, אך הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט את שאלת המשך מינויו כאפוטרופוס לרכוש.

8.

פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה שנזכר בפתח הדברים הכריע במאוחד בשלוש התביעות האמורות. בכל הנוגע לסוגיית האפוטרופסות נקבע שהמבקש ימשיך לשמש כאפוטרופוס לגוף של החסויה, אך מינויו כאפוטרופוס לרכושה יבוטל. בהקשר זה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המבקש אינו מנהל את ענייניה הכספיים של החסויה בצורה יעילה, וכי בשל כך גרם להוצאות מיותרות ומופרזות הפוגעות במשאביה הפוטנציאליים. על כן, נקבע כי עובדת סוציאלית לסדרי דין תגיש בעניינה של החסויה המלצה בדבר גורם חיצוני אחר שיתאים לשמש כאפוטרופוס לרכושה. עוד הורה בית המשפט לענייני משפחה על שינוי במסגרת הטיפולית של החסויה. בהקשר זה, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי החסויה תמשיך במסגרת טיפול ביתית, בכפוף לכך שזו תותאם ליכולותיו הכלכליות של התא המשפחתי. בהתאם, הורה בית המשפט לענייני משפחה כי חלף העסקתן של שתי מטפלות בשכר, יועסק מטפל עיקרי אחד בלבד, לצד מטפל מחליף שיעבוד במועדים בהם המטפל העיקרי שוהה בחופש. עוד יש לציין שבית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה הנזיקית שהגיש המבקש, וכן קיבל בחלקה את תביעת המזונות, במובן זה שקבע כי המבקש יחוב בתשלום של דמי מזונות חודשיים בסך 8,800 שקלים. תביעת המזונות נגד שאר בני המשפחה נדחתה בעיקרה (להוציא המשך חיובם בתשלום מזונות זמניים עד ליום 30.6.2020). בהתחשב בבקשת רשות הערעור שהוגשה המשך הדברים יעסוק אך בהליכים הנוגעים לתביעת האפוטרופסות.

9.

המבקש הגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לעיכוב ביצועו של פסק הדין האמור, וזו נדחתה בהחלטה הנזכרת אף היא בפתח הדברים. בתמצית, בית המשפט לענייני משפחה ציין כי ההוראות בעניינה של החסויה ניתנו מתוך שיקולים הנוגעים להבטחת טובתה הפיזית והנפשית, והוסיף כי עיכוב ביצוען עלול לגרום לה לנזקים. על כן, נקבע כי יש הכרח לקיימן בהקדם האפשרי.

10.

על כך יש להוסיף כי ביום 25.6.2020 המבקש הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בהמשך, ביום 14.10.2020, ולאחר שניתנו לו מספר אורכות לצורך כך, הגיש המבקש ערעור כאמור. ערעור זה עודנו תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי (עמ"ש 63506-06-20).

11.

ביום 21.7.2020 הודיעה העובדת הסוציאלית לסדרי דין לבית המשפט לענייני משפחה כי עמותת "גג לנזקק ולחוסה" נתנה את הסכמתה להתמנות כאפוטרופוס לרכושה של החסויה (להלן: העמותה ). בהמשך, ביום 23.7.2020 ניתן צו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה המורה על מינויה של העמותה כאפוטרופוס לרכוש.

12.

ביום 26.7.2020 הגיש המבקש בשמו ובשם החסויה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה שלא לעכב את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בצידה של הבקשה הוגשה אף בקשה לסעד זמני המכוון לעיכוב ביצוע פסק הדין. בקשה זו התייחסה אך לחלק בפסק הדין שעסק בתביעת האפוטרופסות. המבקש טען, בין היתר, כי פיטוריה של מטפלת אחת, כאמור בפסק הדין, יוביל לפירוק המערך הטיפולי הביתי ויפגע באופן קשה ובלתי הפיך בחסויה. עוד טען המבקש כי יש לעכב אף את הפסקת מינויו כאפוטרופוס לרכוש, בהדגישו כי הוא מטפל בחסויה במסירות וכי לא ניתן לנתק בין אחריותו כאפוטרופוס לגוף לבין אחריותו כאפוטרופוס לרכוש.

מנגד, אביה של החסויה ואחותה התנגדו לבקשות, בהדגישם, בין היתר, כי יש להפסיק את העסקת המטפלת השנייה כדי למנוע פגיעה כלכלית בחסויה. עוד נטען כי סיכויי הערעור שהגיש המבקש נמוכים וכי אין לאפשר לו להיות אפוטרופוס לרכוש נוכח התנהלותו הכלכלית. להשלמת התמונה יצוין כי עמדת באת-כח היועץ המשפטי לממשלה בהליך הייתה כי יש לעכב את השינוי במערך הטיפול הקיים. לצד זאת, עמדתה הייתה כי אין למקום לעכב את מינוי העמותה כאפוטרופוס לרכוש, בשים לב לכך שהמינוי אינו פוגע בטובתה של החסויה. יצוין עוד כי במהלך ההתדיינות הציעה האפוטרופא לדין להשתמש בכספים שנותרו בחשבון ייעודי שבו הופקדו תשלומי המזונות הזמניים לצורך מימון שכרה של המטפלת השנייה, ככל שתעוכב ההחלטה על הפסקת עבודתה.

13.

ביום 18.8.2020 קיבל בית המשפט המחוזי בחלקה את הבקשה לסעד זמני. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי קבע כי יש לעכב את הוראותיו של פסק הדין שניתן בעניין סיום העסקתה של המטפלת השנייה, עד למתן החלטה אחרת. בהקשר זה, בית המשפט המחוזי ציין כי שינוי במערך הטיפולי צפוי להיות בעל השפעה מידית ומשמעותית על החסויה, וכי בנסיבות אלה טובתה מחייבת לשמר את המצב הקיים. עוד נקבע כי מימון שכרה של המטפלת השנייה יגיע מהכספים המצויים בחשבון הייעודי שאליו הופקדו המזונות הזמניים. כן נקבע כי ככל שייווצר עיכוב בטיפול בעניין מצד העמותה, נוכח התמשכות ההליכים הכרוכים במינויה, ידאגו הוריה של החסויה ואחותה למימון התשלום למטפלת. לצד זאת, בית המשפט המחוזי לא מצא לעכב את הוראות פסק הדין הנוגעות לביטול מינויו של המבקש כאפוטרופוס לרכוש.

14.

עוד יצוין כי במהלך התדיינות בבית המשפט המחוזי, המבקש הגיש מספר בקשות לפי פקודת בזיון בית משפט ובהן טען כי בניגוד להחלטה האמורה מיום 18.8.2020, בני המשפחה האחרים אינם מממנים את שכרה של המטפלת השנייה, ומונעים את העברת הכספים מהחשבון הייעודי. כן העלה המבקש טענות שונות כנגד תפקוד העמותה. המבקש ציין כי בנסיבות אלה התפטרה המטפלת השנייה מתפקידה ואף הגישה תביעה בטענה להלנת שכר.

15.

ביום 24.11.2020 ניתנה כאמור החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשת רשות הערעור לגופה. בתמצית, בית המשפט המחוזי החליט לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור. בהמשך לכך, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור בחלקו, במובן זה שהורה כי בהתאם להחלטתו מיום 18.8.2020 יעוכב החלק בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה המתייחס לשינויים במערך הטיפול של החסויה, עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין. לצד זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בהתייחס לשאלת האפוטרופסות על הרכוש. בהקשר זה, בית המשפט המחוזי הדגיש כי מעת שהדיון בערעור על פסק הדין נקבע למועד קרוב (בתוך תקופה של כשלושה חודשים), אין הצדקה לדון בעניין במסגרת הליך ערעורי על "החלטה אחרת", אלא יש להמתין לדיון בערעור העיקרי. בית המשפט המחוזי ציין כי בשלב זה לא ברור האם העמותה ממלאת באופן מלא את תפקידה בפועל כאפוטרופוס לרכוש, אך הוסיף כי סוגיה זו צפויה להתברר במסגרת הערעור. בית המשפט המחוזי אף ציין כי מעת שהורה על הסדר ביניים למימון שכרה של המטפלת השנייה, אין הוא נדרש לשאלת האפוטרופסות לרכוש.

16.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 7.12.2020 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשות לפי פקודת בזיון בית משפט שהגיש המבקש. בית המשפט המחוזי ציין כי עד לאותו מועד טרם שילמו הוריה של החסויה ואחותה את שכרה של המטפלת השנייה מתוך כספי החשבון הייעודי. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי בפועל אף העמותה לא שילמה את שכרה של המטפלת נוכח עיכובים שונים, בין היתר, נוכח חוסר שיתוף פעולה מצד קרובי משפחתה של החסויה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי במצב זה מצופה כי הוריה ואחותה של החסויה ידאגו לביצוע התשלום האמור. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום למתן הוראה אופרטיבית במסגרת בקשת רשות הערעור, וכי יש לפנות בעניין בבקשה מתאימה לערכאה הדיונית. בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי כי טרם הוגשה בקשה שכזו.

בקשת רשות הערעור והתשובות לה

17.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב הביצוע החלקי של פסק הדין שנתן בית המשפט לענייני משפחה, ובצידה הוגשה כאמור גם בקשה לסעד זמני. בעיקרו של דבר, המבקש שב וטוען כי יש לעכב את הפסקת מינויו כאפוטרופוס על רכושה של החסויה. המבקש מדגיש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, בשים לב לכך שמינויו כאפוטרופוס על הרכוש משליך על יכולתו לדאוג לשלומה וטיפולה של החסויה וכי אף סיכויי הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי טובים. המבקש מוסיף וטוען כי העמותה אינה מעורבת בפועל בטיפולה של החסויה וכי בנסיבות שנוצרו אף נפגע המערך הטיפולי הביתי. בהקשר זה שב וטוען המבקש כי הוריה ואחותה של החסויה אינם מעבירים את הכספים הנדרשים לצורך מימון המטפלת השנייה, על אף החלטת בית המשפט המחוזי, וכי המטפלת נאלצה להתפטר בשל כך מתפקידה.

18.

ביום 28.12.2020 הוריתי על קבלת תשובת המשיבים לבקשות, תוך

התייחסות בין השאר לסוגיית מימון שכרה של המטפלת השנייה, להוצאותיה השוטפות של החסויה, וכן לשאלה האם הושלמו הליכי מינויה של העמותה כאפוטרופוס על הרכוש.

19.

ביום 4.1.2021, בהתאם להחלטתי, התקבלה תשובת משרד הרווחה ובה נטען בעיקרו של דבר כי יש לדחות הן את בקשת רשות הערעור והן את הבקשה לעיכוב ביצוע. משרד הרווחה הדגיש כי החלטתו של בית המשפט המחוזי הייתה שקולה ומאוזנת, והתקבלה לאחר שהובאו בחשבון מלוא השיקולים הנוגעים לעניין. עוד נטען כי ניסיונו של המבקש לעכב את הפסקת מינויו כאפוטרופוס לרכוש אינו עולה בקנה אחד עם טובתה של החסויה ואינו נדרש באופן דחוף, בשים לב לכך שערעורו עתיד להתברר בקרוב בבית המשפט המחוזי בדיון שצפוי להתקיים ביום 24.2.2021. משרד הרווחה הוסיף כי מבירור שערך עם העמותה עולה כי זו השלימה את ההליכים הדרושים למינויה כאפוטרופוס לרכוש, אך מתקשה למלא את תפקידה בשל אי-שיתוף פעולה של כלל הצדדים, הפוגע בטובתה של החסויה. בכלל זאת, הובהר כי המבקש אינו מעביר לעמותה את דמי המזונות שאותם הוא נדרש לשלם לחסויה בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וכי אף יתר בני המשפחה אינם מעבירים את הכספים למימון המטפלת השנייה מהכספים שבחשבון המזונות הייעודי כנדרש לפי הוראות בית המשפט המחוזי. על כן, צוין כי טרם הוסדר התשלום עבור המטפלת השנייה וכי זו אף התפטרה בשל כך בתחילת חודש אוקטובר 2020 והגישה תביעה בעניין נגד החסויה. על רקע זה, משרד הרווחה הוסיף ועדכן כי ביום 3.1.2021 הגישה העמותה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה להורות למבקש וליתר בני המשפחה להעביר את הכספים הנדרשים לחשבונה של החסויה (תמ"ש 1877-01-21) .

20.

ביום 5.1.2021 הגישו גם אביה ואחותה של החסויה את תשובתם ואף בה נטען כי יש לדחות את בקשותיו של המבקש. בתמצית, הם טוענים כי ביסודה של בקשת רשות הערעור ניצב רצונו של המבקש לנהל את כספיה של החסויה וכי המשך מינויו כאפוטרופוס לרכוש יהיה מנוגד לטובתה. עוד נטען כי המבקש הוא שגרם לעיכובים בהסדרת התשלום למטפלת השנייה.

דיון והכרעה

21.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

22.

כבר בראשית הדיון יש לחזור ולציין כי עיון בבקשה ובתשובות לה מלמד על נסיבותיו האנושיות הקשות של המקרה. התמונה המצטיירת, שעולה גם מהחלטותיהן השונות של הערכאות הקודמות, מלמדת על סכסוך משפחתי קשה ומר הניטש בין הצדדים, ובעיקר על הפגיעה הנוספת בעניינה של החסויה בשל חוסר שיתוף הפעולה ביניהם.

23.

לגופם של דברים, כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטות שעניינן סעד זמני היא מצומצמת במיוחד (ראו והשוו: רע"א 678/08 פרוספריטי פי. די. אם. איי. שרותי מזון (1977) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ , פסקה 5 (24.1.2008);

בע"ם 2788/18 פלונית נ' פלונית , פסקה 23 (1.5.2018); בע"ם 176/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 8 (4.4.2019)) הגם שרגישותה של הסוגיה ברורה, לא השתכנעתי כי הבקשה עומדת באמת מידה מחמירה זו .

24.

בנסיבות העניין המבקש לא הראה כי טובתה של החסויה מחייבת התערבות בהפסקת מינויו כאפוטרופוס על רכושה במתכונת של עיכוב ביצוע, כאשר כפי שצוין הטענות לגופן עוד יתבררו במסגרת הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי. הדברים אמורים בשים לב לפעולות שכבר נקטה העמותה לצורך הסדרת מעמדה בפועל ולצורך בקידום היציבות בשמירה על ענייניה של החסויה. בהקשר זה נתתי דעתי לכך שעל-פי האמור בתשובתו של משרד הרווחה, ביום 3.1.2021 נקטה העמותה בהליך מתאים בבית המשפט לענייני משפחה לצורך מתן הוראות לצדדים, וזאת לשם הבטחת הכספים הנדרשים לטיפול בחסויה. ניתן לקוות כי החלטה בעניין תתקבל במהירות המתחייבת מנסיבות העניין, וזאת מבלי לנקוט כל עמדה לגופם של דברים וכמובן מבלי לגרוע מחובתם של הצדדים לפעול באופן שוטף ליישום החלטותיהן של הערכאות הקודמות.

25.

להשלמת הדברים יצוין כי ערב החתימה של החלטה זו המבקש הגיש בקשה להגשת התייחסות נוספת מטעמו לסוגיות שנזכרו בהחלטתי מיום 28.12.2020. בתמצית, המבקש שב על טענותיו, ובכלל זאת ציין כי המשך מינויה של העמותה כאפוטרופוס לרכוש אינו משרת את טובת החסויה. לאחר שנתתי דעתי לדברים, אני סבורה כי אין בהם כדי להטות את הכף בהליך שבפני וכי מקומן של הטענות להתברר במסגרת הדיון בערעור שהגיש המבקש, ואשר צפוי כאמור להתקיים ביום 24.2.2021.

26.

לא אוכל לסיים מבלי לחזור ולהביע צער על חוסר יכולתם של הצדדים לשתף פעולה עם העמותה על מנת לסייע בידה להצליח בתפקידה.

27.

סוף דבר: הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לסעד זמני. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.