בע"מ 9104/17 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים מ' סובל , ד' מינץ ו- ש' שוחט ) מיום 25.10.2017 בעמ"ש 6816-09-13, שניתנה במסגרת ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט נ' פלקס ) מיום 3.6.2013 בתיק 5177-11-11 ובמספר תיקים נוספים.

2.

הצדדים להליך הינם ארבעת ילדיהם של המנוח הנריק ברונר (להלן: המנוח ) וגוסטה ברונר (להלן: המנוחה ), וביסודו סכסוך באשר לירושת המנוחים. בחודש מרץ 2011 הגיש המבקש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה אחר עיזבון המנוחה, שנפטרה בחודש פברואר 2006. המשיבים 1 ו-2 הגישו התנגדות לאותה בקשה, מחמת קיומה של צוואה בעדים, אותה עשתה המנוחה ביום 11.10.2001, וביקשו לקיימה. ההליך הועבר לבית המשפט לענייני משפחה, שם הבהירו המשיבים כי בדעתם לבקש לקיים גם את צוואת המנוח, אשר נפטר כשבועיים קודם להגשת התנגדותם למתן צו ירושה לגבי עיזבון המנוחה, ונעשתה אף היא ביום 11.10.2001. בצוואותיהם האמורות, הורישו המנוחים את עיזבונם לשלושת המשיבים, והורו לכל אחד מהם לשלם למבקש סכום של 30,000 דולר. עוד הורו המנוחים, כי ככל שמי מהמשיבים יחליט שלא להעניק למבקש את הסכום האמור הם מכבדים החלטה זו, וכי אם המבקש יערים קשיים על ביצוע צוואותיהם הוא לא יהיה זכאי לקבל כל חלק בעיזבונם. בפסק דין מיום 3.6.2013 דחה בית המשפט לענייני משפחה את התנגדותו של המבקש לקיום צוואות המנוחים והורה על קיומן.

3.

המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה והגיש עליו ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בסיוע בית המשפט, הגיעו הצדדים למתווה מוסכם, אשר ביום 7.10.2015 ניתן לו תוקף של פסק דין, ולפיו בין היתר ישלמו המשיבים 1 ו-2 למבקש, "בתורת יורש של הוריו המנוחים", סך של 5,000,000 דולר, ללא כל קשר להיקף העיזבון, כאשר סכום זה ממצה את כל זכויות המבקש בעיזבונות הוריו המנוחים. וזאת, בתנאי שהמבקש יחתום על המסמכים הבאים: כתב ויתור וייפוי כוח, לפיהם לא תהיה למבקש כל תביעה ו/או טענה נגד המשיבים 1 ו-2 בקשר לעיזבון המנוחים; כתב שיפוי במסגרתו יתחייב המבקש להשיב להם את הסכום האמור במקרה שבו יפר את התחייבותו שלא לפנות נגדם בתלונה או במסירת מידע לרשות כלשהי; ובטוחות לשיפוי בסכום הנ"ל שיעמדו בתוקף במשך 5 שנים מקבלת הכסף. הוסכם, כי כל מחלוקת באשר לניסוח המסמכים האמורים (להלן: המסמכים ) תוכרע על ידי בית המשפט המחוזי, וכי למבקש לא תהיה כל זכות ליטול חלק בהתדיינות הנוגעת לחלוקת העיזבון בין המשיבים 1 ו-2 לבין המשיבה 3.

אכן התגלעו בין הצדדים מחלוקות בנוגע לנוסח המסמכים האמורים, וביום 23.6.2016 נערך בבית המשפט המחוזי דיון שלאחריו הגישו הצדדים את כתבי טענותיהם בהקשר זה. בהחלטה מיום 25.10.2017 הכריע בית המשפט המחוזי לגבי הנוסח המחייב של המסמכים, אשר עליו תידרש חתימת המבקש ובני משפחתו כאמור בפסק הדין מיום 6.10.2015, תוך שהובהר כי "המעורבות של מותב זה לאחר מתן פסק הדין היא בהכרעה במחלוקות סביב ניסוח המסמכים השונים, ולא במתן הכשר לכלל ההוראות הכלולות במסמכים אלו".

4.

כעת מונחת לפני בקשה לרשות ערעור על החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי, במסגרתה טוען המבקש ל"ניסוח גורף" של התחייבויותיו על פי מסמכים החורגים מהמתווה המוסכם שקיבל כאמור תוקף של פסק דין, כמו גם מההסכמות הדיוניות אליהן הגיעו הצדדים בדיון מיום 23.6.2016. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי התעלם ממסמך ההשגות המפורט שהוגש מטעמו לגבי המסמכים שהכינו המשיבים, ובהחלטתו הטיל עליו ועל בני ביתו חובות "בלתי סבירים, משפילים ופוגעניים", כפי שפורטו בבקשה לרשות ערעור. עמדת המשיבים כפי שהתקבלה על ידי בית המשפט בהחלטתו אינה מוּנעת, כך נטען בבקשה, מרצון אמיתי לקיים את מתווה פסק הדין, אלא מתוך ניסיון ליצור פרצות דרכן יוּשב להם הסכום אותו התחייבו לשלם למבקש.

5.

לאחר עיון בבקשה ובהחלטות דלמטה, אין בידי לקבל את הבקשה, אשר אינה מגלה כל עילה המצדיקה מתן רשות ערעור ב" גלגול שלישי " – רשות אשר תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינה של הבקשה נטוע כולו בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות הקשורות לסכסוך ולהסכמות שהושגו בין הצדדים, והיא אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית או חשש לעיוות דין שנגרם למבקש. ביתר שאת אמורים הדברים, שעה שההחלטה אותה תוקף המבקש בבקשתו תחומה להכרעה בעניין נוסח המסמכים – עניין שנמסר להכרעתו של בית המשפט המחוזי, באופן מפורש, על ידי הצדדים.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית . משלא התבקשה תשובת המשיבים לא אעשה צו להוצאות.