בע"מ 9170/16 פלוני נ. פלוני

1.

דניאל

(המבקש בבע"מ 9170/16 והמשיב בבע"מ 9861/16) ו -

יעקב (המבקש בבע"מ 9861/16 והמשיב בבע"מ 9170/16) הם אחים המסוכסכים ביניהם מזה שנים רבות ומנהלים האחד נגד השני מספר גדול של הליכים במגוון ערכאות שיפוטיות. לפני שתי בקשות רשות ערעור שהגישו השניים, מזה ומזה, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ ) מיום 9.11.2016 בעמ"ש 2960-10-16, במסגרתו התקבל באופן חלקי ערעורו של דניאל על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופטת א' שמאי-כתב ) מיום 17.9.2016 בה"ט 42438-04-16.

2.

דניאל הגיש בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בקשה למתן צו הגנה אשר יורה ליעקב שלא להיכנס לתחומי בית וחצרים (להלן: הבית ) הממוקמים במגרש בגבעת זאב (להלן: המגרש ). הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לשאלת הבעלות על הבית, אך יעקב, הטוען לבעלות עליו, רשום בפועל כבעלי המגרש . בבקשה למתן צו הגנה נטען כי יעקב נכנס לבית, בו שהו דניאל וילדיו, ותקף מילולית את ילדיו של דניאל, איים עליהם והיכה אותם באגרופים.

3.

בפסק דין מנומק קבע בית המשפט לענייני משפחה כי עדויות שני הצדדים אינן מהימנות בעיניו, וכי הוא לא שוכנע שהייתה תקיפה פיזית של יעקב את דניאל, מלבד "הזזה" מינורית שלו הצדה, שלא במטרה לפגוע בו. כן נקבע, כי יעקב נקט באלימות מילולית כלפי דניאל וילדיו, אולם גם בנו של דניאל נקט כלפי יעקב באלימות מילולית ופיזית. בנוסף, נקבע כי יעקב נקט בפרובוקציה עת התעקש למסור לדניאל ולילדיו כתבי בי-דין באופן אישי, במקום להיעזר בשליח. בית המשפט קבע כי לא שוכנע שיעקב מהווה סכנה ממשית לחיי דניאל או ילדיו או כי יעקב מתעלל בהם ואינו מאפשר להם לקיים אורח חיים תקין. על כן, נקבע כי דניאל לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש למתן צו הגנה. עוד קבע בית המשפט, כי דניאל מנסה למנוע את כניסתו של יעקב למגרש, על אף שהוא בבעלות יעקב, וכי באמצעות הבקשה למתן צו הגנה ניסה דניאל להשיג מטרות הזרות לתכליות שבבסיס חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. לאור האמור, דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו הגנה, אך קבע כי המצאת כתבי בי-דין מטעם יעקב לדניאל או למי מילדיו או מטעם דניאל או מי מילדיו ליעקב תתבצע באמצעות "שליח שזה תחום עיסוקו" בלבד, אלא אם הורה בית משפט אחרת; כי נאסר על יעקב לנקוט באלימות מילולית כלפי מי מילדיו של דניאל; וכי אין בפסק הדין האמור כדי לפגוע בהחלטות קודמות של בתי המשפט השונים.

4.

דניאל הגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי קבע כי בית המשפט לענייני משפחה לא היה מוסמך להורות כי המצאת כתבי בי-דין תיעשה דווקא באמצעות "שליח שזה תחום עיסוקו", ולא למשל באמצעות צד שלישי ניטרלי אחר כלשהו. כן נקבע, כי בית המשפט אמנם מוסמך לתת הוראות בנוגע להמצאה בתיק הנדון לפניו, אך הוא אינו מוסמך לקבוע הוראות גורפות וכלליות להמצאה בכלל ההליכים המתנהלים בין הצדדים, והוא ודאי אינו מוסמך לתת הוראות כאלו לדניאל - שהיה המבקש בהליך - וכלפי ילדיו של דניאל, אשר כלל לא היו צד להליך. לעומת זאת, בית משפט קמא דחה את ערעורו של דניאל על קביעות עובדתיות שקבע בית המשפט לענייני משפחה באשר להתרחשויות באירוע שבגינו התבקש צו ההגנה, וכן דחה את טענתו של דניאל כי היה על בית המשפט להורות ליעקב שלא לעבור כלל בתחומי הבית. בית משפט קמא קבע גם כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה לפיה אין בפסק דינו כדי לפגוע בהחלטות קודמות של בתי המשפט השונים, שכן אין בהליכים במסגרת בקשה למתן צו הגנה כדי לקבוע זכויות מהותיות בנוגע לבעלות בנכס.

5.

על פסק דין זה הגישו דניאל ויעקב, אשר אינם מיוצגים, את בקשות רשות הערעור שלפני, אשר רובן טענות מטענות שונות שכלל אינן רלבנטיות להליך הנדון. בתמצית, יצוין כי דניאל טוען כי שגו הערכאות קמא משלא הורו על מתן צו הגנה שיאסור על יעקב להיכנס לתחומי הבית. לטענת דניאל, בתי משפט קמא התעלמו מטענתו לפיה הוא רכש מידי כונס הנכסים את הבית ושילם את חובותיו של יעקב עליו, ומשכך לאחרון אין כל זכות להיכנס לתחומי הבית, הגם שהמגרש רשום על שמו.

מנגד, טענתו העיקרית של יעקב היא כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, לבית המשפט לענייני משפחה הייתה סמכות לקבוע כי בהעדר החלטה אחרת של בית משפט, המצאת כתבי בי-דין מטעם יעקב לדניאל או למי מילדיו או מטעם דניאל או מי מילדיו ליעקב תתבצע באמצעות "שליח שזה תחום עיסוקו" בלבד. זאת, לטענת יעקב, מאחר ש"לבית משפט לענייני משפחה יש סמכות רחבה לפעול שלא רק על פי התקנות אלא על פי הצדק". נטען כי קביעה זו של בית משפט קמא מסכנת את שלומו של יעקב ומציבה אותו בסכנת היחשפות לאלימות מצד דניאל.

6.

לאחר העיון, לא ראיתי מקום לתת רשות ערעור. בית המשפט אינו הפורום להתנגחות ההדדית האישית והבלתי פוסקת שבין האחים הניצים, והבקשות לרשות ערעור שלפני אינן אלא חוליה נוספת בריב המכוער והמתמשך שבין האחים. בעוד שנראה שדניאל מנסה בחוסר תום לב להביא את בית משפט זה להכריע בסכסוך הרכושי שבינו לבין יעקב סביב הבעלות על הבית, לא ברור כלל פשרה של בקשתו הקנטרנית של יעקב, אשר היה המשיב לבקשה למתן צו הגנה שהגיש דניאל בבית המשפט לענייני משפחה. זאת ועוד, בניגוד לניסיונם הקלוש של הצדדים לטעון כי בקשותיהם מצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ברי כי הבקשות, באופן מובהק , אינן עומדות באמות המידה שנקבעו בהלכת חניון חיפה

( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)), לפיה רשות ערעור שכזו לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך. עניינן של הבקשות שהגישו הצדדים הוא כל כולו בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות הקשורות לבקשה למתן צו הגנה שהגיש דניאל או בנסיבות אשר כלל אינן רלבנטיות להליך, הן אינן מעלות כל שאלה המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, ומוטב לו לא היו מוגשות מלכתחילה.

7.

אשר על כן, הבקשות למתן רשות ערעור נדחות. בנסיבות הענין, כל אחד מהמבקשים יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪.