בע"מ 9201/20פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.12.2020 (עמ"ש 32880-11-20, השופט ג' גדעון ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגיש המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד מיום 6.8.2020 (ת"ע 43003-09-16, סגנית הנשיא ע' אלפסי ).

2.

מקורה של הבקשה דנן בסכסוך בין אחים שנסב על ירושתה של אמם המנוחה, שהלכה לעולמה בשנת 2016 (להלן המנוחה ). בינתיים, אחד מהאחים נפטר אף הוא, והמבקש בהליך דנן הוא בנו, נכדה של המנוחה. המשיב הוא בן נוסף של המנוחה ודודו של המבקש. להשלמת התמונה יצוין כי למנוחה בת נוספת שאינה צד להליך.

3.

ביום 26.7.2016, לאחר מותה של המנוחה, המשיב הגיש בקשה לרשם לענייני ירושה למתן צו ירושה על-פי דין שמכוחו יירשו את המנוחה שלושת ילדיה בחלקים שווים. אביו של המבקש, שהוא כאמור אחד מבניה של המנוחה, הגיש התנגדות לבקשה. לטענתו, המנוחה הותירה אחריה צוואה, שבה הוא נקבע כיורש היחיד, ובהתאם לכך עתר למתן צו קיום צוואה. המשיב התנגד למתן צו קיום הצוואה, בין היתר, בטענה שזו ניתנה כאשר המנוחה הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת. בהמשך לכך, הורה הרשם לענייני ירושה על העברת ההליכים לבית המשפט לענייני משפחה.

4.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה למתן צו קיום הצוואה וקיבל את הבקשה למתן צו ירושה. בעיקרו של דבר, בית המשפט לענייני משפחה מצא, על יסוד התשתית העובדתית שהונחה בפניו, כי נוכח הפגמים שנפלו בעריכת הצוואה ובתוכנה אין מקום ליתן לה תוקף.

5.

ביום 12.11.2020, לאחר שחלף המועד הסטטוטורי להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת המועד להגשת הערעור. בבקשה נטען כי בני משפחתו של בא-כוח המבקש חלו בקורונה, וכי על רקע זה, כמו גם בשל המגבלות הכלליות כתוצאה מהתפשטות הנגיף והיקף החומר הרב בתיק, לא עלה בידו להגיש את הערעור בזמן. על כן, הוא ביקש שתינתן לו ארכה של שמונה ימים נוספים לצורך הגשת הערעור. המשיב התנגד לבקשה, בהדגישו כי כבר ביום 9.9.2020 הודיע לו בא-כוח המבקש על הכנת הערעור ואף ביקש לבחון עמו אפשרות להגיע לפשרה. בנסיבות אלו, כך נטען, עמד בפני בא-כוח המבקש זמן מספק להגשת הערעור.

6.

ביום 19.11.2020 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה להארכת מועד. בית המשפט המחוזי ציין כי עיון במערכת "נט המשפט" העלה כי בא-כוחו של המבקש צפה בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה כבר למחרת היום שבו ניתן. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי הבקשה הוגשה לאחר שחלף המועד האחרון להגשת הערעור לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות ), אף בהתחשב במועדים של פגרות הקיץ והסוכות. בית המשפט המחוזי הוסיף כי אף שמחלת בן משפחה עשויה לבסס טעם מיוחד לקבלת בקשה להארכת מועד שנקבע בחיקוק, בנסיבות העניין הבקשה אינה כוללת פירוט מספק בעניין זה, וכן חסר בה מידע באשר למשך היעדרותו של בא-כוח המבקש ממשרדו. בית המשפט המחוזי הוסיף כי הבקשה נתמכה בתצהיר תמציתי, ללא אסמכתאות וכי היא אף לא כללה פירוט רב לעניין סיכויי הערעור להתקבל.

7.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 25.11.2020 המבקש הגיש בקשה נוספת למתן ארכה להגשת הערעור. לבקשה זו צורפו אסמכתאות רפואיות וכן תצהיר מטעם בא-כוח המבקש שבו נטען, בין היתר, כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה כלל לא נשלח אליו אלא רק למי ששימש כבא-כוח נוסף של המבקש באותה העת, אשר צפה בו במערכת "נט המשפט". לטענתו, רק בהמשך נודעה לו בפועל תוצאתו של פסק הדין. המשיב מצדו התנגד אף לבקשה זו, תוך שהוא חוזר על טענותיו לפיהן לא הוכח קיומו של טעם מיוחד המצדיק את קבלת הבקשה.

8.

כאמור בפתח הדברים, בית המשפט המחוזי דחה אף בקשה זו, בקבעו כי גם בה לא הוצגו טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד להגשת הערעור. בית המשפט המחוזי הוסיף כי גם לגוף הדברים סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים נוכח ממצאי העובדה שקבע בית המשפט לענייני משפחה.

9.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על החלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש טוען כי שגה בית המשפט המחוזי כשלא נתן משקל ראוי לנימוקים שהעלה בבקשתו ולטענותיו ביחס לסיכויי הערעור לגופו להתקבל.

10.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה אני סבורה כי דינה להידחות, מבלי להידרש לתשובת המשיב. בנסיבות העניין, לא מצאתי כי ישנה הצדקה למתן רשות ערעור, וזאת אף כאשר מובאת בחשבון אמת מידה מקלה (ראו: רע"א 3776/16 גנים נ' רחל פסקה ט' (15.8.2016); בע"ם 4658/16 פלונית נ' פלוני , פסקה ה' (13.10.2016)).

11.

אף לגופם של דברים לא השתכנעתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. כידוע, הארכת מועד להגשת הליך שנקבע בחיקוק תינתן רק בהתקיים "טעמים מיוחדים" המצדיקים זאת (כאמור בתקנה 528 לתקנות הישנות החלה בענייננו, כמו גם בתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המעגנת אף היא כלל זה). שאלת קיומם של טעמים מסוג זה נבחנת לפי נסיבותיו של כל מקרה. בכלל זאת, יש לבחון את משך האיחור, את הטעם העומד בבסיסו, כמו גם את מידת הסתמכותו של הצד שכנגד וסיכויו הלכאוריים של ההליך (להרחבה ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 182-163 (מהדורה שלישית, 2012 )) . אכן, ייתכנו מצבים שבהם טענות הנוגעות לקשיים שנבעו ממצב רפואי יצדיקו הארכת מועד (ראו והשוו: ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף , פסקה 25 (10.8.2010); בש"א 6439/13 לרון נ' לוין (26.11.2013)). כך גם המגבלות שחלו כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה עשויות להיות מובאות בחשבון במקרים מסוימים ( ראו והשוו: בע"ם 6466/20

פלוני נ' פלוני , פסקה 6 (9.12.2020) ). אולם, בנסיבות העניין, אין די בכך.

12.

טענותיו של המבקש, הן בפני בית המשפט המחוזי והן במסגרת בקשת רשות הערעור, הועלו בתמצית רבה, ללא התייחסות מפורטת למשכם של הקשיים שעמם התמודד בא-כוחו ולמידת השפעתם על יכולתו להגיש את הערעור במועד. כך גם הטענות בעניין מועד המצאת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הועלו בכלליות ולמעשה המבקש לא שב עליהן בבקשתו דנן. זאת ועוד, יש לתת משקל ממשי לעובדה כי הבקשה הראשונית להארכת מועד הוגשה רק לאחר שחלף המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, בשלב בו כבר קמה הסתמכות מסוימת למשיב (ראו והשוו: רע"א 1054/21 מרדכי נ' שלום , פסקה 15 (25.3.2021)). מעבר לכך, כפי שציין בית המשפט המחוזי, בנסיבות העניין אף סיכויי הערעור לגופם אינם מן המשופרים. טענותיו של המבקש נוגעות בעיקרן לקביעות עובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה שנתקבלו על יסוד התרשמותו מן העדים והראיות שהוצגו בפניו. בהקשר זה, כידוע, אך במקרים חריגים תתערב ערכאת ערעור בקביעותיה של הערכאה הדיונית (ראו למשל: רע"א 3196/13 איוב נ' איוב , בפסקה 9 (8.7.2013)). יתר על כן, עיון בנימוקי הערעור, כפי שצורפו לבקשת רשות הערעור, מעלה כי אף אלה הוצגו על-ידי המבקש רק באופן כוללני. לפיכך, במכלול הנסיבות, ואף בהתחשב ברגישות המובנת נוכח טיב הסכסוך בין הצדדים, לא מצאתי כי המבקש הצביע על טעמים מספקים לקבלת הבקשה.

13.

בשלב זה, נותר אך לקוות, כמו במקרים נוספים מסוג זה, כי קרובי המשפחה הנצים ישכילו להתנשא מעבר לסכסוך הירושה שהפריד ביניהם.

14.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.