בע"מ 9289/05 עו"ד איתן קדמי נ. עז' המנוח מרצ'ל אליאס ז"ל

1.בפני שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר החלטתי לדון בהם במאוחד.

המבקש בבע"מ 9294/05 (להלן: אליאס ) הגיש תביעה כספית כנגד מנהל העיזבון של אבי המנוח, עו"ד איתן קדמי, אשר הינו המבקש בבע"מ 9289/05 בגין טענה למעילה בכספי העיזבון וגרימת נזקים לנכסי העיזבון. עו"ד קדמי הגיש תביעה שכנגד בנוגע לחובו של העיזבון כלפיו. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו של אליאס וקיבל את עיקר התביעה שכנגד. בית המשפט החליט שלא להטיל הוצאות לטובת עו"ד קמי והטיל על כל צד הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3000 ₪. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של אליאס בחלקו ודחה את הערעור שכנגד. בית המשפט דן בסמכויותיו של מנהל עיזבון זמני, וקבע לענייננו כי תפקיד השמירה על נכסי העיזבון, שאליו הוגבלה סמכותו של עו"ד קדמי בצו מינויו, כולל גם את החובה לפרוע את חובות העיזבון לנושיו. באשר לתשלום שבוצע על ידי עו"ד קדמי לאחת, גב' רגואן, ואדם נוסף, מר יוחנן, הסתמך בית המשפט המחוזי על קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה כי התשלומים בוצעו בטרם נודע לעו"ד קדמי על דבר מותו של המנוח. באשר לתשלום דמי תיווך ששילם עו"ד קדמי למר נאור קיבל בית המשפט המחוזי את טענותיו של אליאס בחלקן. בית המשפט הסתמך על ממצאו של בית המשפט לענייני משפחה, לפיו היה בין המנוח לבין מר יוחנן הסכם שותפות ביחס לעסקת רכישה של מגרש בבית הכרם. בית המשפט ציין כי תביעת המתווך כנגד העיזבון לא היתה על מלוא התשלום שחבו השותפים למתווך, ולפיכך לא היה רשאי עו"ד קדמי כמנהל העיזבון לשלם למתווך את מלוא התשלום המגיע לו. בית המשפט אף ציין כי עו"ד קדמי היה שרוי בניגוד עניינים שכן ייצג אף את מר יוחנן וידע כי הוא בהליכי פשיטת רגל. לפיכך הסיק בית המשפט כי עו"ד קדמי גרם לעיזבון הפסד של מחצית דמי התיווך וחייבו להחזיר סכום זה- 55,591 ₪ - לעיזבון בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום למתווך ועד להחזר בפועל. עוד קבע בית המשפט המחוזי, באמצעות החלת הוראות מחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, כי התשלומים שנטל עו"ד קדמי מכספי העיזבון כנושה של העיזבון נעשו כאשר עו"ד קדמי היה מצוי בניגוד עניינים- מחד מנהל העיזבון ומאידך נושה של העיזבון- ומאחר שעו"ד קדמי לא קיבל אישור מראש על פעולות אלו היה עליו להחזיר לעיזבון את הסכומים שמשך כנושה. עם זאת, מאחר שבית המשפט לענייני משפחה קבע את הסכומים אשר להם היה זכאי עו"ד קדמי כשכר טרחתו, לא ראה בית המשפט המחוזי טעם ברמה המעשית להורות על החזרת התשלומים, שכן מיד לאחר מכן היה פונה עו"ד קדמי בתביעה לבית המשפט לקבלת הסכומים שנפסקו לו על ידי בית המשפט לענייני משפחה מכוח מעשה בית דין. עם זאת ציין בית המשפט המחוזי כי לקביעתו תהיה השלכה משיבוא בית המשפט לענייני משפחה לקבוע את שכר טרחתו של עו"ד קדמי כמנהל העיזבון. אז יהיה עליו להתחשב בהתנהגותו ובתפקודו כמנהל עיזבון, אשר נעשו בניגוד עניינים. בית המשפט המחוזי דחה את יתר טענותיו של אליאס בדבר נזקים שנגרמו לעיזבון מאחר שטענות אלו נטענו בעלמא ולא נתמכו על ידי חוות דעת. עם זאת ציין בית המשפט כי לא היתה מחלוקת בפניו שנותר סכום של 51,886 ₪ השייך לעיזבון, ולפיכך פסק כי על עו"ד קדמי להעביר סכום זה לאליאס שהינו יורשו היחיד של העיזבון. לבסוף דחה בית המשפט המחוזי את הערעור שכנגד שהופנה כנגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא לפסוק הוצאות לטובת עו"ד קדמי, וקבע כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בכגון דא, וכי בשל התנהלות לקויה של עו"ד קדמי קביעה זו אף מוצדקת לגופה.

2.בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי אליאס טוען המבקש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעורר מספר שאלות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. כך, לטענתו בית המשפט המחוזי אימץ את המשוואה לפיה מנהל עיזבון זמני כמוהו כמנהל עיזבון קבוע למעט הסמכות לחלק כספים ליורשים. כמו כן בית המשפט המחוזי יצק תוכן פרשני למונח "שמירה על נכסי עיזבון" כך שיכלול כמעט כל פעולה מבלי צורך לקבלת אישור בית המשפט. כמו כן מעלה המבקש את סוגית דיני הראיות בבית המשפט לענייני משפחה וקובל על מתיחת הוראת סעיף 8 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה). המבקש טוען כי על סמך סעיף זה הסתמכו הערכאות דלמטה על עדותה של גב' רג'ואן בהליך אחר לצורך קביעת ממצא עובדתי בהליך זה. עוד טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי קבע במספר נקודות ממצאים עובדתיים הפוכים מזה של בית המשפט לענייני משפחה, אך לא יישם אופרטיבית את ההשלכות המתבקשות מקביעת ממצאים אלו.

בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי עו"ד קדמי קובל המבקש על חיובו במחצית דמי התיווך ששולמו על ידו מתוך עיזבון המנוח. לטענתו תוצאה זו מבוססת על טיעון שהיווה הרחבה ושינוי חזית. עוד טוען המבקש כי אליאס עצמו הודה בקיום החוב למתווך והנחה אותו לשלם את החוב. כן טוען המבקש כי לא היה מקום להפוך את מסקנתו העובדתית של בית המשפט לענייני משפחה, לפיה סוכם בין המנוח למר יוחנן כי המנוח יממן את כל ההוצאות בעסקה. עוד סבור המבקש כי מאחר שפעל בתום לב היה מקום לפטור אותו מאחריות לפי סעיף 88 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. עוד מלין המבקש כי לאחר שנוהלו נגדו הליכי סרק לדבריו לא היתה כל הצדקה לשלול פסיקת הוצאות ושכר טרחה לטובתו. לטענתו עניין זה מצדיק מתן רשות ערעור.

3.לאחר שעיינתי בפסקי הדין של הערכאות דלמטה, בטענות הצדדים ובחומר שצירפו לבקשותיהם נחה דעתי כי דין שתי הבקשות להידחות. שתי הבקשות אינן מעוררות שאלות משפטיות עקרוניות אשר חשיבות ההכרעה בהן חורגת מעניינם של הצדדים בה ולפיכך אין הצדקה לדיון בעניין בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

באשר לבקשה שהוגשה על ידי אליאס- בית המשפט המחוזי נדרש רק אגב אורחא להשוואה בין סמכויותיו של מנהל עיזבון זמני ומנהל עיזבון קבוע. מעבר לכך הצגת הדברים על ידי המבקש אינה מדויקת. בית המשפט המחוזי רק הציג את שתי הגישות הרווחות בפסיקתו של בית המשפט העליון בעניין זה וקבע בפירוש כי אינו מכריע ביניהן (פסקה 6 לפסק הדין). בית המשפט המחוזי למעשה פירש את ההחלטה הספציפית שניתנה בתיק זה והגבילה את סמכויותיו של מנהל העיזבון הזמני בהתאם לנסיבות התיק. בכך אין כדי להשליך על תיקים אחרים בעתיד ואין כדי ליצור דיון עקרוני בסוגיית סמכויותיו של מנהל עיזבון זמני. עם זאת, ראיתי להעיר כי טוב יעשו בתי המשפט אם יפרטו ויבהירו את החלטותיהם הנוגעות לסמכויותיו של מנהל עיזבון זמני על מנת למעט סכסוכים עתידיים. כך היה רצוי כי בית המשפט לענייני משפחה יפרט מה כוללת סמכות השמירה על נכסי העיזבון שהוענקה לעו"ד קדמי. אם היה עושה כך היה מונע את הצורך בפרשנות החלטה זו בדיעבד. מהצד השני טוב יעשו אלו המתמנים למנהלי עיזבון זמני אם יפנו לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאשר אין הם בטוחים מה נכלל במסגרת סמכויותיהם וגם כך ימנעו סכסוכים עתידיים.

אף באשר ליישומו של סעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה לא מצאתי כי מתעוררת שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור. סעיף 8 מעניק שיקול דעת רחב לבית המשפט לענייני משפחה בעניין סדרי דין וראיות לנהוג בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק. ברי כי בית המשפט ידרש להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לנסיבותיו של כל תיק ועניין. כך גם נעשה בעניין זה ואין הדבר מעלה כל שאלה עקרונית וכללית מעבר לנסיבותיו של התיק. ולבסוף וודאי שאין להשלכות של הפיכת ממצאיו העובדתיים של בית המשפט לענייני משפחה על ידי בית המשפט המחוזי משום לחרוג מעניינם של הצדדים הספציפיים בתיק זה.

באשר לבקשה שהוגשה על ידי עו"ד קדמי, אף המבקש לא התיימר לטעון כי בקשתו מעלה שאלות בעלות חשיבות עקרונית וציין כי לולא היתה מוגשת הבקשה הנגדית לא היה טורח להגיש את בקשתו שלו. אף עניין ההוצאות, אשר כידוע מסור לערכאה הדנה באותו עניין (ראו ע"א רובינשטיין נ' עין טל (1983) בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 23.3.05)), אינו מצדיק דיון בגלגול שלישי.

אשר על כן הבקשות נדחות. אין צו להוצאות.