בע"מ 9471/05 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 5.9.05 (השופטת שטופמן), בתיק ע"מ 1181/04, בו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 4.5.04 (השופטת פלאוט), בתיק תמ"ש 31660/03.

ב.בין הצדדים, בעל ואשה, שנישואיהם עלו על שרטון אך טרם התגרשו, מתנהלות מספר תביעות שעניינן חלוקת הרכוש המשותף ותשלומי מזונות. ביום 15.2.98 חתמו הצדדים על "הסכם מזונות ויחסי ממון", וביום 25.2.98 אישר בית המשפט לענייני משפחה את ההסכם, ונתן לו תוקף של פסק דין. סעיף 4ז(1) להסכם קובע "עלה שווי מחצית יתר הרכוש המשותף על שווי מחצית דירת המגורים, ישלם הבעל את ההפרש לידי האשה במועד שנקבע לסידור הגט ..." (ההדגשה הוספה – א"ר). המבקשת ביקשה לבצע את ההסכם בלשכת ההוצאה לפועל, אך בסופו של יום קבע בית המשפט לענייני משפחה "כאמור בסעיף 4.ז.1 להסכם מועד התשלום לידי התובעת הינו 'במועד שנקבע לסדור הגט בין הצדדים' . מסתבר כי מועד זה טרם נקבע" (תמ"ש 403446/95, פסקה 8; ההדגשה במקור), ומסיבה זו נדחתה הבקשה. ערעור שהגישה המבקשת נמחק בהסכמה (ע"מ 1028/03). משלא צלחה יוזמה זו, הגישה המבקשת תביעה לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה בקבעו כי אין החוק מאפשר ביצוע איזון כאמור לפני מתן גט, וכן כי על הצדדים בכל מקרה חל הסכם הממון הקובע הסדר ייחודי (תמ"ש 31660/03). המבקשת ערערה על פסק הדין, כשטענתה העיקרית היא שגם לפי הלכת ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529 ישנם מקרים בהם ניתן להקדים את ביצוע האיזון למתן הגט. נטען כי במקרה דנא מתנהג המשיב בחוסר תום לב ומונע בכוונה קביעת מועד לסידור גט, ומסיבה זו יש להקדים ולבצע את איזון המשאבים. ביום 5.9.05 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור בקבעו, בין היתר, כי לא יבוצע איזון משאבים קודם למתן הגט (ע"מ 1181/04).

ג.בבקשה דנא טוענת המבקשת כי בפסק דין יעקובי "הביעו כל השופטים (למעט דעתו של כב' השופט מצא) את הדעה כי בהתקיים תנאים מסוימים, יש מקום להקדים את האיזון לפני פקיעת הנישואין... המקרה הנוכחי נכנס למסגרת אותם חריגים" (סעיף 1 לבקשה). נטען כי המשיב, השולט ברכוש המשותף, מסכל את הגירושין, ובשל כך יש להקדים את ביצוע האיזון. המדובר , כך נטען, בשאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

ד.אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק במקרה שחשיבותו המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים לו (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128, מפי מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). אמנם המבקשת מתארת את עניינה של הבקשה כשאלה המשפטית של הקדמת מועד האיזון, שהיא בוודאי שאלה נכבדה כשלעצמה נוכח גיוון הנסיבות שמזמנת המציאות, היא אכן היתה במחלוקת בפרשת יעקובי (אף כי לא אכנס כאן ועתה לסיווג הדעות הנטען על ידי המבקשת) ושמא טרם נאמרה בה מלה אחרונה (ראו גם מ' שאוה, הדין האישי בישראל (תשס"א, כרך ב), 803-787), אך חוששני שאין זה המקרה להידרש לכך. הצדדים חתמו על הסכם ממון, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, במצב זה לא חל עליהם הסדר איזון משאבים: "לא עשו בני הזוג הסכם ממון, ואם עשו - במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה" (סעיף 3(א) לחוק יחסי ממון). במקרה שלפנינו עשו בני הזוג הסכם ממון, וכאמור הוא "קובע אחרת". הצדדים החילו על עצמם הסדר משלהם, שכל דיון בו יהיה מוגבל למקרה הפרטי, וללא השלכה משפטית כללית. ועוד, מעיון בכתבי הטענות ובהחלטות בהליכים השונים – הצדדים מנהלים ביניהם למעלה מעשרה הליכים משפטיים – עולה כי שני הצדדים מעלים טענות שעניינן סיכול ביצוע ההסכם, ובעיקר הימנעות מקביעת מועד לסידור גט. בנסיבות אלה אין מקום להתייחס אף לשאלות המתעוררות, אם בכלל, מההסכם ומהיחס בינו לבין הדין הכללי.

ה.כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.