בע"מ 9757/16 בע"מ 9757/16

1.

המבקש ערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופט ש' בר יוסף ) אשר חייבו לשלם למשיבה – בת זוגו לשעבר – סכום של 1,650 ש"ח עבור מזונות כל אחד משני ילדיהם הקטינים (להלן: הקטינים ) . סכום זה מורכב מתשלום של 1,400 ש"ח בעבור כל קטין בגין צרכיהם ההכרחיים, בהפחתת שיעור של 25% עקב חלוקת זמני השהייה; ומתשלום בגין מדור בסך של 600 ש"ח לחודש עבור כל קטין (בכפוף להפחתת תשלום המדור בתקופה בה האם קיבלה סיוע מהאב עבור מדור). בנוסף קבע בית המשפט כי על המבקש לשאת במחצית מהוצאות נוספות שנקבעו בפסק הדין, לרבות עלות חוג אחד לכל קטין; עלות שיעורי עזר; והוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת חולים או ביטוח רפואי. בית המשפט דחה את טענות המבקש כי יש לקזז סכומים ששילם לנותני שירות שונים בתקופה שבין מועד הגשת התביעה ועד לפסיקת המזונות הזמניים בתיק; וכי יש לקזז סכומים ששילם עת שהו האם והקטינים במקלט משום ששם סופקו לקטינים מזונם ומדורם. לבסוף, קבע בית המשפט כי "קצבת הילדים וקצבת החינוך ישולמו לאם בנוסף לדמי המזונות".

2.

המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא י' ענבר ,

השופטים י' שבח ו ש' שוחט ), אשר קיבל את ערעורו באופן חלקי וקבע כי היה על בית המשפט לענייני משפחה להפחית מסכום המזונות את קצבת הילדים המשולמת עבורם על ידי ביטוח לאומי ואת גמלת החינוך. עוד נקבע כי מהסכום המתקבל לאחר ההפחתות האמורות, יש לבצע את ההפחתה שעליה עמד בית המשפט לענייני משפחה בשיעור של 25%, כך שסכום החיוב של האב עבור שני הקטינים יעמוד על סך של 1,695 ש"ח. כמו כן, נקבע שלסכום זה יש להוסיף את מרכיב המדור בסך של 1,200 ש"ח בחודש (או 760 ש"ח, בתקופה בה קיבלה האם סיוע מהאב עבור מדור). בית המשפט המחוזי הטעים כי אין הוא מוצא להתערב ביתר קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש נפלו טעויות בקביעות עובדתיות ומשפטיות של בית המשפט לענייני משפחה, שלא קיבלו התייחסות הולמת בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. בין היתר, נטען כי בית המשפט לענייני משפחה העריך ביתר את כושר השתכרותו של המבקש, ואילו מנגד העריך בחסר את כושר השתכרותה של המשיבה; כי לא יוחסה חשיבות מספקת לכך שהקטינים מעל גיל 6, ומשכך על פי הדין העברי חובתו של המבקש דומה לחובתה של המשיבה (מדין צדקה); כי בהתאם להלכה המקובלת, יש להפחית מחיובי המבקש במזונות הקטינים בשל התוספת השולית הפוחתת עבור הקטין השני; כי יש להפחית את שיעור המדור שעל המבקש להעביר למשיבה בגין התקופה שבה קיבלה סיוע מהמבקש; וכי טעה בית המשפט בכך שדחה את טענות המבקש בדבר קיזוז.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים החורגים מעניינם הפרטני של הצדדים להליך ומעלים סוגיה משפטית עקרונית שיש בה עניין ציבורי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 2765/16 פלונית נ' פלוני , פסקה 4 (4.4.2016)). כמו כן, כלל הוא שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית בנושא מזונות, ובפרט ב"גלגול שלישי" (בע"ם 8915/15 פלוני נ' פלונית , פסקה ז (27.1.2016);

בע"ם 8268/13 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (13.2.2014)). בענייננו, טענות המבקש מכוונות בעיקרו של דבר לקביעות העובדתיות של הערכאות הקודמות – הנוגעות לגובה המזונות שעל המבקש להעביר למשיבה הנובע מהשתכרות כל אחד מבני הזוג וצרכיהם של הקטינים – וליישומו של הדין במקרה הפרטני נושא הבקשה. גם בטענות האחרות שהעלה המבקש לא מצאתי הצדקה למתן רשות לערער.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה למשיבה בהתאם לפרטים המופיעים בבקשתה מיום 3.1.2017.