בע"מ 9823/06 פלוני נ. פלוני

1.

בין הצדדים מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בעניין איזון משאבים בין בני זוג. במסגרת ההליכים מינה בית המשפט מומחה מטעמו שתפקידו היה לבדוק את זכויותיהם הרכושיות של הצדדים. ביום 22.1.06 הוגשה חוות הדעת מטעם רואה חשבון. לאחר כחצי שנה הגיש המבקש בקשה להוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט מהטעם שלא נערכה בהתאם לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות ) ולא צורף לה תצהירו של המומחה כי ידוע לו שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות הדעת כדין עדות בשבועה.

2.

בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת נ' מימון) דחה את הבקשה משני טעמים: האחד, מאחר שהבקשה הוגשה רק כחצי שנה לאחר הגשת חוות הדעת, ולאחר שהמבקש הגיש למומחה שאלות הבהרה שנענו על ידי המומה; השני, מאחר שניתנה החלטה על ידי בית המשפט לפיה התבקש המומחה לתקן את הגשת חוות הדעת ולצרף טופס כנדרש בתוספת הראשונה לפקודת הראיות. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' חבש) נדחתה. בית המשפט נימק כי מדובר בבקשה הנוגעת לניהול התיק, וכי המבקש יוכל להעלות את טענותיו במסגרת ערעור על פסק הדין אם ימצא בכך צורך.

3.

המבקש סבור כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית משפטית בעלת חשיבות ציבורית שעניינה קבלת חוות הדעת בניגוד להוראות סעיפים 24-25 לפקודת הראיות. המבקש סבור כי אין מדובר בליקוי טכני כי אם בליקוי מהותי שלא ניתן לתקנו בדיעבד, שכן המומחה היה צריך להזהיר עצמו מראש בעת עריכת חוות הדעת כי דינה של חוות הדעת כדין עדות בשבועה. כמו כן טוען המבקש כי דחיית ההחלטה בסוגייה לאחר מתן פסק הדין בתובענה תגרום למבקש פגיעה קשה, שכן בהסתמך על חוות דעת זו הגישה המשיבה שתי בקשות לגילוי מסמכים כנגד המבקש.

4.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה עקרונית כי אם שאלה נקודתית הנוגעת לדרך בה נהג בית המשפט לענייני משפחה במקרה פרטני זה ובנסיבות הספציפיות שהתקיימו בפניו. שאלה זו אינה מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו רע"א 5641/98 כחלון נ' זיתוני , תק-על 98(4) 277). מעבר לדרוש אציין כי אמנם יש חשיבות בהקפדה על מילוי הוראותיה של פקודת הראיות ועל הגשת חוות הדעת כנדרש בפקודה. עם זאת, לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין הפרטני נהג בית המשפט לענייני משפחה שלא כדין. נסיבותיו המיוחדות של המקרה – חוות דעת מטעם מומחה שמונה על ידי בית המשפט; הגשת הבקשה להוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט חצי שנה לאחר עריכתה; ומעל הכל- חקירת המומחה באזהרה על חוות דעתו בבית המשפט – נסיבות אלו מצדיקות לאפשר את תיקון הליקוי בדיעבד.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.