רע"א 5641/98 אליעזר כחלון נ. משה זיתוני

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ש' ברלינר), שדחה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופט ס' מוחסן).

1.המשיב תבע את המבקש בשל נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, במהלך עבודתו עבור המשיב. ביום 9.7.98 התקיים בבית משפט השלום בחדרה דיון קדם משפט בתביעה. במהלך דיון זה קבע בית המשפט:

"מעיון בתיק ביהמ"ש מתברר, כי אין כל חוו"ד רפואית שהוגשה מטעם התובע בכל שלב משלבי הדיון וגם לא ע"י בקשה מטעמו. ניתנת לתובע ארכה להגיש חוו"ד תוך 30 יום מהיום."

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בטענה, כי היא עומדת בסתירה להוראותיהן של תקנות 127 ו - 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "התקנות"). בקשה זו נדחתה, ולפיכך הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שבפני.

2.במסגרת בקשת רשות הערעור טוען המבקש, כי החלטת בית משפט השלום מרוקנת מתוכן את תקנות 127 ו- 137 לתקנות, שכן, על פי תקנות אלו, לא יישמע בעל דין המבקש להוכיח ענין שברפואה, אלא אם כן צירף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת מומחה, ולחלופין - אם הופטר מחובה כאמור "מטעמים מיוחדים שיירשמו". המבקש טוען, איפוא, כי משלא נתקיימו במשיב הרישא או הסיפא האמורים, לא היה מקום לאפשר לו לתקן את המעוות בלא כל הנמקה, לא כל שכן בלא שנרשם טעם מיוחד לעניין זה. עוד טוען המבקש, כי העובדה שבית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור בלא הנמקה מצדיקה אף היא את קבלת בקשת רשות הערעור. לענין זה, מוסיף המבקש, כי גם אם סבר בית המשפט המחוזי, כי במקרה זה חל הכלל, לפיו אין מקום להתערב בהחלטה דיונית של הערכאה הראשונה, הרי הנחה זו היא מוטעית, נוכח העובדה שהחלטת בית משפט השלום מנוגדת לדין, וככזו מצדיקה התערבות.

3.המשיב מתנגד למתן רשות ערעור. לטענתו, צרף לכתב התביעה תעודות רפואיות מבית חולים ודו"ח ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שדנה בעניינו של המשיב. עוד טוען המשיב, כי חודשים ספורים לאחר הגשת כתב התביעה (וטרם התקיים דיון קדם משפט) שלח למזכירות בית המשפט ולמבקש חוות דעת רפואית עדכנית בעניינו של המשיב. חוות דעת זו לא נמצאה, בסופו של דבר, בתיק בית המשפט. לפיכך, טוען המשיב, לא היה מקום לראותו, מלכתחילה, כמי שלא הגיש חוות דעת מומחה, ומממילא לא בא בגדרן של תקנות 127 ו - 137 לתקנות.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. כעולה מתגובת המשיב, אין הבקשה מעלה שאלה עקרונית הנוגעת לתוקפן של התקנות. השאלה המועלה כאן היא שאלה נקודתית הנוגעת לאופן בו נהג בבית משפט השלום בנסיבות הספציפיות שהתקיימו בפניו. מבלי לחוות דעה באשר להיקף התערבותה של ערכאת ערעור ראשונה בסוגייה מעין זו (והשוו: ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין) עמ' 755), די לי אם אציין, כי, מכל מקום, אין בפני כל שאלה הראויה לדיון במסגרת ערעור שני (וראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123): הבקשה אינה מעוררת, כאמור, כל שאלה שהשלכותיה חורגות מתחומו של ההליך המתנהל עתה בבית משפט השלום.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 3,000 ש"ח.