בע"מ 9985/17 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 21.11.2017 (עמ"ש 6499-10-16, השופטים ס' ג'יוסי , ח' שרעבי ו- א' אלון ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 25.7.2016 (ת"ע 12124-07-09, סגנית הנשיא (כתוארה אז) ש' ברגר ).

רקע והליכים קודמים

2.

מקורה של הבקשה דנן בהליך ירושה שנסב, בין השאר, על הזכויות במקרקעין שהיו בבעלות סבתם המנוחה של המבקשת , המשיבה 1 והמשיב 2 . במקרקעין אלה מצוי מתחם מסחרי. להשלמת התמונה יוער כי המשיבה 3, בתה של המנוחה, קיבלה ממנה בירושה רכוש אחר, והמחלוקת שבפני אינה נוגעת אליה.

3.

בית המשפט לענייני משפחה הוציא, לבקשת המשיבה 3, צו לקיום צוואתה של המנוחה. בעקבות זאת הודיע מנהל העיזבון, המשיב הפורמאלי 4, כי יש לרשום את המתחם המסחרי כבית משותף בהתאם לתשריט שצורף לצוואה. לאחר אי אלו הליכים שהתנהלו בהמשך לכך, הצדדים הסכימו על מינויו של מודד מוסמך כמומחה מטעם בית המשפט, ובשלב זה הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינויו של משרד רונן שטרנברג הנדסה כמומחה כאמור (להלן: המומחה ) לצורך הכנת תכנית מדידה של המקרקעין והמבנים שבו.

4.

ביום 22.12.2014 הגיש המומחה את חוות דעתו. מטעם המבקשת הוגשו שאלות הבהרה בעקבות חוות הדעת והמומחה אף נחקר על-ידה. בהמשך לכך עתרה המבקשת לתיקון חוות דעתו של המומחה ובתוך כך העלתה טענות כנגד עבודתו. בין השאר, נטען כי התשריט שהכין המומחה אינו תואם את זה שצורף לצוואה, כי הוא נטל לעצמו חירות לפרש את הצוואה תוך חריגה מסמכות ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם רצונה של המנוחה, וכן כי בניגוד להסכמת הצדדים המומחה איננו מודד אלא מהנדס אשר שכר קבלן משנה לצורך ביצוע עבודת המדידה.

5.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענותיה של המבקשת בציינו כי יש לפרש את הצוואה בהתאם לרצונה של המנוחה להבטיח כי המקרקעין יחולקו בחלקים שווים בין נכדיה. בית המשפט לענייני משפחה זקף לחובתה של המבקשת את העובדה שלא זימנה לעדות את המודד שהכין את התשריט שצורף לצוואה. עוד הוסיף בית המשפט לענייני משפחה כי המומחה פעל בהתאם לממצאים בשטח אשר עלו בקנה אחד עם הוראות הצוואה והפעיל שיקול דעת בהתאם למומחיותו. בסיכומו של דבר, בית המשפט לענייני משפחה אימץ את חוות דעתו של המומחה לנוכח התרשמותו ממהימנותו ומקצועיותו, וכן דחה את טענתה של המבקשת באשר לכך שהמומחה אינו מודד, בהתחשב בכך שלא עוררה אותה קודם למינויו.

6.

המבקשת הגישה על החלטה זו הן בקשת רשות ערעור והן ערעור, ובסופו של דבר טענותיה נבחנו במסגרת של ערעור, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה היא פסק דין לכל דבר ועניין. לגוף הדברים, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקבעו כי בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה לא נפלה כל שגגה. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן היה לפעול על פי התשריט שצורף לצוואה כפי שהוא, ומסיבה זו הסכימו הצדדים למינויו של מומחה מטעם בית המשפט. עוד קבע בית המשפט המחוזי שהסכמה זו ניתנה על-ידי המבקשת ביודעה שהמומחה אינו מודד, וכן ציין כי יש לזקוף לחובתה את העובדה שבחרה לא לזמן לעדות את המודד שסייע למומחה בעבודתו או את המודד שערך את התשריט שצורף לצוואה.

בקשת רשות הערעור

7.

הבקשה דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי המקרה מעורר שאלות החורגות מעניינם האישי של הצדדים ונוגעות למעמדו של המומחה, לרוחב סמכויותיו ולממצאיו. עוד מוסיפה המבקשת שככל שעל החלוקה בין הנכדים להיעשות באופן שוויוני, אין משמעות הדבר כי יש לחלק את השטחים באופן שווה פיזית, וזאת היות שייתכן כי הם בעלי ערך כלכלי שונה. בשולי הדברים מוסיפה המבקשת כי מינוי המומחה היה נחוץ אך ורק משום שתשריט הצוואה היה בגודל " A4 " באופן שאינו מאפשר לעשות בו שימוש לצורכי רישום ולא בשל קושי כלשהו בחלוקה עצמה, וכן טוענת כי נגרם לה עיוות דין באופן שבו בוצעה החלוקה.

דיון והכרעה

8.

לאחר שבחנתי את טענות המבקשת הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כלל ידוע הוא כי בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תתקבל רק במקרים שבהם היא מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר קיים חשש שדחיית הבקשה תגרום לעיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). חרף ניסיונה של המבקשת לשוות לבקשתה נופך עקרוני, טענותיה נסבות למעשה על נושאים המצויים בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ובכלל זה הסמכויות ושיקול הדעת שמוקנים למומחה וקביעת ממצאים עובדתיים על סמך חוות דעתו. טענות אלה כשלעצמן אינן בעלות חשיבות עקרונית ואינן מצדיקות הענקת רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו למשל: בע"ם 6666/13 פלוני נ' פלוני , פסקה 18 (13.11.2013); בע"ם 6507/14 פלונית נ' פלונית , פסקה 12 (3.11.2014); בע"ם 1006/16 פלוני נ' פלוני , פסקה 14 (30.3.2016)). כמו כן, לאחר שעיינתי בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות, לא התרשמתי שנגרם למבקשת עיוות דין.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.