בר"מ 2088/08 גרלם בע"מ נ. עיריית ראשון לציון

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא י' זפט) אשר דחה את בקשת המבקשת לצו ביניים האוסר על המשיבה (להלן: העיריה) להימנע מפרסום מכרז או לנהל מו"מ עם מציעים בנוגע למגרש באיזור התעשיה בראשון לציון.

2.

העיריה פרסמה מכרז למכירת המגרש ששוויו נאמד על ידי העיריה בסך של 8.32 מליון ש"ח. למכרז הוגשו 3 הצעות. ביום 19.11.2007 נפתחה תיבת המכרזים. ההצעה הגבוהה ביותר היתה של חברת פן-דור (12.3 מליון ש"ח), אחריה הצעת המבקשת, שהיא חברת האם של חברת פן-דור (10 מליון ש"ח), ולאחריה הצעה של חברה שלישית. ביום 22.11.2007 הודיעה חברת פן-דור לעיריה כי היא חוזרת בה מהצעתה במכרז וציינה במכתבה כי "יש לראות את הצעתנו כבטלה ומבוטלת". ועדת המכרזים החליטה ביום 26.11.2007 כי חברת פן-דור היא הזוכה במכרז, כיוון שהצעתה היתה ההצעה הגבוהה ביותר, ובהתחשב בכך שלפי סעיף 9(א) לטופס הצעת המשתתף, ההצעה מחייבת את משתתפי המכרז מעת מסירתה לתיבת המכרזים ועד תום שלושה חודשים מהמועד האחרון להגשת הצעות במכרז. ביום 2.12.2007 אישר ראש העיריה את החלטת ועדת המכרזים. למחרת, ביום 3.12.2007, הודיעה העיריה לחברת פן-דור כי זכתה במכרז. ביום 6.12.2007 הודיעה המבקשת לעיריה כי היא מבקשת להכריז עליה כזוכה במכרז וביום 9.12.2007 שלחה המבקשת מכתב לעיריה בו נכתב: "[למבקשת] ידוע כי [פן-דור], הזוכה במכרז שבנדון, חזרה בה מהצעתה... משבטלה הצעת [פן-דור] יש לראות בהצעתנו כהצעה הזוכה במכרז". באותו יום הודיעה העיריה למבקשת כי הצעת המבקשת איננה ההצעה הזוכה במכרז וביום 25.12.2007 הודיעה למבקשת כי היא דוחה את הבקשה להכריז עליה כזוכה במכרז.

3.

ביום 6.2.2008 הגישה המבקשת עתירה מינהלית לבית המשפט לענינים מינהליים בבקשה לסעד הצהרתי כי היא הזוכה במכרז. הטענה המרכזית בעתירה היא כי כוונת המבקשת (חברת האם) וחברת פן-דור (חברת הבת) להגיש שתי הצעות שונות במכרז הובאה לידיעת העיריה ואף זכתה לאישורה כך שאין לומר כי המבקשת פעלה בתכסיסנות או בחוסר תום לב. מכאן, שהעיריה אינה רשאית לפסול את הצעת המבקשת, וכיוון שחברת פן-דור חזרה בה מן ההצעה הרי שההצעה הטובה ביותר עתה היא זו של המבקשת ועל העיריה לקבלה כהצעה הזוכה במכרז.

4.

עם העתירה הגישה המבקשת בקשה לצו ביניים בטענה כי "השטח שבנדון מיועד להקמת מפעל חדש אשר יכלול בתוכו מספר מפעלים ובניהם מפעלה

של [חברת פן-דור] ומפעלים של חברות נוספות המצויות באחזקת המבקשת" וכי אם העיריה תצא במכרז חדש או תקיים משא ומתן עם מציעים אחרים ייגרם למבקשת נזק בלתי הפיך.

העיריה התנגדה לבקשה לצו הביניים בטענה כי פעולתה של המבקשת היא תכסיסנות פסולה במכרז וכי "זולת המכרז נשוא עתירה זו, לא נאלצה העיריה להתמודד עם מצב שבו מוגשות שתי הצעות שונות למכרז, מטעמו של אותו יזם". אשר למאזן הנוחות ציינה העיריה כי מבחינתה החלטת ועדת המכרזים לפיה חברת פן-דור היא הזוכה במכרז בעינה עומדת וחברת פן-דור זכאית לקבל לידה את המגרש על פי הצעתה. העיריה הדגישה כי אין לראות במגעים שניהלה עם המבקשת ועם חברת פן-דור כמתן אישור להגשת הצעה כפולה מטעמו של אותו יזם ולפיכך לא הוכיחה המבקשת זכות לכאורה כי דווקא היא תזכה במכרז ולא חברת פן-דור, אשר הגישה את ההצעה הגבוהה ביותר. כאמור, העיריה רואה בהצעת פן-דור הצעה תקפה ומחייבת, ולטענתה אין מקום – נוכח תנאי המכרז – לאפשר לה לחזור בה מהצעתה בשלב הנוכחי.

5.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת העיריה ודחה ביום 2.3.2008 את הבקשה לצו ביניים. בית המשפט קבע כי נוכח תנאי המכרז אין נפקות לחזרתה של חברת פן-דור מהצעתה במכרז ולכן ההחלטה לבחור בה כזוכה במכרז היא סבירה. בהתחשב בכך וכיוון שלפי תגובת העיריה היא עדיין עומדת על התקשרות עם חברת פן-דור קבע בית המשפט כי סיכויי העתירה אינם טובים ומכאן שיש לדחות את הבקשה.

6.

בבקשת רשות הערעור על ההחלטה בבקשה לצו ביניים חזרה המבקשת על טענתה בדבר קבלת אישור מהעיריה להגשת ההצעות וישירות מהממונה על נכסי העיריה, והוסיפה לעניין מאזן הנוחות כי אי-מתן צו הביניים יסכל את קיום ההליך העיקרי בעוד מתן צו הביניים ישמר מצב קיים. בבקשה נתבקש צו ביניים אשר יורה לעיריה להימנע מלפרסם מכרז חדש או לנהל מו"מ עם מציעים בנוגע למגרש.

7.

תגובת העיריה בערכאה הדיונית היתה לפני ולא מצאתי מקום לבקש תגובות נוספות. יצוין כי המבקשת לא צירפה לבקשה, כמו גם לעתירה המינהלית, את חברת פן-דור.

8.

דין הבקשה להידחות משיקולי מאזן הנוחות, וזאת מבלי לנקוט עמדה בשאלת סיכויי העתירה ובמחלוקת העובדתית בין המבקשת לעיריה בשאלת קיומו (או היעדרו) של אישור מפורש מטעם העיריה להגשת שתי ההצעות.

לעת הזו העיריה עומדת על קיום ההתקשרות עם חברת פן-דור, עליה הכריזה כזוכה במכרז. העיריה אינה עומדת אפוא בפני פרסום מכרז חדש או קיום מו"מ עם מציעים אחרים בקשר למגרש. אין חשש אפוא שהעיריה תתקשר עם צדדים שלשיים, שעה שהיא עומדת על ההתקשרות על פי תנאי המכרז. מכאן שמבוקשה של המבקשת בצו הביניים ניתן לה מכוח הודעת העיריה והבקשה עצמה מתייתרת והסעד המבוקש אינו דרוש עוד. אשר לטענת המבקשת כי היא הזוכה במכרז – דינה להתברר בבית המשפט המחוזי לגוף העניין במסגרת העתירה עצמה. העותרת לא ביקשה במסגרת צו הביניים, ואף לא היה מקום לבקש, כי במסגרת צו הביניים ינתן צו עשה האוכף על העיריה להתקשר דווקא איתה.

אשר להתקדמות הבניה בשטח הרי שחברת פן-דור (חברת הבת) לא צורפה להליך כאמור ויש בכך, לכאורה, ללמד דרשני. ראוי היה לדעתי לצרף גם את חברת פן-דור להליך מקום בו המבקשת תוקפת את זכייתה במכרז ונסמכת על הודעתה, שלא הובהרה כל צרכה, בדבר חזרה בה מההצעה במכרז. מכל מקום, מהבקשה עצמה עולה בבירור כי המבקשת וחברת פן-דור פועלות בעצה אחת (ראו סעיף 15.2 לבקשה וכן סעיף 20 לעתירה המינהלית). לפיכך גם החשש שמא תתבצענה פעולות בלתי הפיכות בשטח על ידי חברת פן-דור או על ידי העיריה במסגרת ההתקשרות עמה, עליה עומדת העיריה, איננו חשש ממשי.

9.

אשר על כן במישור מאזן הנוחות, הוא המישור המכריע לענייננו, אין הצדקה לעת הזו למתן צו הביניים המבוקש. ככל שיחול שינוי נסיבות והעיריה לא תעמוד עוד על ההתקשרות עם חברת פן-דור, או שתתבצענה בשטח פעולות שהן בלתי הפיכות על ידי מי מהצדדים להתקשרות, תוכל המבקשת לפנות בבקשה חדשה לצו ביניים לערכאה הדיונית.

10.

הבקשה נדחית בכפוף לאמור לעיל. משלא נתבקשה תגובת העיריה בערכאה זו – אין צו להוצאות.