רע"א 2414/14 חברת הימנותא בע"מ נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב) מיום 9.3.2014, בה נדחתה בקשת המבקשת לדחיית תביעת המשיב על הסף מחמת התיישנות והעדר עילה או יריבות.

1.

הסכסוך בין הצדדים נסב על חלקת קרקע בשטח של כ-116 דונם בירושלים, אשר נמכרה למבקשת בשנת 1970. תמציתה של תביעת המשיב, אשר הוגשה בשנת 2010, היא כי הקרקע נגזלה מאביו המנוח על ידי המבקשת או על ידי מדינת ישראל.

בית משפט

קמא דחה את בקשת המבקשת לדחיית התביעה על הסף, בקבעו כי טענות הסף שהעלתה המבקשת – הן

טענת ההתיישנות, הן הטענה כי המשיב העלה טענות סותרות בגדרו של הליך אחר – מצריכות בירור עובדתי אשר יש להותירו להליך העיקרי.

2.

בבקשה שלפניי טוענת המבקשת כי שגה בית משפט קמא בכך שלא דחה את התביעה על הסף מחמת התיישנות, בפרט בהתחשב בכך שהמשיב כלל לא התייחס בתשובתו לחלק מטענות ההתיישנות. בנוסף, שבה המבקשת ומפנה לפסק דין שניתן בקשר לנכס מושא ההליך, בגדרו טען לכאורה המשיב עצמו כי השטח המדובר נמכר למבקשת בשנת 1970 (ע"א (מחוזי י-ם) 2226/08 דרויש נ' הממונה על המרשם – ירושלים (18.5.2009)). לנוכח האמור, המבקשת טוענת כי דין התביעה להידחות על הסף גם מחמת העדר עילה או יריבות. לטענת המבקשת, הכרעה בשאלות אלו כבר בשלב זה עשויה לייתר את ההליך העיקרי, מה עוד שהדיון בתביעה צפוי להיות כרוך בהליך הוכחות ממושך.

3.

אקדים ואציין כי לבקשה לא צורפו כנדרש כל המסמכים שהיו בפני הערכאה הראשונה, אף לא כתב התביעה וכתב ההגנה (לחובה לצרף ראו רע"א 8157/10 לירון דגן נ' כונס הנכסים הרשמי (21.12.2010); כבר"מ 2088/08 גרלם בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (17.3.2008); בר"מ 3903/07 ג'יאן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה (5.9.2007).

4..

סעיף 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 קובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך". בענייננו, משעה שטענות הסף שהעלתה המבקשת לא נדחו , אלא אך נקבע כי יש להותיר את בירורן לשלב מאוחר יותר של הדיון, יכול הטוען לטעון כי אין מדובר בהחלטה אשר ניתן לתת לגביה רשות ערעור. לטעמי אין הדבר כך, ונראה כי מחוקק המשנה נתכוון להחלטות הנוגעות לאופן שמיעת ההליך, כגון פיצול בין שלב האחריות לשלב הנזק (ראו בדומה אמרת האגב של השופטת ד' ברק-ארז ב רע"א 1635/13 מדינת ישראל - משרד הבטחון נ' מיכאל (מייק) אלדר , סעיף 14 להחלטה (12.3.2013): " אינני סבורה כי דחייתה של בקשה למחיקת תביעה על הסף, תוך קביעה כי טענות הסף שהועלו במסגרתה יידונו בשלב מאוחר יותר בהליך, היא ממין ההחלטות שניתן לראות בהן "החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך").

5.

לגופם של דברים, דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

החלטתו של בית משפט קמא כי יש להותיר את ההכרעה בטענות הסף לשלב הדיון העיקרי, היא מסוג ההחלטות הקשורות במישרין לאופן ניהול ההליך, אשר ההתערבות בהן מוגבלת למקרים חריגים ( ראו והשוו: רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ , סעיף 6 להחלטה והאסמכתאות שם). גם אם דחיית ההכרעה עלולה ליצור מצב של ניהול הליך סרק, אין בכך, כשלעצמו, כדי להצדיק מתן רשות ערעור (ראו החלטת השופט זילברטל ברע"א 2856/12 כהן נ' מע"ץ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (20.5.2012)). לאחר שעיינתי בהחלטתו של בית משפט

קמא ובבקשה שלפניי, לא שוכנעתי כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

6.

אי לכך, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.