בר"מ 2784/10 מיכאל פרידמן נ. מדינת ישראל

המבקשים הגישו ביום 13.4.2010 בקשת רשות ערעור ובצמוד לה – בקשה לפטור מאגרה. בהחלטתי מיום 15.4.2010 אפשרתי למבקשים להשלים את בקשתם שכן הפירוט והתיעוד בבקשה המקורית היו חסרים. בהחלטה צוין כי אם לא יוגש תצהיר משלים תוך 15 ימים, יובא ההליך לפניי לשם מחיקתו מהרישום. ביום 10.5.2010 הודיעו המבקשים כי הוספת תצהיר משלים ותיעוד כאמור בהחלטתי כרוכים בזמן רב ובמאמצים, ולכן "חוזרים בהם המבקשים מבקשתם". אלא שמייד אחר-כן, באותה נשימה, ביקשו הם פטור מאגרה, כפי שלטענתם ניתן להם בערכאה אחרת, ולחלופין – ביקשו לפרוס את האגרה לתשלומים. עוד הם ביקשו לפטור אותם מהפקדת ערבון בשל הנימוקים שנזכרו בבקשתם, או לחלופין לאפשר להם לחתום על ערבות עצמית.

ברי כי משלא פעלו המבקשים לפי החלטתי מיום 15.4.2010, ואף הודיע כי הם חוזרים בהם מבקשתם, לא ניתן לפטור אותם מאגרה; ובהיעדר תשתית עובדתית לכך, לא ניתן גם לפטור אותם מהפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית. בנסיבות העניין, אני מאפשר למבקשים לשלם את האגרה עד לתאריך 27.5.2010, וכן להפקיד את הערבון – בסך של 5,000 ₪ - בשני תשלומים שווים: הראשון עד לתאריך 27.5.2010, והשני עד לתאריך 20.6.2010. אם לא תשולם האגרה, או לא יופקד כל אחד מתשלומי הערבון במועד, יימחק ההליך או יידחה לפי העניין ללא התראה נוספת.