החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בר"מ 3442/11עיריית תל אביב יפו נ. אלרוב נדלן מלונאות בע"מ

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל
משפט מנהלי · עיכוב הליכים בעירייה בשל הליכים תלויים ועומדים בבית המשפט העליוןבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעניין עיכוב הליכים

בית המשפט העליון נתן רשות ערעור על החלטה שהורתה על עיכוב הליכים בכפוף להתחייבות העירייה לפעול על פי תוצאות ערעורים תלויים ועומדים. נקבע כי התניה זו מותנית מדי, ולכן ההחלטה תוקנה והבקשה להקפאת ההליכים התקבלה בכפוף לכך שעד למתן פסק הדין לא תחויב העותרת בשטחים שבמחלוקת. הערעור התקבל ללא צו להוצאות.

העובדות

העירייה דרשה מהעותרת תשלום בגין שטחים שבמחלוקת. העותרת ביקשה לעכב את ההליכים עד להכרעה בערעורים התלויים ועומדים בבית המשפט העליון באותה סוגיה. בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב ההליכים בכפוף להתחייבות העירייה שלא לחייב את העותרת בשטחים עד למתן פסק הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש ליתן רשות ערעור על החלטה מנהלית המעכבת הליכים בתנאים הקושרים לתיקים תלויים ועומדים בבית המשפט העליון?
  2. 2.האם היה מקום לעכב את ההליכים עד להכרעת בית המשפט העליון בתיקים האחרים באותה סוגיה?

הלכות

  1. 1

    החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים שהתנתה עיכוב ההליכים בהתחייבות העירייה לפעול על פי תוצאות פסק דין אחר היא מותנית מדי ואינה מממשת את כוונת בית המשפט.

    ״תוצאה זו הינה לדעתי מותנית מידי״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    אין ליצור קשר בין שני התיקים לפני מתן פסק דינו של בית המשפט העליון, שכן טרם ברור מה תוכנו ונימוקיו.

    ״אין מקום ליצור קשר בין שני התיקים לפני שניתן פסק דינו של בית משפט זה״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • עיכוב הליכים
  • רשות ערעור
  • בית המשפט לעניינים מנהליים
  • החלטות סותרות
  • עירייה
  • שטחים שבמחלוקת

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית

המשפט העליון

בר"ם

3442/11

בפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקשת:

עיריית תל אביב יפו

נ ג ד

המשיבה:

אלרוב נדלן מלונאות בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

לעניינים מנהליים בתל אביב בעת"מ 27549-03-11 מיום 6.4.11 שניתנה על ידי כבוד

השופטת מ' אגמון-גונן

בשם המבקשת:

עו"ד לימור ריבלין

בשם המשיבה:

עו"ד ארז גבע ועו"ד אורלי לוי

פסק דין

1.

המבקשת

עותרת להרשות לה לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב (עת"מ

27549-03-11 השופטת

מיכל אגמון גונן

) לפיה נתקבלה בקשתה להקפאת הליכים בשל קיומו של הליך אחר

התלוי ועומד בבית המשפט העליון, תוך קביעת תנאים שלטענת המבקשת אינם ראויים וכמוה

כדחיית הבקשה.

ברקע לבקשה עתירה מנהלית שהגישה המשיבה נגד המבקשת בדבר

חיובה בארנונה בגין "שטחים משותפים" בבניינים שאינם משמשים למגורים,

בהתאם לצו הארנונה של עיריית תל אביב. לאחר הגשת העתירה הגישה עיריית תל אביב, היא

המבקשת, בקשה לעיכוב ההליכים בשל העובדה שהמחלוקת שנתגלעה בעתירה עומדת להכרעה

בבית המשפט העליון במסגרת ערעורים שהגישה העירייה בתיקים אחרים שדנו באותה סוגיה

(עת"מ 867/11

עריית תל אביב נ'

אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ

ועת"מ

869/11

עריית תל אביב נ'

דיזנהויז יוניתרס

).

בית המשפט לעניינים מנהליים הוציא מתחת ידו החלטה

שמאפשרת לעכב את ההליכים בתנאים. וזו לשון ההחלטה נשוא הבקשה למתן רשות ערעור שלפנינו :

"אם העירייה תתחייב כי עד למתן פסק דין בערעורים לא תחויב העותרת בשטחים שבמחלוקת, יוקפאו ההליכים עד למתן החלטה בערעור. למען הסר ספק הכוונה היא כי גם אם הערעורים יתקבלו, תוכל העירייה לחייב את העותרת בגין השטחים הנ"ל רק לגבי אותה שנת מס בה יתקבל פסק דינו של בית המשפט העליון. אחרת, יש מקום ליתן פסק דין לטובת העותרת, כפי שמבקש בא כוחה, כאשר העירייה תוכל לצרפו לערעורים התלויים ועומדים בבית המשפט העליון".

לטענת המבקשת היה מקום לעכב את ההליכים עד להכרעת בית המשפט העליון בתיקים האחרים שתלויים ועומדים. זאת כדי למנוע קיומן של החלטות סותרות יען כי

ב - 3 עתירות אחרות שהוגשו באותו נושא, עוכבו הליכים מבלי שנקבעו תנאים. לטענתה טעה בית המשפט לעניינים מנהליים עת שקבע את התנאים שנקבעו תוך קביעת תנאי הקושר בין המבקשת לבין עותרות אחרות. מכאן סבורה המבקשת כי יש ליתן לה רשות ערעור, לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולקבוע כי יש לעכב את ההליכים עד למתן הכרעה של בית המשפט העליון בתיקים האחרים שתלויים ועומדים באותה סוגיה.

מנגד מדגישה המשיבה כי כל פסקי הדין שניתנו בסוגיה עד עתה, הינן בניגוד לעמדת העריה וכי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא. נטען כי מדובר בהחלטה שאינה מצדיקה מתן רשות ערעור. בהקשר זה הפנתה המשיבה לסעיף 12 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהלים הקובע כי דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הליכים האחרים המתקיימים בערכאה אחרת ניתנת לערעור. לכן, החלטה שמקבלת את הבקשה או טרם מכריעה בבקשה אינה ניתנת לערעור ברשות. עוד נטען כי אין מקום לעיכוב ההליכים ועומדת בפני המבקשת הדרך להגיש ערעור על פסק הדין לכשיינתן ובמסגרת זו לצרפו לפסקי דין אחרים התלויים ועומדים להכרעה בבית המשפט העליון. בשל הנימוקים האמורים ונימוקים נוספים שפורטו על ידה סבורה המשיבה כי אין מקום להיעתר לבקשה ולהתערב בהחלטה.

2.

לאחר עיון בטענות הצדדים סבורני כי יש להעניק רשות ערעור, לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות לערער, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הטעם בדבר, שנראה כי החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים אינה מממשת את כוונתה. רוצה לומר שבית המשפט לעניינים מנהליים החליט להורות על עיכוב אך זאת בכפוף להתחייבות של העירייה לפעול באופן מסוים על פי התוצאות בפסק דין אחר. תוצאה זו הינה לדעתי "מותנית מידי". למשל היה ופסק דינו של בית המשפט העליון חל על המקרה דנא, כי אז ניתן להתייחס לעניין, כפי שיובהר, אך אין מקום ליצור קשר בין שני התיקים לפני שניתן פסק דינו של בית משפט זה וטרם ברור מה תוכנו ונימוקיו.

בגדר הבקשה שהוגשה על ידי המבקשת - שמהווה את המסגרת הדיונית המחייבת - החלטתי לקבל את הערעור ולקבוע כי תחת ההחלטה שניתנה תבוא ההחלטה הבאה. הבקשה להקפאת הליכים מתקבלת בכפוף לכך שעד למתן פסק דין בערעורים לא תחויב המשיבה בשטחים שבמחלוקת. כמובן, עם נתינת פסק הדין בערעורים אלה כל צד יכול לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים בבקשה חדשה.

3.

הערעור מתקבל כמפורט לעיל ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז בסיוון תשע"א (29.6.11).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

  • עתמ 27549-03-11
  • עתמ 867/11
  • עתמ 869/11

הלכות

  1. 1החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים שהתנתה עיכוב ההליכים בהתחייבות העירייה לפעול על פי תוצאות פסק דין אחר היא מותנית מדי ואינה מממשת את כוונת בית המשפט.
  2. 2אין ליצור קשר בין שני התיקים לפני מתן פסק דינו של בית המשפט העליון, שכן טרם ברור מה תוכנו ונימוקיו.