פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
3474/10
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. יצחק בלסקי
2. רוית רוזנברג
3. רון סמואל
4. ראם אברהם
5. ניצה זידנר
6. גילה שחם
7. יעל לביא
נ ג ד
המשיבות:
1. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה זבולון
2. החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
בקשת רשות
לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב'
השופט א' קיסרי) בתיק
עמ"נ 20877-10-09
מיום
28.3.2010
בשם המבקשים:
עו"ד איל גונן
החלטה
בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט
א' קיסרי ) שדחה ערעור מינהלי שהגישו המבקשים על החלטת ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה מחוז חיפה (להלן: ועדת הערר ). יוער, כי בשל תקלה מינהלית (שעליה אני מצר), הובאה הבקשה לעיוני רק ביום 11.9.2012, ומשהודיעו המבקשים (בהתאם להחלטתי מאותו יום) כי נדרשת הכרעה בבקשה, מובאת הכרעתי להלן.
1.
המבקשים הם בעלים של מקרקעין בתחום סמכותה של המשיבה 1 (להלן: המקרקעין ). בשנת 2002 פורסם צו המחיל על חלקים מהמקרקעין את פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943. בשנת 2005 פורסמה למתן תוקף תכנית ג/ד991/ג' – דרך פרברית מהירה עוקף קריות (להלן: התכנית ) אשר שינתה את ייעודם של חלק מהמקרקעין לדרך. קודם לפרסום התכנית חלה על המקרקעין תכנית חפ/400 שייעדה חלקים מהם למגורים ב', בנייני ציבור ושטח ציבורי פתוח. בשנת 1987 הוכרזו המקרקעין כקרקע חקלאית (להלן: ההכרזה ) לפי סעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק ).
2.
המבקשים הגישו למשיבה 1 (להלן: הוועדה המקומית ) תביעה לפי סעיף 197 לחוק בגין פגיעה במקרקעין כתוצאה מהתכנית. הוועדה המקומית דחתה את התביעה. המבקשים עררו על החלטת הוועדה המקומית לוועדת הערר וביקשו למנות שמאי מכריע. בכלל זה עתרו המבקשים שוועדת הערר תנחה את השמאי המכריע להתעלם מההכרזה על קרקע חקלאית בעת עריכת השומה. ועדת הערר החליטה למנות שמאי מכריע. בנוגע לבקשה להנחותו כאמור קבעה ועדת הערר:
"לטעמנו [...] השפעת הכרזת הולק"ח על ערך המקרקעין הינה שאלה שמאית, שעל השמאי להכריע בה.
למען הסר ספק נבהיר, כי לטעמנו אין מקום להתעלם כליל מהשפעת ההכרזה על הקרקע כחקלאית. איננו סבורים, כי המקרה שנדון בפסק הדין בעניין ע"א 1968/00 חברת גוש 2842 חלקה 10 בע"מ נ. הוועדה המקומית נתניה ואח'
[...] וההלכה שנקבעה שם, מתאימים למקרה שלפנינו, ובוודאי שאין בפסק דין זה כדי להביא את ועדת הערר להנחות את השמאי המכריע להתעלם מההכרזה החקלאית. [...]
במאמר מוסגר, נציין, כי בשלב זה, איננו מכריעים במשמעות פסק הדין [האמור] על נושא ההכרזה מכוח פקודת הדרכים" (סעיפים 65-63 להחלטת ועדת הערר) [ההדגשה במקור]
3.
המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים המתייחס לחלק המצוטט לעיל מהחלטתה של ועדת הערר. הם טענו כי ההנחיה שניתנה לשמאי בהחלטת ועדת הערר אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה שנקבעה בע"א 1968/00 חברת גוש 2842 חלקה 10 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נתניה , פ"ד נח(1) 550 (2003) (להלן: עניין גוש חלקה ), שם נדונה השאלה אם במסגרת אומדן שווי פגיעה בקרקע כתוצאה מתכנית המשנה את יעודה ממגורים לשימוש חקלאי, יש להביא בחשבון את הפגיעה שגרמה הכרזה על קרקע חקלאית שקדמה לתכנית הפוגעת. עוד נטען כי הנחיית ועדת הערר אינה מתיישבת עם עקרונות ההגנה על זכות הקניין ומעמדה החוקתי המתחייב מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
4.
בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' קיסרי ) דחה את הערעור בקובעו כי החלטת ועדת הערר היא החלטה שאינה סופית; וכי לפי פסיקתו של בית משפט זה אין ערעור בזכות על החלטה כזו.
5.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקשים שבים וטוענים כי החלטת ועדת הערר היא פסק דין חלקי משום שנדחתה בה אחת מעילות הערר ונשלל בה חלק מן הסעד הנתבע בגין ירידת ערך המקרקעין כתוצאה מההכרזה. עוד נטען כי אף אם היה מדובר בהחלטת ביניים, יש להעניק זכות לערער עליה טרם מתן פסק דין סופי. לשיטת המבקשים, סעיף 198(ח) לחוק (בנוסחו במועד הגשת התביעה), קבע כי ניתן לערער על "החלטת" ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בשאלה משפטית, כאשר הפרשנות הטבעית של המונח "החלטה", כך נטען, כוללת כל החלטה ולא רק החלטה סופית. המבקשים אף מנסים להיבנות בעניין זה מתיקון 84 לחוק (חוק התכנון והבניה (תיקון 84 והוראת שעה), התשס"ח-2008) (להלן:
תיקון 84 ), אשר שינה את נוסחו של הסעיף (כיום סעיף 198(ז) לחוק) לנוסח שאינו מגביל את זכות הערעור. תיקון זה, לטענתם, מלמד על כוונת המחוקק להרחיב את זכות הערעור. לשיטת המבקשים, אי-מתן זכות ערעור על ההחלטה יגרום לניהול הליך ארוך ומסורבל שלא לצורך.
דיון והכרעה
6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, שוכנעתי שדינה להידחות. כידוע, המבחן הנוהג בשאלה אם החלטה מסוימת היא "החלטה אחרת" או "פסק דין" (או בענייננו "החלטה סופית" של ועדת ערר) הוא "מבחן סגירת התיק", אשר בוחן אם הטריבונל שדן בעניין סיים את מלאכתו עם מתן ההחלטה בנוגע לאחד או יותר מהסעדים שהתבקשו בתביעה, אם לאו. החלטה שהיא רק שלב ביניים בדרך לקביעת הסעד הסופי אינה החלטה סופית ( ע"א 226/65
אליהו נ' עזרא , פ"ד יט(3) 571, 573 (1965); בש"א 130/87 שנסי נ' גלעדי , פ"ד מא(4) 707, 712 (1987); ע"א 4540/04 מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית נ' אורבוך , פסקה 6 (לא פורסם, 14.9.2006); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 766-753 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). עיון בהחלטתה של ועדת הערר מעלה כי אין מדובר בהחלטה סופית. ועדת הערר קבעה במפורש כי השפעת ההכרזה החקלאית היא "שאלה שמאית" שעל השמאי להכריע בה, ונמנעה מלקבוע מסמרות בעניין. אין להבין את דבריה של ועדת הערר בדבר השפעת ההכרזה כמסיימים את הדיון בעניין הסעד המבוקש. קביעה זו היא אך שלב ראשון בדרך להכרעה בסעד הסופי , שכן לאחר שתינתן השומה המכרעת יוכלו הצדדים לטעון בעניינה לפני הוועדה, ורק לאחר מכן תינתן החלטתה הסופית.
7.
בבר"ם 10275/04 הוועדה המקומית לתכנון ובניה – חיפה נ' צפדיה (לא פורסם, 27.1.2005) קבעה השופטת (כתארה אז) ד' ביניש כי את המונח "החלטה" כמשמעותו בסעיף 198(ח) לחוק (בנוסחו דאז) יש לפרש כמתייחס להחלטות סופיות בלבד. היינו: זכות הערעור על "החלטה" של ועדת ערר לפי סעיף 198(ח) לחוק (כיום 198(ז)) משתרעת על החלטה סופית בלבד, ולא על החלטת ביניים. על החלטה שאינה סופית, כך נקבע, ניתן לערער במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית. ב בר"ם 4057/05
קופרמן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון (לא פורסם, 24.6.2007) ציין המשנה לנשיאה א' ריבלין
כי נוסחו של סעיף 198(ח) "אינו סוגר את הדלת באופן מוחלט והרמטי בפני קיום ביקורת ערעורית מיידית על החלטות שאינן מסיימות את ההליך באופן פורמאלי אך יש בהן כדי ליצור מצב בלתי-הדיר", וכי נראה לו שההחלטה בעניין צפדיה "אינה סותמת את הגולל על אפשרות כזו", אולם לבסוף הותיר את העניין בצריך עיון. כשלעצמי, מצרף אני דעתי לדעתה של השופטת ביניש בעניין צפדיה מטעמיה. מכאן, שאין אפשרות להשיג על החלטת הביניים של ועדת הערר נושא ההליך שלפניי שלא במסגרת ערעור על החלטתה הסופית של ועדת הערר.
התוצאה היא כי בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א בתשרי התשע"ג (27.9.2012).
ש ו פ ט