בר"מ 3502/10 משה ברגמן נ. אריה וירצבורגר

השופט א' גרוניס:

1.

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, נתן ביום 8.4.2010 פסק דין ארוך ומקיף במסגרת ערעור וערעור שכנגד על החלטות של עוזר רשם האגודות השיתופיות (להלן – עוזר הרשם). פסק הדין עסק בסוגיות שונות הנוגעות למחלוקות פנימיות באגודה השיתופית המערערת 2 (להלן – האגודה). האגודה רשומה כחוכרת ראשית של מקרקעין. על המקרקעין בנויים 17 בניינים ובהם 239 יחידות דיור. חברי האגודה רשומים כחוכרי משנה לגבי הדירות. אחד הנושאים שנדון בפסק הדין היה תוקפן של החלטות שנתקבלו באסיפה הכללית של האגודה שנערכה ביום 11.2.09. בהחלטה מיום 17.8.09 ביטל עוזר הרשם את ההחלטות. בית המשפט המחוזי קבע, כי פעולות שבוצעו בהסתמך על החלטות האסיפה הכללית יעמדו בתוקפן כל עוד ההחלטות לא בוטלו על ידי עוזר הרשם. בקשת רשות הערעור שבפנינו מופנית נגד הקביעה האמורה. משמע, על פי הנטען אין תוקף להחלטות כבר ממועד קבלתן ועל כן פעולות משפטיות שבוצעו על יסוד ההחלטות בטלות גם אם בוצעו לפני שעוזר הרשם החליט ביום 17.8.09 על דבר הביטול.

2.

החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וזה הוגש על פיה. מן החומר שבפנינו עולה כי הפעולות המשפטיות שבהן מדובר שנעשו בתקופת הביניים (בין 11.2.09 לבין 17.8.09) הן כנראה העברות של חכירה ראשית לגבי יחידות דיור מן האגודה לחבריה המחזיקים בדירות. אין זה ברור כמה העברות כאלה בוצעו בתקופת הביניים. מה שברור הוא שלא כל החברים שלגביהן בוצעו העברות חכירה היו בעלי דין בהליך הערעור בפני בית המשפט המחוזי. בפסק הדין נומקה הקביעה בדבר תוקפן של ההחלטות בתקופת הביניים על יסוד עקרון ההסתמכות. בית המשפט סבור היה, כך נראה, כי חברים שונים באגודה הסתמכו על ההחלטות שנתקבלו ביום 11.2.09 ועל כן אין מקום לקבוע לגביהם, כי ההחלטות בטלות כבר מעת מועד קבלתן.

דא עקא, שאלת ההסתמכות הינה תלויית עובדות. במלים אחרות, בטרם קביעה כי חל עקרון ההסתמכות יש לערוך בירור עובדתי, בין היתר בשאלה האם בפועל הייתה הסתמכות ובשאלה מה התוצאה של ביטול הפעולה שבוצעה עקב ההסתמכות. בירור מעין זה לא נערך. זאת ועוד, לא ניתן לערוך בירור כזה בלא שהטוען להסתמכות יהא בעל דין בהליך. זאת ועוד, אפשר שצדדים שלישיים הסתמכו אף הם על הפעולות המשפטיות שנעשו ועל כן עשויים גם הם להיפגע אם ייקבע, ועוד בהעדרם, כי ההחלטות שנתקבלו חסרות כל תוקף כבר מיום קבלתן. כאמור, חלק מחברי האגודה שהועברו להם חכירות ראשיות בעקבות החלטות האסיפה מיום 11.2.09 לא היו כלל בעלי דין בהליך. אף אין זה ברור האם לחבר או לחברים שנטלו חלק בהליך ניתנה הזדמנות לטעון בכל הנוגע להסתמכותם על החלטות.

3.

בנסיבות אלה נראה לנו שהפתרון הראוי הינו זה: פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמוד על כנו. ואולם, אם האגודה או מי מחבריה טוען, כי יש לבטל את הפעולות המשפטיות שבוצעו בתקופת הביניים, עליו להגיש הליך משפטי לגבי הפעולה המשפטית הספציפית תוך 90 ימים מהיום. הנתבע או המשיב בהליך שיוגש יהיה חבר (או חברים) באגודה או צד שלישי שעלול להיפגע מביטולה של הפעולה המשפטית הנוגעת לו.

הערעור מתקבל איפוא באופן חלקי ומוגבל, כאמור

לעיל. אין צו להוצאות.