בר"מ 3905/08 עיריית קרית אונו נ. המפקח הארצי על התעבורה

1.

המבקשת עתרה לבית המשפט לענינים מינהליים ביום 29.4.2008 וביקשה צו ביניים המורה למשיבים 1-4 להימנע מפתיחת מחלף רבין-לוי אשכול בציר כביש מכבית המתוכננת לפי האמור בבקשה למחר (1.5.2008). בית המשפט המחוזי (כב' השופט ק' ורדי) דחה היום את הבקשה למתן צו ביניים במעמד צד אחד, וקבע דיון בבקשה לגופה ליום 6.5.2008 בשעה 9:00. בהחלטתו מהיום קבע כי "לאור השיהוי שנפל לכאורה בבקשה והעובדה שלא מדובר במצב בלתי הפיך ושהבקשה הוגשה ב'דקה ה-90' למרות שהיתה יכולה להיות מוגשת הרבה קודם לכן, לא מצאתי מקום למתן צו ארעי בטרם דיון בבקשה ובטרם קבלת כל התגובות".

2.

לבקשת רשות הערעור שנשלחה לבית משפט זה היום בשעה 16:53 ועמה בקשה לסעד זמני לא צורפו העתירה המינהלית, הבקשה לצו ביניים, ותגובות חלק מהמשיבות, שכעולה מהבקשה הוגשו לבית המשפט המחוזי. לבקשה הוגשו השלמות נספחים בשעה 19:00, אך גם להשלמות לא צורפו מלוא כתבי בי-הדין שהוגשו לבית המשפט המחוזי.

3.

בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי לקביעה בדבר שיהוי לכאורה אין יסוד, כיוון שנודע לה רק ביום 28.4.2008 בבוקר על כוונת המשיבה 4 (מע"צ) לפתוח את המחלף לתנועה החל ממחר (1.5.2008). לתמיכה בטענתה זו הפנתה לתצהיר ראש עירית קריית אונו מיום 28.4.2008 שצורף גם לבקשה שלפני. המבקשת מדגישה את מאזן הנוחות שלדבריה מחייב מתן צו ביניים לאלתר, כיוון שמדובר ב"נושא בטיחותי בעל השלכות מרחיקות לכת" ופתיחת המחלף "צפויה לגרום לאסון תחבורתי לנוסעים ולהולכי הרגל בכביש לוי אשכול בקרית אונו". כן הצביעה על חשש לעומסי תנועה קשים ולתאונות בציר עקב פתיחת המחלף, ומכאן דחיפותה של הבקשה. לגוף העניין נטען כי פתיחת המחלף מנוגדת לסיכום שהתקבל בין ראש עירית קריית אונו לשר התחבורה ומנכ"ל משרד התחבורה, שהנחה כי אין לפתוח את המחלף קודם לקיומה של ישיבה בנוכחות השר וגורמי מקצוע עם ראש העירייה, פגישה שלא התקיימה עדיין. לפיכך סבורה המבקשת כי ההחלטה בדבר פתיחת הציר מחר היא לא מידתית ולא מאוזנת, "שנתקבלה תוך הפרת חובת התיאום הסטטוטורית" עם המבקשת שהיא לטענתה תנאי מקדמי לחיבור דרך רבין לרח' לוי אשכול. המבקשת צירפה לבקשה חוות דעת מומחה המבססת לטענתה את הסיכונים הבטיחותיים והתעבורתיים הנטענים. המבקשת הדגישה כי מדובר בהחלטה נמהרת ולא נבחנו חלופות מאוזנות יותר הכוללות חיבור בשלבים של הציר. לטענתה מתן צו הביניים יישמר מצב קיים, ודחיית פתיחת המחלף לא תגרום נזק. כאמור לצד הבקשה הוגשה גם בקשה לסעד זמני בערעור, הזהה לבקשה לצו ביניים שהוגשה לבית המשפט המחוזי.

4.

על יסוד המצורף לבקשה שלפני איני רואה מקום ליתן סעד זמני ואין יסוד להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. הדיון בבקשה לצו ביניים קבוע ליום 6.5.2008. הכרעה בבקשה שלפני אינה נדרשת במעמד צד אחד. גם בהנחה שהבקשה אינה לוקה בשיהוי, לאור התצהיר האמור, הרי שדרך הגשתה ללא צירוף העתירה המינהלית וללא צירוף התגובות ככל שהוגשו אינה מצדיקה היעתרות לה (ראו בר"ם 3903/07 ג'יאן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה (טרם פורסם, מיום 5.9.2007) ובפרט בהתחשב בכך שהדיון בבקשה לצו ביניים במעמד הצדדים צפוי תוך פחות משבוע ימים (ראו והשוו בר"מ 2080/06 נאות רעות נ' שר הפנים (לא פורסם, מיום 30.5.2006)). לפיכך הבקשה כפי שהיא מונחת בפני אינה מצדיקה את מתן צו הביניים המבוקש.

יתירה מזאת: בהודעת משרד התחבורה שהוגשה ביום 16.3.2008 בעתירה מינהלית אחרת התלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי (עת"ם 2692/07, בה נתבקש סעד הפוך –מתן הוראה למשיבים לפתוח את המחלף לאלתר) ואשר צורפה להשלמות שהוגשו, נכתב כי אכן צפויים עומסי תנועה בציר "אך בראיה מערכתית כוללת, מצב זה עדיף על המצב הקיים כיום" ומשרד התחבורה סבור כי "אכן יש לפתוח לתנועה את מחלף דרך רבין לכל הכיוונים, ללא עיכוב נוסף, בכפוף לביצוע הסדרי התנועה כאמור לעיל. יודגש כי פתיחה מיידית של מחלף דרך רבין לא תמנע קידום ביצוע שיפורים נוספים ככל שיידרשו". מכאן שטענות המבקשת, בשלב זה, בדבר סיכונים בטיחותיים ותעבורתיים אינם, לכאורה, "כצעקתה".

5.

למעלה מן הצורך יוער, כי המבקשת מציינת בבקשה שלפני כי בדיון המקדמי שהתנהל ביום 3.4.2008 בעתירה האחרת "הובהר על ידי נציגי משרד התחבורה כי אין בכוונתם לבחון לגופו של עניין את עמדת המבקשת ואת הפתרונות החלופיים שהציעה". לפיכך, סבורה אני כדעת בית המשפט המחוזי, כי לא היה מקום להכניס את בית המשפט לסד זמנים למתן החלטה במעמד צד אחד "בדקה ה-90". גם לא הובהר די הצורך היכן עומדים הדברים נכון להיום בעתירה האחרת, העוסקת לכאורה באותו עניין.

6.

לסיכום: דיון לגוף העניין במעמד הצדדים צפוי להתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 6.5.2008. לכאורה אין מדובר בעניין בלתי הפיך. אין הצדקה בנסיבות אלה למתן סעד זמני.

7.

הבקשה נדחית ועמה גם הבקשה לסעד זמני.