בר"מ 4188/21 לין ננו טכנולוגיות בע"מ נ. משרד הבריאות- מדינת ישראל

(עם נימוקים)

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 1.6.2021 ומיום 9.6.2021 (עת"ם 7175-05-21, השופטת ת' בר-אשר ).

2.

המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) היא חברה שבבעלותה מפעל המייצר תמרוקים, והמבקש 2 (להלן: המבקש ) הוא המנכ"ל שלה. כפי שעולה מהבקשה ומנספחיה, ביום 21.4.2021 נערכה ביקורת במפעל מטעם משרד הבריאות, הוא המשיב 1, בעקבות חשד שהתעורר באשר לכך שאחד התכשירים המיוצרים בו מכיל חומר מסוג אתילן גליקול, המוגדר כרעל רפואי. המשיבים 3-2 הם בעלי תפקידים במשרד הבריאות. במהלך הביקורת נמצאו מספר כשלים בפעילות המתקיימת במפעל, ובכלל זה נמצא כי חומרי הגלם לייצור התמרוקים מאוחסנים בתנאים שאינם נאותים וכי תוקפם של חלק מהם פג. כמו כן, צוות הביקורת לא הצליח להתחקות אחר תהליך הייצור במקום. לנוכח ממצאי הביקורת והחשש לבריאות הציבור, בו ביום הורה משרד הבריאות למבקשת להימנע משיווק חלק מהמוצרים המיוצרים במפעל עד להשלמת הבירור, וכן להימנע מייצור במפעל עד להשלמת הציוד הדרוש ולעריכת ביקורת של רוקח המחוז, הכול בתוקף סמכותו לפי סעיף 55י(א)(1) לפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981 (להלן: פקודת הרוקחים ).

3.

בהמשך לכך, ביום 4.5.2021 הגישו המבקשים עתירה לבית המשפט המחוזי, ובה ביקשו להורות על בטלות ההחלטה האוסרת על הייצור והשיווק במפעל, וכן לקבוע כי משרד הבריאות חרג מסמכותו כאשר ביצע את הביקורת במפעל. בהקשר האחרון העלו המבקשים טענות באשר לכך שלצוות של משרד הבריאות התלווה כתב טלוויזיה שערך צילומים במקום, ובהמשך פורסמה גם כתבה חדשותית בנושא. בד בבד עם הגשת העתירה המבקשים הגישו בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד שיורה על הקפאת ההחלטה האוסרת על הייצור והשיווק במפעל.

4.

להשלמת התמונה יצוין כי במקביל לכך המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי גם תביעה אזרחית נגד המשיבים, בעוולה של פרסום לשון הרע, ובה תבעו סעד כספי בגובה 4,740,000 שקלים.

5.

בסופו של דבר, התוצאות של בדיקות המעבדה שנערכו העלו כי אין חשש שהתמרוקים שנבדקו מכילים את החומר הרעיל שהבדיקות התייחסו אליו. על כן, ביום 12.5.2021 הודיעו המשיבים למבקשת, כי ביכולתה להוסיף ולשווק את המוצרים "בכפוף להצגת תיעוד ולניטור תנאי האחסון של המוצרים וחומרי הגלם המשמשים להכנתם". לצד זאת, בשל הכשלים שנמצאו בביקורת, הוחלט לבחון את התנייתם, התלייתם או ביטולם של חלק מרישיונות התמרוקים של המבקשת, בהתאם לסעיף 6 לצו פיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים), התשל"ג-1973, ואף הובהר למבקשת כי חידושם יותנה בתיקון הכשלים שנמצאו במפעל. המבקש הוזמן לשימוע בהתאם לסעיף 55י(א)(2) לפקודת הרוקחים, ובהקשר זה התבקש להציג מענה לשאלות שפורטו באשר להליך הייצור והשיווק. השימוע שנקבע תחילה ליום 11.5.2021, נדחה ליום 23.5.2021 לצורך קבלת תוצאות הבדיקה, ולאחר מכן נדחה בשנית, לבקשת המבקשים, ליום 15.6.2021.

6.

ביום 28.5.2021 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת למתן סעד זמני במעמד צד אחד, וזו הפעם כיוונו את הבקשה לביטול השימוע הצפוי להיערך להם בפני המשיבים 3-2, בשל כך שאלו מצויים, כך על פי הנטען, בניגוד עניינים. בהקשר זה טענו המבקשים כי המשיבים 3-2 פעלו "בשירות ובתיאום" ערוץ הטלוויזיה שכתב מטעמו נכח בביקורת, ועל כן אין זה ראוי כי הם אלו שיערכו את השימוע.

7.

ביום 1.6.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשות למתן סעד זמני. בית המשפט המחוזי קבע, כי במכלול נסיבות העניין, ובפרט לנוכח התכלית של שמירה על בריאות הציבור, הוראת משרד הבריאות אשר הגבילה את פעילותה של המבקשת הייתה ראויה וסבירה ואין מקום להתערב בה. בית המשפט המחוזי הוסיף ודחה את הבקשה לביטולו של השימוע המתוכנן בקבעו שבהוראה על קיום השימוע לא נפל פגם המצדיק התערבות. בית המשפט המחוזי אף הדגיש כי במהלך השימוע יוכלו המבקשים להצביע על תיקון הפגמים שנמצאו בביקורת ואף ליתן מענה לשאלות שונות שהוצגו להם על-ידי משרד הבריאות.

8.

ביום 9.6.2021 בית המשפט המחוזי שב ודחה את בקשת המבקשים לביטול השימוע, לאחר שקבע כי הטענה לניגוד עניינים לא נתמכה בראיות כלשהן. בו ביום הורה בית המשפט המחוזי כי הדיון בעתירת המבקשים ייקבע ליום 17.11.2021.

9.

בקשת רשות הערעור שבפני, שהוגשה ביום 14.9.2021, נסבה על ההחלטות שפורטו – לדחות את הבקשות לסעדים זמניים ולקבוע את מועד הדיון בעתירה רק לעוד מספר חודשים. כפי שעולה מן האמור עד כה, הבקשה הוגשה ערב המועד הדחוי שנקבע לשימוע – יום 15.6.2021.

10.

בעיקרו של דבר, המבקשים שבו והעלו את טענותיהם הן כנגד ההגבלות שהוטלו עליהם והן כנגד הזמנתם לשימוע. בהקשר האחרון נטען כאמור כי המשיבים 3-2 מצויים בניגוד עניינים ואינם יכולים לערוך את השימוע בעניינם, משום שהם אלו שאפשרו את כניסתו של כתב הטלוויזיה למפעל במהלך הביקורת שנערכה בו.

11.

בהתחשב במועד הגשת הבקשה, ולאחר שהגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות, ביום 14.6.2021 נתתי החלטה שהורתה על כך ללא פירוט נימוקים, וזאת על מנת לאפשר למבקשים להיערך לשימוע שעתיד היה להיערך למחרת היום. ההחלטה הנוכחית כוללת את השלמת הנימוקים שעמדו ביסודה.

12.

הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע למתן סעד זמני, אלא במקרים חריגים, אשר הבקשה שבפני אינה נמנית עליהם (ראו: רע"א 2112/21 א.נ.ע הסמל שירותי רכב בע"מ נ' אלפא מגה נכסים בע"מ , פסקה 12 (25.3.2021)). אף לגוף העניין, לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי. המבקשים לא הניחו תשתית מספקת לטענת ניגוד העניינים, ואין די לצורך כך בטענותיהם באשר לנוכחותו של כתב טלוויזיה במקום. למעשה, קיום השימוע צפוי להועיל למבקשים, אשר יקבלו הזדמנות נאותה לשטוח את כל טענותיהם העובדתיות והמשפטיות בדבר אופן עריכת הביקורת וממצאיה, וכן בדבר ההחלטות שהתקבלו בעקבותיה. מובן כי כל טענותיהם לגופן של ההחלטות ובאשר להליך השימוע שמורות עמם, ומקומן להתברר במסגרת הדיון בעתירה שהגישו לבית המשפט המחוזי.

13.

בשולי הדברים, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה על מועד קיום הדיון בעתירה, הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, בהתאם ליומנו.

14.

הבקשה נדחית אפוא, כאמור בהחלטתי מיום 14.6.2021. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.