פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"מ
4359/14
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1. זהר קליר
2. אסתר קליר
נ ג ד
המשיבות:
1. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעתיים
2. ס.אלון חברה להשקעות ובנין בע"מ
בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית
המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופט א' בכר) בעמ"נ
40674-10-13 מיום 4.5.2014
בשם המבקשים:
עו"ד כץ אלכס
בשם המשיבה 1:
עו"ד זילברמן שמחה; עו"ד
לרנר תמר
בשם המשיבה 2:
עו"ד לויט רפאל
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן :
ביום 25.8.2013 החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה במחוז תל אביב לדחות ערר שהגישו המבקשים על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב. בהחלטה זו דחתה ועדת הערר תביעת פיצויים שהגישו המשיבים בטענה שמקרקעיהן נפגעו על ידי תכנית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. ועדת הערר העירה הערות מספר ביחס לשאלה אם מקרקעי המבקשים גובלים בתכנית, אך בסופו של דבר לא הכריעה בה משמצאה שלא בוססה פגיעה בהם ועל כן אין מקום למנות שמאי מייעץ. מטעם זה באה ועדת הערר למסקנה שדינו של הערר להידחות. המבקשים ערערו על החלטה זו. בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופט א' בכר ) דחה את הערעור בנימוק שהמקרקעין הנדונים אינם גובלים בתכנית. בצד זאת ציין בית המשפט כי "כל זאת, אפילו ראיתי טעם בטענת המערערים, ומבלי לקבוע מסמרות, כי נכון היה למנות בנסיבות שמאי יועץ לבחינת הנזק הנטען לו דובר אמנם במקרקעין גובלים" (פסקה 36 לפסק הדין). במצב דברים זה, שבו מחד גיסא לא הכריעה ועדת הערר בשאלה אם המקרקעין גובלים; ומאידך גיסא בית המשפט ציין – הגם שבלא לקבוע מסמרות – כי אם היה נמצא שמדובר במקרקעין גובלים – אין להוציא מכלל אפשרות שהיה מקום למנות שמאי מייעץ – סברנו כי יש מקום להחזיר את הדיון לוועדת הערר כדי שתכריע בשאלה זו באופן פוזיטיבי, בלא שהיא כבולה בהחלטתו של בית המשפט, ובלא שאנו מביעים בעניינה כל עמדה.
אשר על כן החלטנו לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה רשות, הוגש ערעור לפי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור. פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים מבוטל והעניין יוחזר לוועדת הערר כאמור. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז בתשרי התשע"ה (21.10.2014).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט