בר"מ 49/21 מוחמד חוטבא נ. מדינת ישראל - רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון המ

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 1.1.2021 (עת"ם 16475-12-20, השופטת ר' ברקאי ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה למתן סעד זמני שהגיש המבקש בגדרה של עתירה מנהלית.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש הוא בעל עסק למתן שירותי אשראי בסיסי. בעבר הוא פעל כנותן שירותי מטבע בהתאם להסדר שהיה קבוע בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון ), ועם כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן: חוק הפיקוח ) הוסיף לפעול בתחום זה מכוח הסדרי המעבר שליוו את כניסתו לתוקף. בהתאם להסדר המעבר, ביום 24.5.2017 הגיש המבקש למשיבה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בקשה לקבלת רישיון בסיסי למתן אשראי לפי חוק הפיקוח. בהמשך, ביום 19.8.2018 הגיש המבקש אף בקשה לקבלת רישיון בסיסי למתן שירות בנכס פיננסי.

3.

ביום 28.7.2019 נשלחה הודעה למבקש ובה נמסר כי המשיבה שוקלת לדחות את בקשותיו. זאת, בשל מידע שנמסר ממשטרת ישראל לפיו המבקש מעורב בביצוע עבירות פליליות שעניינן הלבנת הון ואמצעי לחימה. כן צוין בהודעה כי המבקש לא הצהיר בבקשותיו על כך שהעסק מופעל למעשה עבור אדם אחר. בהקשר זה הפנתה ההודעה לפסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בהליך שנסב על החלטה למתן צו הפסקה ארעי לעסק של המבקש. מפסק הדין עולה כי בחודש מאי 2019 נפתחה חקירה גלויה כנגד המבקש בחשד לפעילות עבריינית שהתבצעה לכאורה במקום, וכי קיים חומר ראייתי רב במישור המנהלי לפיו העסק "מופעל עבור אדם שעברו הפלילי כבד ופעילותו העבריינית היא פעילות שבניגוד לחוק בהיקפים רבים" (עת"ם 63425-05-19, סגן הנשיא א' אליקים ). עוד צוין בהודעה כי הבקשות לא ביססו את עמידת המבקש בדרישות ההון העצמי לצורך קבלת הרישיון.

4.

למבקש ניתנה זכות שימוע בכתב בטרם תתקבל ההחלטה הסופית בעניין. בהתאם לכך, המבקש העביר מסמך טיעונים ובו הכחיש את החשדות המיוחסים לו, וטען, בין היתר, כי אין מקום לתת משקל למידע המודיעיני שהעבירה המשטרה לצורך בחינת בקשותיו וכן הדגיש את הפגיעה שתיגרם לו אם אלה יידחו. לבסוף, המבקש עמד על כך שפסק דינו הנזכר של בית המשפט המחוזי לא הורה על סגירת העסק. כן דחה המבקש את הטענה כי העסק מופעל עבור אדם אחר.

5.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 17.9.2020 הודיעה הפרקליטות למבקש על כוונתה להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שונות, ובהן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. בתמצית יצוין כי מטיוטת כתב האישום שצורפה להודעה עולה כי המבקש נחשד, בין היתר, בהעלמת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

6.

ביום 12.11.2020 דחתה המשיבה את הבקשות למתן הרישיונות. בהחלטתה שבה המשיבה על הנימוקים שהופיעו במכתבה הקודם, וכן דחתה את הטענות שהעלה המבקש במסגרת תשובתו למכתב. בהמשך לכך, ובהתאם להוראות סעיף 63 לחוק הפיקוח, נדרש המבקש לחדול מכל פעילות חדשה של מתן אשראי ושירות בנכס פיננסי וכן לסגור את עסקו בתוך 60 ימים.

7.

המבקש הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי כנגד ההחלטה האמורה ככל שזו התייחסה לבקשה לקבל רישיון בסיסי למתן אשראי. בצדה של העתירה הוגשה גם הבקשה למתן סעד זמני, ובה נטען כי יש לעכב את החלטת המשיבה לכל הפחות עד למועד שבו תתקבל החלטת הפרקליטות בשאלת ההעמדה לדין. בתמצית, המבקש טען כי החלטת הפרקליטות צפויה להתקבל בתוך זמן קצר וכי עד אז אין הצדקה בהפסקת פעילותו העסקית. המבקש הדגיש כי יישום החלטת המשיבה יגרום לו לנזק בלתי הפיך, בשים לב לכך שפרנסתו היא על העסק. עוד טען המבקש כי סיכויי עתירתו להתקבל גבוהים בהתחשב בתשתית העובדתית הלא מספקת של ההחלטה שהתקבלה ובאופייה הלא מידתי. מנגד, המשיבה טענה כי יש לדחות את העתירה לגופה וכך גם את הבקשה לסעד זמני. המשיבה שבה והדגישה כי ההחלטה בעניינו של המבקש התקבלה לאחר הליך סדור ומעמיק והתבססה, בין היתר, על בסיס פרפרזה משטרתית עדכנית ומעמיקה, שתמציתה אף הועברה לידי המבקש ומלמדת על מעורבותו בפעילות עבריינית חמורה. המשיבה טענה כי סיכויי העתירה להתקבל נמוכים, וכי בנסיבות אלו המשך עיסוקו בתחום האשראי יוביל לפגיעה באינטרס הציבורי.

8.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הבקשה לסעד זמני. בהחלטתו התחשב בית המשפט המחוזי בעובדה שהחלטתה של המשיבה לא התבססה על מידע חסוי, כי אם על כתב חשדות מפורש שנסב על עבירות הלבנת הון, שבוצעו לכאורה בעסק שמנהל המבקש. בית המשפט המחוזי הוסיף כי המבקש עומד בפני שימוע טרם הגשת כתב אישום, וכי בנסיבות אלו מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית בקשתו.

9.

להשלמת התמונה יצוין כי דיון בעתירה לגופה שהגיש המבקש נקבע ליום 12.1.2021.

בקשת רשות הערעור

10.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה כאמור על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לתת למבקש סעד זמני. המבקש סבור שהחלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה ללא נימוקים מספקים ותוך התעלמות מטענותיו השונות. בכלל זאת, המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי לא בחן את סיכויי העתירה להתקבל, בה בשעה שאלה גבוהים. המבקש שב ומדגיש כי טרם ניתנה החלטתה של הפרקליטות בתיק בעניינו, וכי ברי שאם התיק ייסגר הדבר ישליך באופן מהותי על בקשתו. כן שב המבקש ומדגיש כי יישום החלטת המשיבה יובל לפגיעה מידית וקשה בפרנסתו.

דיון והכרעה

11.

לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

12.

כידוע, נקודת המוצא לענייננו היא כי בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטותיהן של הערכאות הדיוניות שעניינן סעדים זמניים, וזאת למעט במקרים חריגים (ראו והשוו: בר"ם 2205/14 סנא נ' ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל , פסקה 14 (2.4.2014);

בר"ם 7480/15 אבו ליל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "מבוא העמקים" , פסקה 11 (18.11.2015);

בר"ם 5439/17 עטיה נ' עיריית נתניה , פסקה 6 (9.7.2017)). ביחס לסוגיה דנן, כפי שכבר ציינתי בעבר, הפעלתו של חוק הפיקוח מחייבת מטבעה איזון בין שיקולים שונים – מניעת פעילותם של גורמים עבריינים בתחום המטבע והאשראי מחד גיסא, ומניעת פגיעה במשלח ידו של מבקש הרישיון מאידך גיסא (ראו: עע"ם 702/20 א.מ. עומר נכסים והשקעות בע"מ נ' הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ,

פסקאות 41-35 לפסק דיני

(13.8.2020);

בר"ם 6903/20 א. אושר שירותים פיננסים בע"מ נ' רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון , פסקה 15 (30.10.2020)). אכן, עשויים להיות מצבים שבהם איזון זה עשוי להוביל למסקנה כי יש להיעתר לבקשה למתן סעד זמני, אך לא אלה הם פני הדברים במקרה דנן.

13.

בעיקרו של דבר, נתתי דעתי לכך שהחלטתה של המשיבה בעניינו של המבקש מעוגנת בתשתית עובדתית, ובראשה כתב החשדות כנגדו, המלמדת לכאורה על חשד למעורבות בפעילות עבריינית חמורה בתחום של הלבנת ההון. שיקול זה מצוי מטבע הדברים בליבת השיקולים הנוגעים לאסדרת הרישיונות על פי חוק הפיקוח ומתחייב מהשאיפה לשמירת האינטרס הציבורי בתחום זה. מעבר לכך, מצאתי כי יש לתת משקל בנסיבות העניין לעובדה כי הדיון בעתירה שהגיש המבקש צפוי להתקיים כבר ביום 12.1.2021. בעת הדיון יעמדו בפני בית המשפט המחוזי טענות הצדדים במלואן, כמו גם המידע העדכני ביחס לחשדות המיוחסים למבקש וההליך הפלילי בעניינו. אין צריך לומר כי בית המשפט המחוזי יוכל לחזור ולבחון בקשה מתאימה שתוגש לו באותו מועד. הדברים אמורים מבלי לנקוט כל עמדה בסוגיה זו, ונועדו רק להצביע על כך שבית משפט זה אינו הכתובת המתאימה לטענות נוספות בעניין בעת הזו.

14.

סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות .