בר"מ 5239/08 אשר נוף נ. מנהלת הארנונה בעיריית חיפה

השופטת מ' נאור :

1.

המבקש הגיש בקשה לפטור את נכסו מארנונה למשך 5 חודשים בגין היות הנכס לא ראוי לשימוש כאמור בסעיף 330 לפקודת העיריות. המבקש טען כי הוא נדרש ל- 5 חודשים של שיפוצים כדי להפוך את הנכס לראוי לשימוש. בסופו של דבר קבעה ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית חיפה כי יינתן למבקש פטור למשך חודשיים בלבד. ערעור מינהלי שהגיש המבקש לבית המשפט לענינים מינהליים נדחה (כב' השופט ר' שפירא) תוך שבית המשפט מבסס את פסק דינו על כך שהמבקש לא הוכיח כי אין כדאיות כלכלית בשיפוץ הנכס (דרישה המכונה לעתים "מבחן הכדאיות הכלכלית"). במסגרת פסק הדין הוטלו על המבקש הוצאות בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

2.

ב-בר"ם 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו (טרם פורסם, 30.12.2009) התעוררה שאלת תוקפו של מבחן הכדאיות הכלכלית בגדרי סעיף 330 לפקודת העיריות. בענין זה קבענו כי אין

לבחון "כדאיות כלכלית" במסגרת השאלה האם בניין "ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו" כאמור בסעיף 330 לפקודת העיריות, הכל כמפורט בהרחבה בפסק הדין. לאחר מתן פסק הדין שם בקשתי כי הצדדים בתיק הנוכחי יבואו ביניהם בדברים בניסיון להגיע להסכמות או לכל הסדר דיוני אחר שייתר את הדיון בבקשת רשות הערעור. כמו כן בקשתי כי הצדדים יגישו הודעה על תוצאות מגעיהם ובהיעדר הסדר כי המשיבה תגיש תשובה לבקשה. (החלטתי מיום 17.1.2010).

3.

הצדדים הגישו הודעות נפרדות. אין צורך לעמוד על כל שנטען. העיקר הוא שהעירייה הודיעה כי היא מוכנה "לפנים משורת הדין" (לשיטתה) להעניק למבקש פטור גם בעבור אותם 3 חודשים שנותרו במחלוקת אך ביקשה שלא יפסקו כנגדה הוצאות. על כן החלטתי ביום 15.2.2010:

"עיינתי בהודעות הצדדים ונוכח עמדת המשיבה המוכנה להיעתר לבקשת הפטור של המבקש לכל התקופה תוך ויתור על ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא נראה שנותרה למעשה רק מחלוקת בשאלת ההוצאות במסגרת בקשת רשות הערעור.

בנסיבות אלה המשיבה תגיש תוך 7 ימים את תגובתה בשאלת ההוצאות במסגרת בקשת רשות הערעור ולאחר מכן אחליט בדבר המשך הטיפול בבקשה."

המשיבה הגישה את עמדתה בעניין ההוצאות והמבקש הגיש את תגובתו לעמדה זו, תוך שהוא עומד על ההוצאות שנגרמו לו במהלך ניהול ההליכים.

הכרעה

4.

החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. יצויין, כי המשיבה לא התנגדה שנעשה כן. נוכח האמור בפסק הדין בעניין חברת המגרש המוצלח בע"מ וממילא נוכח הסכמת המשיבה להיעתר לבקשת הפטור של המבקש במלואה החלטנו לקבל את הערעור ולהורות כי המבקש ייהנה מפטור למשך 5 חודשים כפי בקשתו המקורית תוך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות ההוצאות שנפסקו בו, מבוטל. באשר להוצאות בבקשת רשות הערעור לא ניתן להתעלם מכך שהבקשה הסתיימה בסופו של דבר בהסכמה לאחר פסק הדין בעניין חברת מגרש המוצלח בע"מ ללא כל צורך בדיון. עם זאת צודק המבקש כי במסגרת ניהול ההליכים נגרמו לו הוצאות. על כן, תשלם המשיבה למבקש הוצאות בסך 5,000 ש"ח.

הערעור מתקבל אפוא כאמור בפסקה 4.