בר"מ 5477/11 איסאדה קאנו נ. מדינת ישראל

בקשת רשות הערעור שבכותרת מופנית נגד פסק-דין של בית המשפט המחוזי מרכז, שבו נדחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית הדין לביקורת משמורת שוהים בלתי-חוקיים, לדחות את בקשתה של המבקשת 1 להשתחרר ממשמורת. במסגרת ההליך הוגשה הבקשה שלפניי, לפטור מהפקדת עירבון. בבקשה נטען כי אין באפשרותם של המבקשים – אזרחי סיירה ליאון – להפקיד עירבון (שנקבע לסך של 10,000 ₪). המבקשים מציינים כי המבקשת 1 שוהה במשמורת זה כמה חודשים, וכי מצבו הרפואי של המשיב 2 קשה והוא מרותק למיטתו. עוד נטען כי בא-כוחם של המבקשים מייצג אותם ללא תמורה, ואף שילם את האגרה. המשיבה מצדה מתנגדת למתן הפטור, וטוענת בין היתר כי המבקשים לא הציגו ראיות התומכות בטענות לגבי המצב הכלכלי (להבדיל מראיות הנוגעות במצב הרפואי של המבקש 2). אכן כך, אך נראה לי כי יש לנקוט בהקשר זה, בנסיבות המיוחדות של המקרה, בגישה גמישה נוכח מצבם של המבקשים. נכון הדבר שבבקשת רשות הערעור צוין כי המבקשת חסכה סכום-כסף לצורך טיפולי פוריות, אך ספק אם יש לראות בנתון זה כשלעצמו כמעיד על מצב כלכלי טוב ועל אפשרות להעמיד עתה עירבון לצורך קיום דיון בעניין שחרור ממשמורת. טענה נוספת של המשיבה היא שסיכויי הערעור קלושים, אך איני רואה להידרש לעניין זה בגדרי הבקשה שלפניי, בשים לב לכך שבינתיים החליט כבוד השופט מלצר כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה, וכן הורה שלא להרחיק את המבקשת 1 מישראל עד להחלטה אחרת. לאור כלל הנסיבות, ובהתחשב במהות ההליך ובמעמדם היחסי של הצדדים, סבורני כי יש לאפשר את המשך קיום ההליך ללא חיוב המבקשים בהפקדת עירבון.

הבקשה מתקבלת, אפוא. אין צו להוצאות.