פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"מ
5593/14
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
חסן עבדאללה אישאק אהרון
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 8.8.2014 בעת"מ
6130-08-14 שניתנה על ידי סגן הנשיא ר' שפירא
בשם המבקש:
עו"ד גיא ברנד
בשם המשיב:
עו"ד יונתן ציון-מוזס
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 8.8.2014 (סגן הנשיא ר' שפירא , עת"מ 6130-08-14). בהחלטה נדחתה בקשה שהגיש המבקש למתן צו ארעי לעיכוב כניסתה לתוקף של הוראת שהייה שהוצאה מכוח סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן: החוק למניעת הסתננות ) ומורה לו להתייצב במתקן השהייה "חולות" ביום 27.8.2014 (להלן: הוראת השהייה ).
2.
המבקש הוא נתין סודן שנכנס לישראל במהלך חודש ינואר 2008. במהלך חודש נובמבר 2008 נערך לו תשאול ראשוני ברשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות ), והחל ממועד זה הונפק לו רישיון ישיבה בישראל לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, אשר הוארך מאז מעת לעת.
3.
ביום 27.7.2014 התייצב המבקש במשרדי הרשות בחדרה לצורך חידוש רישיונו. באותו מועד, הוא קיבל זימון לתשאול שנועד להיערך ביום 4.8.2014 לצורך הוצאת הוראת שהייה בעניינו, ורישיון הישיבה שלו הוארך עד למועד זה. מהתשאול שנערך למבקש עלה כי אין לו קרובי משפחה המתגוררים בישראל וכי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל ובהמשך לכך לצאת מישראל במקרה שזו תסורב. לאחר הראיון הוצאה למבקש הוראת השהייה, ובהתאם לכך רישיונו הוארך עד ליום 27.8.2014 – מועד ההתייצבות שנקבע לו.
4.
ביום 7.8.2014 הגיש המבקש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטולה של הוראת השהייה. בד בבד עמה המבקש הגיש בקשה למתן צו ביניים שיעכב את כניסתה לתוקף של הוראת השהייה, עד להכרעה בעתירה שהגיש.
5.
בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 8.8.2014 נקבע כי הדיון בבקשה למתן צו ביניים ייערך ביום 14.9.2014. בית המשפט המחוזי קבע כי על פני הדברים נראה שהמבקש עומד באמות המידה להוצאת הוראת שהייה, וכי אין עילה למניעת כניסתה של זו לתוקף. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי הוא אינו סבור שייגרם נזק אם הדיון בבקשה למתן צו ביניים יתקיים לאחר התייצבותו של המבקש במתקן חולות.
6.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. בד בבד עם הגשת הבקשה, המבקש הגיש גם למתן סעד זמני בערעור לעיכוב כניסתה לתוקף של הוראת השהייה.
7.
לטענת המבקש בית המשפט המחוזי שגה בכך שקבע כי לא ייגרם לו נזק אם יושם במתקן חולות עד להכרעה בבקשה שהגיש למתן צו ביניים. לטענתו, עצם ההשמה במתקן חולות "קורעת" את האדם הנוגע בדבר מעבודתו, מדירתו, מחפציו האישיים ומזכותו לפרטיות.
8.
המבקש מוסיף וטוען כי סיכויי העתירה שהגיש הם גבוהים. בקצרה, לטענת המבקש הוראת השהייה פסולה ומנוגדת לתכלית של סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות נוכח מדיניות אי ההרחקה שבה נוקטת מדינת ישראל בנוגע לאזרחי סודן. לטענת המבקש, ההשמה במתקן חולות נועדה למקרים שבהם "יש קושי בביצוע גירושו של מסתנן", היינו למקרים שבהם קיים קושי "טכני" להרחקתו של המסתנן כמו למשל בשל בעיית זיהוי או בגין אי שיתוף פעולה, והיא לא כוונה לממצבים שבהם המדינה עצמה נוקטת במדיניות של אי הרחקה. עוד טוען המבקש כי הקריטריונים שנקבעו על-ידי המשיב להשמה במתקן חולות הם שרירותיים ובלתי סבירים. בנוסף, טוען המבקש, כי הוא הגיש בקשה למתן מקלט מדיני, וכי השמתו במתן השהייה נוגדת את נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל. לבסוף, טוען המבקש כי השמתו במתקן חולות לזמן ארוך שאינו מוגבל מהווה פגיעה בלתי מדתית בזכותו לחירות ונוגדת את העקרונות שהותוו בבג"ץ 7146/12
אדם נ' הכנסת (16.9.2013).
9.
המשיב מצידו סבור כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף. המשיב מדגיש כי בית המשפט המחוזי טרם פסק בבקשה למתן צו ביניים, ולכן לא ראוי להיעתר לבקשת רשות הערעור שמופנית נגד ההחלטה שמשמעותה היא שלא ליתן צו ארעי במעמד צד אחד, עד לדיון שנקבע בבקשה למתן צו ביניים.
10.
המשיב מסתמך בעיקרו של דבר על החלטתי בבר"מ 3832/14 Yamane נ' משרד הפנים (5.6.2014) (להלן: עניין Yamane ) שבה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי שדחתה בקשה למתן צו ארעי במעמד צד אחד לעיכוב תוקפה של הוראת שהייה. לטענת המשיב בקשת רשות הערעור בעניין Yamane נדחתה למרות שבאותו עניין נטען כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות מתן סעד זמני, ומקל וחומר כך גם בענייננו, שבו לא נטען לנסיבות חריגות, יש לדחות את הבקשה.
11.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות.
12.
בהתאם לסדרי הדין הנוהגים ביחס לעתירות מינהליות וכפי שציינתי בעניין Yamane , בקשה למתן צו ארעי (היינו צו במעמד צד אחד) שמוגשת בד בבד עם עתירה מינהלית תיענה במקרים ש"השהיית ההחלטה בבקשה עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור". על בית המשפט לבחון בקשה מסוג זה בכל מקרה לפי נסיבותיו הקונקרטיות. ראו דברי בעניין Yamane :
" תקנה 9
ל תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין) , התשס"א-2000 מסדירה את הדיון בבקשות למתן צו ביניים וצו ארעי שמוגשות בד בבד עם עתירה מינהלית. סעיף קטן (ה) לתקנה זו מקנה לבית המשפט סמכות לתת צו ארעי עד למתן החלטה בבקשה למתן צו ביניים, על יסוד הבקשה בלבד ומבלי לקבל את תגובת המשיב (היינו, במעמד צד אחד), במקרים שבהם 'השהיית ההחלטה בבקשה עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור'. השאלה האם אלה הם פני הדברים הם עניין שעל בית המשפט לעניינים מינהליים לבחון בכל מקרה לגופו בהתאם למכלול נסיבותיו" (שם, בפסקה
16).
13.
בענייננו, בית המשפט המחוזי ציין כי הוא סבור שלא יגרם למבקש כל נזק אם הדיון בבקשה למתן צו ביניים יתקיים בסמוך לאחר התייצבותו במתקן חולות. לא ראיתי מקום להתערב בקביעות אלה (ראו והשוו: בר"מ 3415/14
פלוני נ' שר הפנים (14.5.2014)). ממילא, המבקש אף לא טען כי קיימות בעניינו נסיבות מיוחדות העלולות לגרום לנזק חמור, אלא העלה טענות כלליות בדבר הנזק הכרוך בהשמה במתקן חולות, אשר חלות במידה שווה על כלל העתירות מסוג זה. למותר לציין, כי בשלב המקדמי שבו נתון ההליך איני נדרשת לבחינת סיכויי העתירה או לבחינת מאזן הנוחות, אשר ייבחנו על-ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הדיון בבקשה למתן צו ביניים.
14.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות. ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה למתן סעד זמני בערעור. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' באב התשע"ד (26.8.2014).
ש ו פ ט ת