בר"מ 5655/17 מוחמד אבו מוך נ. עיריית באקה אלגרבייה

1.

ראשיתה של הפרשה שלפניי בעתירה מינהלית שהגיש ביום 5.6.2017 המבקש

1, חבר מועצת עיריית באקה אלגרביה (להלן: המועצה ) נגד המשיבים 2-1, בה עתר, בין היתר, להורות על ביטול ישיבת המועצה שהייתה קבועה לאותו היום בשעה 18:30 (להלן: ישיבת המועצה ). בצד העתירה הגיש המבקש 1 בקשה למתן צו ארעי שיורה על ביטול התכנסות המועצה. בהחלטה שניתנה באותו היום (כב' השופטת ב' בר-זיו ) מצא בית המשפט כי אין מקום ליתן צו ארעי במעמד צד אחד, וקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים. עוד נקבע, כי בא כוח המבקש 1 יבצע מסירה אישית של הבקשה ושל ההחלטה למשיבים 2-1 במועד הישיבה. בתום הדיון שהתקיים ביום 8.6.2017 נדחתה הבקשה למתן צו ביניים, ובית משפט קמא התיר למבקש 1 להגיש עתירה מתוקנת תוך 21 ימים.

2.

ביום 29.6.2017 הגישו המבקשים – חברי המועצה – עתירה מתוקנת שבגדרה ביקשו להורות על ביטול ההחלטות שהתקבלו בישיבת המועצה, בהן – החלטה על העברת המבקש 6 מכהונתו כסגן שלישי לראש העירייה (המשיב 2) ללא שכר והחלטה על העברת המבקש 2 מכהונתו כסגן שני לראש העירייה בשכר – לפי סעיף 25(4) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 (להלן: החוק ); ומינוי המשיבים 4-3 תחתם. זאת, בטענה לפגמים שונים שאירעו עובר לכינוס הישיבה ובמהלכה. בד בבד עם הגשת העתירה המתוקנת הגישו המבקשים בקשה לצווי ביניים, בה ביקשו, בין היתר, לעכב את כניסתן לתוקף של ההחלטות שהתקבלו בישיבת המועצה, כמו גם עיכוב התכנסותה של ישיבת המשך שנקבעה. בהחלטה מיום 7.7.2017 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשים למתן צווי ביניים. הובהר כי על אף שהמבקשים הגיעו לבנין העירייה במועד התכנסות ישיבת המועצה הם בחרו שלא להשתתף בה, וכי המבקש 1 אף נמנע מלקיים את הוראת בית המשפט בכך שלא מסר את ההחלטה מיום 5.6.2017 לראש העיריה ובא כוחה לפני תחילת ישיבת המועצה. בית המשפט לא השתכנע כי סיכוי העתירה טובים נוכח פסק הדין של בית משפט זה בעמ"ם 584/11 מועצה עיריית נצרת עילית נ' שפושניק (5.8.2012) (להלן: עניין שפושניק ), או כי מאזן הנוחות נוטה לעבר המבקשים – שכן נקבע כי עיכוב ביצוע החלטות המועצה עלול לשתק את פעילות העיריה.

מכאן הבקשה שלפניי.

3.

לטענת המבקשים, בית משפט קמא לא התייחס בהחלטתו לטענותיהם באשר לאי החוקיות שנפלה הן באופן כינוס הישיבה הן בהחלטות שהתקבלו במסגרתה.

בהקשר לכך נטען, בין היתר, כי העברת המבקשים 3 ו-6 מכהונתם לא בוצעה בהתאם להוראת סעיף 25(4) לחוק ולפרשנותו בפסיקה, בהפנותם לבג"ץ 689/81 בן-אברהם נ' ארבילי , פ"ד לו(2) 389 (1982). מכל מקום נטען, כי קביעות בית משפט זה בעניין שפושניק מחזקות את טענות המבקשים, בניגוד לקביעת בית משפט קמא בהחלטה נושא הבקשה דנא. לגישת המבקשים, דחיית בקשתם למתן צווי ביניים מהווה למעשה הכשר שיפוטי למהלכים המנוגדים לחוק ומשדרת מסר חמור לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות.

4.

המשיבה 1, עיריית באקה אלגרביה (להלן: העירייה ), טענה מצדה כי אין עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים. לגישתה, נוכח משבר האמון שנוצר בין המשיב 2 לבין המבקשים, הזימון לישיבת המועצה לא הפתיע את אלו האחרונים, וההחלטות שהתקבלו בה התחייבו בנסיבות העניין. העירייה מדגישה בטענותיה כי המשיבים 4-3 החלו למלא תפקידם החדש, וכך גם חברי ועדת המכרזים ונציגי העירייה בוועדה המקומית לתכנון ובניה עירון (ואדי עארה) אשר נבחרו בישיבת המועצה ולא צורפו כצד לעתירה על אף שהמבקשים תוקפים את מינוים. לפיכך נטען, כי קבלת בקשת המבקשים תפר את המצב הקיים ותשבש את פעילותה השוטפת של העירייה, ועל כן מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. העירייה הוסיפה וטענה כי סיכוי העתירה אינם גבוהים וכי זו הוגשה בשיהוי, חוסר ניקיון כפיים ומבלי שצורפו צדדים רלבנטים להליך. לגופו של עניין נטען, בין היתר, כי המבקשים לא העלו טענותיהם מראש לעניין הפגמים שנפלו בכינוס הישיבה לפי סעיף 25(4) לחוק, ועל כן הם מושתקים מלטעון זאת כעת. מכל מקום נטען, כי היקף התערבותו של בית המשפט בהחלטות פוליטיות מצומצם ביותר.

5.

המשיב 2 סומך ידיו בתשובתו על החלטת בית משפט קמא, וחוזר על טיעוני העירייה בתשובתה. לטענתו, יש לדחות את טענות המבקשים שלפיהן ההחלטות שהתקבלו בישיבת המועצה נבעו משיקולים זרים. עוד נטען, כי מטרת המבקשים היא לשתק את פעילות העירייה ולפגוע במשיב 2 באופן אישי.

6.

המשיבים 4-3 הצטרפו בתשובתם לאמור בתשובות העירייה והמשיב 2. המשיב 5 ביקש להותיר את ההכרעה בבקשה דנא לשיקול דעת בית המשפט, בשים לב לכך שלא התבקש סעד נגדו ולכן שלא היה מעורב בהליכים שבמוקד המחלוקת בין הצדדים.

7.

משעיינתי בבקשה ובתשובות לה מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בבואו להכריע בבקשה למתן צו ביניים על בית המשפט לבחון שני שיקולים, המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות" – סיכויי ההליך ומאזן הנוחות, כאשר "מבין שני אלה, מאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה" (בר"ם 6993/12

עזרא נ' הועדה לדיור לאומי – מחוז תל אביב , פסקה 4 (24.9.2012 ); בר"ם 5428/13 נאות דורית בע"מ נ' עירית יהוד מונסון , פסקה 6 (11.8.2013)). בענייננו, מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי העתירה – ואף בהנחה שהעתירה מעלה שאלות ראויות לדיון – די בשיקולי מאזן הנוחות כדי להביא לדחיית הבקשה שלפניי. כך, משהמבקשים לא טענו, ולוּ בחצי פה, לעניין נזקים בלתי הפיכים שעלולים להיגרם להם אם תדחה בקשתם למתן צווי ביניים, ולא תהיה מניעה מהענקת סעד אפקטיבי בהליך העיקרי גם בלא שיינתן צו ביניים. מנגד, כפי שציין בית משפט קמא, היעתרות לבקשה בשלב זה עלולה לפגוע בפעילות העירייה וכפועל יוצא גם ברווחת התושבים. לכך יש להוסיף כי דיון בעתירה נקבע למועד קרוב ביותר – 17.9.2017 – ודומה כי העתירה צפויה להתברר בהקדם.

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.