בר"מ 6368/15 חיים דיין נ. המוסד לביטוח לאומי - סניף עפולה

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 23.7.2015 (ת"צ 35050-06-15, השופטת א' הלמן ). בהחלטתו זו דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המבקש למתן סעד זמני.

רקע והליכים קודמים

2.

ברקעה של הבקשה שבפני נמצאים הליכי גבייה שמנהל המשיב נגד המבקש על-פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (להלן: חוק המזונות ). עמדתו של

המבקש היא שהמשיב גבה ממנו כספים ביתר ואף ממשיך לנקוט בהליכי גבייה נגדו שלא כדין. המבקש מוסיף וטוען כי גרושתו קיבלה ממנו תשלומים כפולים תוך שימוש במספר הליכי גבייה, לרבות הליכים מכוח חוק המזונות והליכים במסגרת תיק פשיטת רגל שנפתח בעניינו.

3.

על רקע זה, הגיש המבקש תביעה לבית המשפט המחוזי, שבה דרש, בין השאר, את השבת הכספים שנגבו ממנו ביתר, ולצידה בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. בד בבד עם התביעה, המבקש הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני שיורה למשיב להימנע מכל פעולה נוספת של גבייה נגדו, ישהה את ההליכים המתנהלים נגדו בהוצאה לפועל, וכן יבטל את כל העיקולים וההגבלות שהוטלו עליו במסגרת זו, ובפרט צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגדו.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לסעד זמני בקבעו כי סיכויי הצלחתו של ההליך נמוכים. בית המשפט המחוזי קבע כי ספק אם הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית תתקבל, הן משום שלכאורה היא לא מגלה שאלה משפטית או עובדתית המשותפת לכלל חברי הקבוצה שבשמה היא הוגשה והן משום שקיים ספק אם התביעה נכנסת בגדר התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות ). בית המשפט המחוזי הוסיף כי טענותיו של המבקש לכפילות בגביית התשלומים נדונו בבקשות רבות שהגיש להוצאה לפועל, וכי מכתבי טענותיו של המבקש לא ניתן להבין נגד אלו חיובים כפולים הוא קובל. עוד נקבע כי במסגרת הסדר חוב שנערך בין המבקש למשיב הפנה האחרון את המבקש להוצאה לפועל לשם בירור טענותיו, אלא שהמבקש חדל לעמוד בתשלומים לפי הסדר החוב. בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש רשאי לפנות שוב, עם האסמכתאות הנדרשות, בבקשה מתאימה להוצאה לפועל ככל שהוא סבור כי חויב בתשלומי יתר. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי גם מאזן הנוחות לא נוטה לטובת המבקש, בשים לב לכך שהוא יכול להביא להסרת ההגבלות המוטלות עליו באמצעות הפקדת הסכום השנוי במחלוקת עד להכרעה בעניינו.

בקשת רשות הערעור

5.

בעיקרו של דבר, המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי ייחס משקל רב מדי לדיון בסיכוי שהבקשה לאישור התובענה כייצוגית תתקבל, ולא נתן את המשקל הראוי לפגיעה הנטענת בזכויותיו. בנוסף, המבקש מעלה טענות שונות הנוגעות להחלטותיו הדיוניות של בית המשפט המחוזי בדבר אופן ניהול ההליך.

דיון והכרעה

6.

לאחר שבחנתי את טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

7.

הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, להוציא מקרים חריגים (ראו למשל: בר"ם 6419/15 מרקעים שילוט חוצות בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו , פסקה 5 (24.9.2015)). המקרה שבפני אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו.

8.

כידוע, לצורך מתן החלטה בבקשה למתן סעד זמני על בית המשפט לשקול שני שיקולים: סיכויי ההליך ומאזן הנוחות (ראו למשל: רע"א 960/15 חלה נ' כהן (11.2.2015)). בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות העניין אף אחד משיקולים אלה אינו מצדיק מתן סעד זמני למבקש. לאחר שבחנתי את הדברים אני סבורה כי אין מקום להתערב בקביעה זו. בעיקרו של דבר, בניגוד לנטען, מאזן הנוחות נבחן אף הוא על-ידי בית המשפט המחוזי ואינו נוטה כלל לטובת המבקש. כבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה. בפני המבקש פתוחות, לכאורה, חלופות אחרות להסרת המגבלות המוטלות עליו. לכך יש להוסיף את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה הטענות בתביעה דנן אינן אלא חזרה על טענות שהעלה המבקש בהליכים קודמים, שחלקן אף הובילו להפחתת החוב. יצוין כי המבקש לא התייחס לקביעה זו בבקשתו, ואף לא צירף לבקשה דנן את ההחלטות הקודמות בעניינו בהוצאה לפועל. בנסיבות אלו, יש לדחות את הבקשה לסעד זמני גם מבלי להידרש לטעמים אחרים שעליהם הצביע בית המשפט המחוזי (אשר נוגעים, בין היתר, לתנאים לאישור התובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות).

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.