פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"מ
6472/13
לפני:
כבוד הנשיא (בדימ') א' גרוניס
המבקשת:
עיריית טירת הכרמל
נ ג ד
המשיבים:
1. עירית שוורץ
2. היועץ המשפטי לממשלה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענינים מינהליים בחיפה מיום
28.4.2013 בת"מ 13090-11-11
שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא
י' גריל
הודעת עדכון מטעם המשיב 2 מיום 11.1.2015
תשובת המבקשת להודעת העדכון מטעם המשיב 2
מיום 12.2.2015
תאריך הישיבה:
ט"ז בחשון התשע"ה
(9.11.2014)
בשם המבקשת:
עו"ד דניאל גלעדי
בשם המשיבה 1:
עו"ד אסף גור
בשם המשיב 2:
עו"ד יואב שחם
החלטה
1.
בקשת רשות הערעור שלפניי סבה על החלטת בית המשפט לענינים מינהליים בחיפה מיום 28.4.2013 (כבוד סגן הנשיא י' גריל ), שבה אושרה הגשה של תובענה ייצוגית נגד המבקשת, עיריית טירת הכרמל (להלן – העירייה ).
2.
אפרט את השתלשלות העניינים עד-כה בקיצור בלבד. התובענה הייצוגית, אותה הגישה המשיבה 1, עוסקת בטענה כי העירייה גבתה שלא כדין רכיב בהיטל ביוב העוסק במכון לטיהור שפכים. על-פי הטענה, גבתה העירייה את הרכיב בהיטל הביוב פעמיים, פעם אחת מכוח חוק עזר עירוני ופעם נוספת מכוח חוק עזר של איגוד ערים, שהעירייה שייכת לו.
בית משפט קמא קבע בהחלטתו כי יש לאשר את הגשת התובענה הייצוגית, אולם הוסיף וקבע כי המשיבה 1 תוחלף בתובעת מייצגת אחרת. זאת, מאחר שנקבע שהמשיבה 1 נעדרת עילה אישית והיא אינה בקיאה בתחום שבו עוסקת התובענה הייצוגית.
3.
לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, שהופנתה במקור רק נגד המשיבה 1, הגישו בעלי הדין לבית משפט קמא בקשה לאישור הסדר פשרה. היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו להסדר, שעל-פיה הוא מתנגד לאישורו. בית משפט קמא לא נעתר לבקשה לאישור ההסדר (החלטה מיום 17.7.2014). לאחר מכן, הוגשה הבקשה לאישור הסדר הפשרה שהושג בין בעלי הדין לבית משפט זה, ואף זאת בלא שהיועץ המשפטי לממשלה צורף כמשיב לבקשה (הודעות מימים 4.8.2014 ו-6.8.2014). לפיכך, הוריתי כי היועץ המשפטי לממשלה יצורף כמשיב לבקשת רשות הערעור, ויגיש את עמדתו בעניין ההסדר בין בעלי הדין (החלטה מיום 12.8.2014). טרם הגשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, קבע בית משפט קמא כי מאחר שלא נמצא תובע מייצג חלופי, כפי שהורה בהחלטתו המאשרת את התובענה הייצוגית, הרי שהוא מוחק את ההליך (פסק-דין מיום 7.10.2014). בנסיבות אלו, ביקשה העירייה למחוק את בקשת רשות הערעור (בקשה מיום 23.10.2014).
4.
ביום 9.11.2014 קיימתי דיון במעמד בעלי הדין. בדיון נדונה השאלה, האם וכיצד יש לבחון את המשך הגבייה על-ידי העירייה בקשר לרכיב שבו עוסקת התובענה הייצוגית, לאחר שבית משפט קמא מחק את ההליך. מתשובות בעלי הדין בדיון עלה, כי על הסוגיה להיבחן על-ידי מועצת העירייה ועל-ידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – מועצת רשות המים ). על-פי החלטותיי, הגישו בעלי הדין מספר הודעות מעדכנות שבהן פירטו את המהלכים שננקטו להסדרת הגבייה. מן ההודעה המעדכנת האחרונה עולה, כי מהלכים אלו טרם נסתיימו, וכי בשלב זה קיימות בין העירייה לבין מועצת רשות המים מחלוקות בעניין (הודעה מטעם העירייה מיום 12.2.2015). בנסיבות אלו, שבה העירייה ועמדה בהודעתה על מחיקת בקשת רשות הערעור, והוסיפה כי היא תמשיך לפעול מול מועצת רשות המים בעניין.
5.
בנסיבות שנוצרו, בהן בית משפט קמא הורה על מחיקת ההליך כולו, אין מקום להותיר עוד את בקשת רשות הערעור תלויה ועומדת. זאת, שכן משהסתיים ההליך בבית משפט קמא בפסק-דין, נבלעת בו ההחלטה אשר עליה הוגשה הבקשה לרשות ערעור (ראו, ע"א 476/90 מיטב הנדסה בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד מו(4) 411, 416 (1992)). עם זאת, נוכח הקושי שנתגלה בהליך זה בסוגייה של המשך הגבייה על-ידי העירייה, חזקה על היועץ המשפטי לממשלה ועל מועצת רשות המים כי ימשיכו לעקוב אחר הנושא עד למיצוי המחלוקות שהתעוררו עם העירייה. מובן גם, כי אם בסופו של הליך הבדיקה יסברו היועץ המשפטי לממשלה או מועצת רשות המים כי העירייה אינה נוהגת כדין, יהא עליהם לשקול כיצד לפעול בעניין.
6.
בקשת רשות הערעור נמחקת ללא צו להוצאות. בקשת העירייה להחזר האגרה תובא בפני כבוד הרשמים.
המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו אף ליועץ המשפטי של מועצת רשות המים.
ניתנה היום, י"ד באדר התשע"ה (5.3.2015).
ה נ ש י א (בדימ')