בר"מ 6667/15 משה סורז'ון נ. מנהל הארנונה בעיריית חיפה

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 28.7.2015 (עמ"ן 27392-05-15, השופט א' אליקים ). בית המשפט המחוזי סילק על הסף את הערעור שהגיש המבקש על החלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית חיפה (להלן: ועדת הערר ) מיום 15.3.2015.

רקע והליכים קודמים

2.

מקורו של ההליך שבפני בחיוב ארנונה שבו חויב המבקש בגין התקופה שבין יום 1.1.2009 לבין יום 31.8.2009. העירייה חייבה את המבקש בגין חוב זה בתור בעל השליטה בחברת י.מ. ארד יוזמות עסקיות בע"מ (להלן: החברה ), בהסתמכה על סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992. לטענת המבקש, נודע לו על החיוב האמור רק ביום 19.6.2013, עת הודיעה לו העירייה כי נצברו חובות ארנונה בגין הנכס. לאחר חליפת מכתבים בין הצדדים, ביום 22.9.2013 הגישו המבקש והחברה השגה על החיובים האמורים, אך זו נדחתה.

3.

הערר שהוגש בעניין זה על-ידי המבקש והחברה נדחה, תוך התייחסות, בין השאר, לכך שההשגה הוגשה באיחור של ארבע שנים. ביום 14.5.2015 הגיש המבקש ערעור על החלטתה של ועדת הערר, אך לבקשת העירייה זה נדחה על הסף מחמת איחור בן יומיים בהגשתו. בית המשפט המחוזי קבע כי לא מצא הצדקה להתיר את הגשת הערעור באיחור, בין היתר בשים לב להתנהלותו של המבקש, שלא ציין כי הערעור מוגש באיחור אלא הגיש בקשה להארכת מועד רק במסגרת התגובה מטעמו, ואף לא הציג טעם מיוחד לאיחור. בית המשפט המחוזי הוסיף כי ניתן היה לצפות מהמבקש, שעררו נדחה בשל איחור בהגשת ההשגה, כי לפחות יקפיד על הגשת הערעור במועד.

בקשת רשות הערעור

4.

לטענת המבקש, יש לקבל את בקשתו בשל כך שהיא מעלה שאלות עקרוניות בעלות חשיבות ציבורית באשר לחיובו של בעל שליטה בחברה בגין חובות ארנונה של החברה. בנוסף, נטען כי התנהלותה של העירייה עולה כדי חוסר תום לב וסוטה מחובת ההגינות המוטלת עליה, מאחר שהיא הודיעה למבקש על קיומו של החוב רק בחלוף ארבע שנים ואף התעלמה מכך שאדם אחר – אשר רכש מן החברה את הנכס – אישר שהחזיק בו בחלק מהתקופה הרלוונטית.

5.

המבקש מוסיף וטוען כי היה על בית המשפט המחוזי לקבל את בקשתו להארכת מועד בשל כך שמדובר באיחור של יומיים בלבד, מה גם שהעירייה לא טענה שאינטרס הציפייה שלה לסופיות ההליכים נפגע.

דיון והכרעה

6.

לאחר שבחנתי את טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

7.

כפי שנקבע לא אחת, קבלתה של בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בהליך מינהלי תיעשה בהתאם לאמות המידה הנוהגות ביחס לבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי בהליך האזרחי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)), בשינויים המחויבים הנובעים, בין היתר, ממאפייניו של הטריבונל המינהלי כערכאה שיפוטית, ממומחיותו, וממספר הגלגולים הכללי שעבר ההליך (ראו למשל: בר"ם 4804/15 שותפות עמיתי מלון הרצל ירושלים נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים , פסקה 15 (11.10.2015) וההפניות שם).

8.

בענייננו, בקשתו של המבקש לא מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, אלא עוסקת בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, ועל כן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. על כך יש להוסיף כי ההחלטה שלא להאריך את המועד להגשת ערעור מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ובית משפט זה לא נוטה להתערב בה (ראו והשוו: רע"א 9142/10 עובד נ' יהלומי אל אנד אן בע"מ , פסקה 10 (6.3.2011)). לא מצאתי כי יש מקום לחרוג מכלל זה בעניינו של המבקש.

9.

בשולי הדברים, אוסיף כי ככל שהבקשה מתבססת גם על הטענה בדבר נכונותו של אדם אחר לשאת בתשלום, הרי שבפני המבקש פתוחות דרכי פעולה נוספות. כל זאת, מבלי להידרש לגוף הדברים ומבלי לקבוע מסמרות בעניין.

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.