בר"מ 6786/06 איגוד בתי אבות בישראל נ. משרד האוצר

1.עיינתי בבקשות, לרבות התוספת לבקשה ב-בר"מ 6786/06, בתגובת המדינה, התשובות לתגובה והתגובה הנוספת של המדינה, והגעתי לכלל מסקנה שאין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהלים בתל-אביב (כב' השופטת ש' דותן) אשר דחה את בקשות המבקשים למתן צווי ביניים בעתירות וסרב להורות על עיכוב הליכי המכרז עד להחלטה בעתירות המינהליות.

2.המדינה יצאה עוד בסוף ינואר 2006 ב"מכרז נסיוני" (פיילוט) לרכישת שירותי אשפוז גריאטרי. מדובר במכרז בנפת פתח תקווה בלבד, נפה הכוללת פחות מ-10% מהמוסדות הרלבנטיים. המכרז הוא ממילא רק לגבי מאושפזים חדשים. מדובר במכרז לשנה אחת, עם אופציה לשנה נוספת. עם הגשת הבקשה לא נעתרתי לבקשה להוציא צו ביניים האוסר כליל על הליך המכרז אך ניתן על ידי במעמד צד אחד צו ארעי האוסר על פתיחת המעטפות. לאחר עיון הגעתי כאמור לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשות רשות הערעור, ולבטל את הצו הארעי החלקי שניתן במסגרת הבקשות.

3.מבחינת מאזן הנוחות הכף נוטה לטובת המדינה: מדובר במכרז נסיוני בהיקף מצומצם, ממנו תוכל המדינה להפיק לקחים. לעת הזו אין המדובר במהפך ארצי כללי ממנו, כנראה, חוששות המבקשות. נזקי המבקשות ניתנים לפיצוי כספי. מסיבות אלה ואחרות נסיונות שעושה המדינה משך שנים ארוכות להסדיר את נושא השירותים הגריאטריים הנרכשים על ידה – לא עלו יפה. קשה שלא להתרשם מעיון בכל החומר שהמבקשות עושות כל מאמץ למנוע שינוי במצב הקיים בארץ לפיו מסופקים השירותים הגריאטריים שנים ללא מכרז.

4.לכך נקשר עניין השיהוי עליו עמדה הערכאה הראשונה. אפילו אצא מן ההנחה שעדכון נוסח המכרז מיום 19.6.2006 שינה את המכרז באופן מהותי היו המבקשות חייבות להגיש מיד בקשה לעצור את המכרז. לא תמיד הפנייה לבית המשפט תוך 45 יום מיום ההחלטה המינהלית איננה נגועה בשיהוי. עתירות מינהליות יש להגיש ללא שיהוי "לפי נסיבות הענין" ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבקשה לצו ביניים (השוו תקנה 4 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000; כן השוו להשפעת השיהוי בבקשה לצו ביניים: בר"ם 6918/06 וינברג נ' מ"י (מיום 25.9.2006, פסקה 5)). המבקשות פנו לבית המשפט רק בסמוך למועד האחרון להגשת הצעות והן לא הציגו להנחת דעתי סיבה מספקת להשתהות זו. די בכך כדי להצדיק את החלטתה של הערכאה הראשונה בעניין צו הביניים. בנוסף, המכרז כאמור פורסם בינואר 2006 ועודכן כאמור ביוני 2006. אם כטענת המבקשות העדכון הוא מהותי והוא שהיווה את ה"טריגר" להגשת העתירה (ולכן לכאורה אין לזקוף נגדם שיהוי ביחס למועד הפרסום המקורי) היה עליהן, לכאורה, לצמצם את טענותיהן אך לשינוי הנובע מהעדכון, אך כך לא עשו המבקשות. ועוד: איני רואה הצדקה להגשת תצהירו של עו"ד תמיר רק במסגרת התשובה לתגובת המדינה. נושא השיהוי הרי עמד ביסוד בקשות רשות הערעור.

5.סיכומו של דבר: איני רואה עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. הבקשות נדחות. הצו הזמני שהוצא על ידי ביום 21.8.2006 האוסר על פתיחת תיבת המכרזים עד למתן החלטה אחרת - מבוטל בזה. אין צו להוצאות. בעתירות המינהליות יוכלו הצדדים להפנות את תשומת הלב לכך שבבקשות שלפני לא נפסקו הוצאות, כדי שהוצאות ההליך יובאו בחשבון בפסק הדין.