פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
6918/06
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
ד"ר וינברג יהושע
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - משרד התעשייה המסחר
והתעסוקה - יחידת סמך עובדים זרים
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בירושלים ב-בש"א 1684/06 במסגרת עת"מ 772/06, מיום
10.8.2006 שניתנה על ידי כב' השופט י' נועם
בשם המבקש: עו"ד רויטל
שפיצר
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים (כב' השופט י' נועם) בבקשה לצו ביניים שהגיש המבקש.
2.המבקש הנו בן 95. בגלל מצבו ובהתאם לאישור המשיבה מעסיק הוא עובד זר. אישתו של המבקש נפטרה זה לא מכבר. בטרם נפטרה העסיקה אף היא בהתאם לאישור המשיבה עובדת זרה. בסמוך לאחר פטירת אישתו הגיש המבקש למשיבה בקשה להיתר להעסקת עובד זר נוסף – במטרה להעסיק את אותה עובדת, שהועסקה כאמור על פי היתר המשיבה, ע"י אישתו המנוחה. הבקשה נדחתה. על כך הגיש המבקש את עתירתו לבית המשפט קמא. עם העתירה הגיש המבקש בקשה לצו ביניים "המונע מהמשיבה להפסיק את עבודתה של [העובדת הזרה] כמטפלת סיעודית במבקש". בית המשפט נעתר לבקשה באופן חלקי וקבע:
"סבורני כי מחד – ראוי למנוע מצב בלתי הפיך לפיו תורחק העובדת המטפלת [במבקש] מן הארץ בטרם תוכרע העתירה לגופה; ומאידך, אין להעניק לעותר היתר שלא ניתן לו בעבר, קרי – היתר להעסיק את העובדת הנ"ל בנוסף למטפל הסעודי המטפל בו כדין. אשר על כן אני מורה כי [העובדה הזרה] לא תורחק מישראל עד מתן פסק דין בעתירה, וממילא לא תעצר בגין שהות בלתי חוקית בארץ בתקופה זו"
על החלטה זו הגיש המבקש את בקשתו למתן רשות ערעור.
3.בבקשה טוענת באת כוח המבקש כי החלטת בית המשפט קמא "גורמת למבקש נזק חמור שאין לו תקנה" וכי ב"אי מתן הצו יש משום פגיעה חמורה בכבודו של המבקש, פגיעה אשר אינה מידתית ואינה לתכלית ראויה". בהקשר זה מוסיפה באת כוח המבקש וטוענת כי "ניתוק הקשר בין [המבקש] לעובדת יביא בהכרח לתוצאה של פגיעה ברמת הטיפול ההולמת... תוצאה שיש עמה פגיעה קשה בזכותו של אדם לכבודו". בבקשה נטען כי אומנם אישתו המנוחה של המבקש הייתה רשומה כמעסיקתה של העובדת הזרה אך למעשה – זוג העובדים הזרים טיפל באופן צמוד, יחד, הן במבקש והן באישתו, שניהלו משק בית אחד. על כן הטענה היא כי שימור המצב הקיים הוא דווקא במתן היתר נוסף
כמבוקש. לחילופין נטען כי אף אם מדובר בצו עשה יש לבית המשפט הסמכות להיעתר לבקשה. בנוסף נטען כי סיכויי העתירה להתקבל גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המבקש.
4.דין הבקשה להדחות. החלטת בית המשפט קמא אינה "מנתקת" את הקשר שבין המבקש לעובדת אלא להיפך. בית המשפט קבע כי העובדת לא תורחק מן הארץ ואף לא תיעצר. מדובר בהחלטה מאוזנת שאין מקום להתערב בה. בתגובה שהוגשה לבית המשפט קמא טענה המשיבה כי הצו המבוקש הוא למעשה צו עשה. עמדה זו מקובלת עליי: הבקשה היא למעשה כי במסגרת צו ביניים "יכפה" בית המשפט על המשיבה ליתן למבקש, כבר עתה ובטרם בוררה העתירה לגופה, היתר להעסקת עובד זר נוסף . השאלה אינה שאלה של סמכות ליתן צו עשה אלא של שיקול דעת. "מתן צו עשה זמני נתון לשיקול-דעת בית המשפט, והשאלה המרכזית, אשר מן הראוי שתעלה לפני בית המשפט בהפעילו את שיקול-דעתו, היא, אם מתן הסעד הזמני הוא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט... עוד לפני שהוכרע בתובענה" (רע"א 338/88 חמיס נ' שטרן , פ"ד מג (4) 552, 555). בענייננו אין צורך, ובוודאי לא צורך חיוני, בצו עשה כמבוקש ודי בצו הביניים שניתן כדי למנוע נזק "בלתי הפיך". יתר על כן, העובדה שצו הביניים המבוקש זהה למעשה לסעד העיקרי המבוקש בעתירה גם היא מהווה שיקול בין יתר השיקולים המובילים לדחיית הבקשה שלפני. יש גם להוסיף כי העתירה קבועה לדיון למועד קרוב וגם טעם זה מחזק את המסקנה כי די בהחלטת בית המשפט קמא כדי לשמור על המצב הקיים ואין מקום למתן רשות ערעור.
5.לא מן המותר לציין: החלטת בית המשפט קמא ניתנה ביום 10.8.2006. בקשת רשות הערעור הוגשה אך ביום 27.8.2006 והערבות בתיק הופקדה אך ביום 14.9.2006. לוח זמנים זה אינו מתיישב עם טענת באת כוח המבקש לפיה החלטת בית המשפט קמא גורמת למבקש "נזק חמור שאין לו תקנה" ויש בה "משום פגיעה חמורה בכבודו של המבקש" וכפי שכבר נקבע:
"על המבקש צו ביניים מוטלת חובה לשכנע את בית המשפט בדוחק הנסיבות, שיש בו כדי להצדיק את ההתערבות המוקדמת. מבקש שהשהה את בקשתו איננו יוצא ידי חובה זו, שהלוא בעצם השיהוי יש משום ראיה לסתור את טענתו, שהצו חיוני ושנתינתו אינה סובלת דיחוי" (רע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ , פ"ד מז (1) 45, 50).
6.הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה בערכאה זו לא יעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' תשרי, תשס"ז
(25.9.2006).
ש
ו פ ט ת