פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
6981/06 - ג'
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
נחשון כוכבי
נ ג ד
המשיבים:
1. מועצה אזורית לב השרון
2. מדינת ישראל - משרד הביטחון
בקשת המשיבה 1 לביטול צו ארעי
בשם המבקש:
עו"ד דניאל משולם
בשם המשיבה 1:
עו"ד אלי וילצ'יק;
עו"ד שגיא טנא
בשם המשיבה 2:
עו"ד איתי רביד
החלטה
בפני בקשה לביטול הצו הארעי שניתן במסגרת בקשת רשות ערעור זו, ביום 29.8.2006, בעילה של שינוי נסיבות.
העובדות
1.
המבקש מפעיל משנת 1988, בהתאם לחוזה שכירות שנכרת עם המשיבה 1 (להלן - המשיבה) מזנון במבנה יביל (להלן - היביל) במתחם קרית החינוך "דרור" (להלן - בית הספר). בשנת 2005 החליטה המשיבה להחליף את המתכונת בה מנוהל במזנון, ולצאת במכרז להקמת מזנון במבנה קבע (להלן: המכרז המתוכנן). לצד המכרז המתוכנן, קידמה המשיבה תכניות למכרז נוסף, למכונות ממכר אוטומטיות למזון ולמשקאות, שיוצבו לצד מבנה הקבע (להלן: מכרז-המשנה). לאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים, הודיע מזכיר המשיבה למבקש (ביום 24.7.2006) כי משהסתיים חוזה השכירות בכוונת המשיבה לפנות את היביל ממקומו בהקדם.
ההליך בבית המשפט לענינים מינהליים
2.
ביום 15.8.2006 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים, בבקשה לאסור על המשיבה לסיים את חוזה השכירות כמפעיל המזנון ולקיים את המכרז המתוכנן. כיוון שהעותר הוא נכה צה"ל המשוקם על-ידי משרד הבטחון (המבקש נפצע בפיגוע טרור ונכותו הוערכה ב-75%) הוגשה העתירה גם נגד משרד הבטחון (להלן - משרד הבטחון). טענתו העיקרית של המבקש בעתירה היא, כי המשיבה הפרה את החוזה בין הצדדים, לפיו יפעיל המבקש את הקפיטריה עד שנת 2008, וכי דרישת הפינוי מנוגדת לזכותו החוזית ולזכותו להמשיך ולהפעיל את המזנון כנכה צה"ל בשיקום. עם העתירה הגיש המבקש בקשה לצו ביניים, שיורה למשיבה להימנע מלפנות אותו משטח בית הספר.
3.
ביום 15.8.2006 נתן בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ש' דותן) צו ארעי כמבוקש, ואולם כעבור שלושה ימים, ביום 18.8.2006, דחה בית המשפט את הבקשה לצו ביניים, בקבעו כי המבקש "ידע על תכניות המשיבות מזה זמן רב ומטעמים השמורים עמו לא פעל לשינוין במועד. קבלת הבקשה משמעותה, עיכוב בנייתה של קפיטריה... פתוחה בפני המבקש הדרך להשתלב בהפעלתן של מכונות השתייה, כמו גם הגשתה של תביעה בגין נזקיו, הנטענים, בשל הפרת התחייבות". בית המשפט הטיל על המבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח.
בקשת רשות הערעור
4.
על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור (ביום 29.8.2006). בבקשתו זו ביקש ליתן צו ארעי שיורה למשיבה להימנע מלפנותו עד להחלטה בבקשת רשות הערעור. כן ביקש צו ביניים שיורה למשיבה להימנע מלפנותו ולהתיר לו המשך הפעלת הקפיטריה עד להחלטה סופית בעתירה המינהלית. בבקשת רשות הערעור נטען, כי בעוד שאי-מתן צו הביניים יגרום למבקש נזק בלתי הפיך, בהיות היביל מקור פרנסתו, הרי שמתן צו הביניים לא יגרום נזק למשיבה, שכן המכרז המתוכנן נמצא רק בשלב מקדמי. אשר לסיכויי העתירה , המבקש פירט את המגעים שהיו בין הצדדים עובר להגשת העתירה המינהלית, וטען כי פעולותיו היו בגדר מיצוי הליכים והם אינם עולים כדי שיהוי. אשר למאזן הנוחות טען המבקש, כי ביום 13.8.2006 נמסר לו מטעם מזכיר המשיבה כי הוחלט שלא להקים מבנה קבע בשנת הלימודים המתקרבת, וכי בית הספר ייעזר במכונות ממכר אוטומטיות עד שתוקם הקפיטריה. מכאן שלטענת המבקש, לא יגרם למשיבה ולתלמידי בית הספר כל נזק אם יוותר בשטח. המבקש ציין בהקשר זה כי "המבנה של הקפיטריה הוא נייד והמבקש יכול... לסלקו עם הקמת קפיטריה חדשה... מדובר במבנה טרומי שניתן לניידו, כך שאין כל סיבה לפנותו ולא יגרם למשיבה 1 כל נזק ו/או הפרעה לתוכניותיה". מנגד, אי-מתן צו הביניים יביא לפגיעה בתהליך שיקומו; הוא הציג מסמכים מטעם אגף השיקום במשרד הבטחון המעידים על כך שהפסקת עבודתו תפגע באופן ישיר במצבו הנפשי והכלכלי (ראו נספח ח' לעתירה). כמו כן ביקש רשות ערעור על הוצאות שכ"ט עו"ד שהושתו עליו בבית המשפט קמא.
5.
ביום 29.8.2006 ניתן על ידי צו ארעי האוסר על המשיבה לפנות את המבקש (להלן - הצו הארעי). נתבקשו תגובות המשיבות לבקשת רשות הערעור, ובין היתר, נתבקשה התייחסות מפורשת ללוחות הזמנים הצפויים במכרז המתוכנן (להפעלת המזנון) ובמכרז המשנה (להפעלת מכונות הממכר).
טענות המשיבות בבקשת רשות הערעור
6.
המשיבה טענה, כעולה מתגובתה בבית המשפט המחוזי, הבקשה לצו ביניים נגועה בשיהוי, שכן עוד ביום 3.11.2005 נשלח למבקש מכתב ובו הודיעה המשיבה למבקש על תום חוזה השכירות להפעלת הקפיטריה בבית הספר, ונאמר לו כי החוזה יפוג ביום 30.6.2006. ההודעה מיום 24.7.2006 היא רק הודעת המשך להודעה המקורית, והמבקש לא יכול להיבנות ממגעים כאלה ואחרים שהתנהלו בין הצדדים עובר להודעת הפינוי האחרונה, שכן במגעים אלה הובהר למבקש כי אין לו "חסינות" מפני פינוי ודרכו פתוחה לו להציע הצעתו במסגרת המכרז המתוכנן. לגוף העניין, אשר לסיכויי העתירה נטען כי הם נמוכים. הרי שלטענת המשיבה חוזה השכירות לצורך הפעלת הקפיטריה הוא מחודש אוגוסט 1998, ומכאן שאף אם תקבל טענת המבקש בדבר תקופת שכירות מירבית רצופה של שמונה שנים, הרי שזו הסתיימה לכל היותר בשנת 2006 ולא בשנת 2008 (המשיבה טענה בהקשר זה כי מדובר בחוזה התקף לשנתיים בלבד אשר ניתן להארכה לתקופות של שנה אחת בכל פעם, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של המשיבה, כך שאין יסוד לטענה בדבר תקופת שכירות מירבית ורצופה של שמונה שנים; תקופת שמונה השנים נזכרת רק בפרוטוקול ישיבת ועדה פנימית של המשיבה שדנה ביום 20.2.2000 בנושא המזנון (נספח ד' לעתירה; להלן - פרוטוקול ועדת הקפיטריה), וכי לכל היותר דובר שם על המלצה ולא התחייבות מינהלית).
אשר
למאזן הנוחות נטען, כי המבקש לא הצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם לו כתוצאה מאי-מתן צו הביניים, וכי אין לראות בסיוע שנתנה המשיבה עד כה למבקש כנכה צה"ל כמקנה למבקש זכות להמשיך ולהפעיל את המזנון מעבר לתקופת ההתקשרות עמו. מנגד, מתן צו הביניים יגרום נזק רב למשיבה, שכן נוכחותו של המבקש במתחם בית הספר מעכבת את ביצוע עבודות הכשרת השטח לצרכי התכנון וההקמה של המזנון החדש, עבודות שכבר החלו. נטען כי אין לאכוף על המשיבה חוזה שנסתיים, ולכל היותר, יוכל המבקש להגיש תביעה לפיצוי כספי בגין נזקיו. המשיבה סיכמה, כי היא "לא מונעת מהעותר את האפשרות לממש את זכותו להגיש הצעה חדשה למכרז, בה יציין את אותם 'שיקולים הומניים' המצוינים בעתירתו ובבקשה שלצידה, ויתכן ואף ינתן לו פטור אם יעמוד בהוראות תקנות חוק העסקת נכי מלחמה תשי"א-1951... ואולם זאת כאמור במסגרת שיקול הדעת של הליכי המיון, ולא כזכות טבעית עצמאית המוקנית למבקש עד אין קץ לנהל רכוש ציבורי".
7.
המשיבה עדכנה (ביום 7.9.2006), במענה לשאלתי בדבר לוחות הזמנים הצפויים למכרז המתוכנן ולמכרז המשנה, כי "תכנונה [של הקפיטריה החדשה – מ"נ] החל, ואולם מתכונת הפעלתה הסופית טרם נקבע... [המשיבה] החלה בקבלת הצעות בעניין מכונות הממכר" וכי מכרז המשנה להפעלת מכונות הממכר "מצוי בשלב של בחינת ההצעות". אשר למצב ב"שטח" נטען כי "החלו עבודות ההכשרה לצורכי התכנון וההקמה של הקפיטריה המתוכננת... כעת נותר במתחם רק אותו יביל נשוא המחלוקת, והוא מסכל ומעכב כיום את העבודות המתוכננות". כמו כן עדכנה המשיבה כי הדיון המקדמי בעתירה נקבע ליום 29.11.2006. בתגובה משלימה מיום 4.10.2006
ציינה המשיבה כי היא נכונה להותרת הצו הארעי תוך התנייתו בערבות מתאימה.
8.
משרד הבטחון, באמצעות פרקליטות המדינה, הודיע (ביום 10.9.2006) כי למעשה אין הוא צד של ממש לסכסוך העומד בלב העתירה, לא מתבקש כלפיו כל סעד אופרטיבי, ועל כן דין בקשת רשות הערעור להידחות, ככל שהיא מופנית כלפיו. בתגובה מיום 5.10.2006 הודיע המשיב כי "אין לו עמדה", ולמעשה אינו מתנגד, להותרת הצו הארעי על כנו תוך התנייתו בערובה מתאימה.
ההחלטה מיום 15.10.2006
9.
בנסיבות אלה, נוכח המועד הקרוב שהיה קבוע לדיון בעתירה המינהלית, ונוכח עמדות הצדדים בענין הותרת הצו הארעי על כנו, החלטתי ביום 15.10.2006 כי הצו הארעי יוותר על כנו עד למתן פסק דין בהליך העיקרי בבית המשפט לענינים מינהליים. הצו הארעי הותנה בהפקדת ערבות בנקאית לכיסוי נזקי המשיבה בסך 12,000 ש"ח. כן קבעתי בהחלטתי, כי הצדדים רשאים לבקש את ביטול הצו הארעי ככל שיהיה שינוי נסיבות.
הבקשה לביטול הצו הארעי עקב שינוי נסיבות
10.
ביום 9.1.2007 הגישה המשיבה בקשה דחופה לביטול הצו הארעי עקב שינוי נסיבות. זו הבקשה העומדת עתה על הפרק. בבקשה נטען, בתמצית, כי הדיון בעתירה במסגרת ההליך העיקרי נקבע רק ליום 26.3.2007 וכי מדובר בשינוי נסיבות המגדיל את נזקיה באופן משמעותי. המשיבה ציינה כי הערבות הבנקאית בסך 12,000 ש"ח שהפקיד המבקש בקופת בית המשפט לענינים מינהליים אינה עונה עוד על נזקיה המצטברים. אי-לכך, ביקשה את ביטול הצו הארעי לאלתר.
11.
ביום 17.1.2007 הודיע משרד הבטחון כי הוא משאיר את ההחלטה בדבר ביטול הצו הארעי לשיקול דעת בית המשפט.
12.
לאחר שעיינתי בתגובת המבקש, ובתשובה לתגובה שהגישה המשיבה, החלטתי כי אין מקום להשלמות נוספות. אני דוחה את בקשת המבקש ליתן רשות להגיב על תשובת המשיבה לתגובת העותר.
טענות הצדדים בבקשה לביטול הצו הארעי
13.
תמונת המצב העדכנית המצטיירת מכתבי בי-הדין היא זו: לטענת המשיבה , כיום לא קיים מבנה ראוי אשר יכול לשרת את צרכי 2,400 תלמידי ומורי בית הספר, ונוכח הצו הארעי הוקפאו, הלכה למעשה, עבודת הפיתוח במתחם בית הספר.
מנגד טוען המבקש , כי הצו הארעי שניתן אוסר אך ורק את פינויו, אך אינו מקפיא את הליכי המכרז ואת אישור התכניות הנדרשות לו. מכאן, שהמשיבה יכולה להתקדם בהליכי המכרז במקביל לשהייתו של המבקש בשטח בית הספר, שכן הוא אינו מפריע למהלכיה. על כך השיבה המשיבה , כי המבקש אכן מפריע למהלכיה בשטח. עבודות התשתית בשטח בית הספר כבר החלו והתקדמותן תלויה בפעולות מדידה וכיו"ב, שלא מתבצעות עקב התנגדות המשיב בהסתמך על הצו הארעי שניתן. לטענת המשיבה, "מיקום היביל כיום הינו מיקום מבנה הקבע של הקפיטריה... לא ניתן לבצע הפרדה מלאכותית, ולהמשיך בהליכי הבנייה במגרש – כשבחלקו המרכזי נמצא היביל של העותר... עצם הישארותו במקום קיום... לא [מאפשרת] למשיבה לבצע מדידות ועבודות הכנה ע"י מהנדסים, מודדים ובעלי מקצוע שונים בלי שיפנה העותר קודם לכן את היביל, ובעל כורכה – היא מנועה כיום מלקדם את הליכי המכרז. עצם נוכחות היביל במגרש מפריעה כיום לביצוע העבודות – היות ונמנעים המעבר ודרכי הגישה אל המגרש וממנו...גם אם יתאפשר למשיבה לצאת לבסוף למכרז – עלול להיווצר מצב שהעותר לא יפנה את היביל בזמן". המשיבה הדגישה את הנזק שנגרם לתלמידים ולמורים עקב קיומם של ההליכים המשפטיים (ראו מכתבו של מנהל קריית החינוך, מיום 30.1.2207).
דיון
14.
אכן, חל שינוי נסיבות מאז מתן החלטתי מיום 15.10.2006. מועד הדיון המקדמי בעתירה לגופה נדחה, והעירבון שנקבע בהחלטתי הולך ו"נשחק" בחלוף הזמן ועם התקדמות שנת הלימודים הנוכחית. אולם יש לזכור כי הדיון נדחה פעמיים עקב פעולות דיוניות של המשיבות , ולא של המבקש: בפעם הראשונה נדחה הדיון מיום 29.11.2006 ליום 14.12.2006 לבקשת משרד הבטחון, ובפעם השניה נדחה הדיון מיום 14.12.2006 ליום 26.3.2007 עקב דיון מקדמי בבית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה שהגישה המשיבה לדחיית העתירה על הסף מטעמי שיהוי וחוסר נקיון כפיים (הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 25.12.2006 שקבעה את מועד הדיון הנוכחי בעתירה לגופה).
15.
דעתי היא כי אין בחלוף הזמן כשלעצמו בכדי לשנות מההצדקה למתן הצו הארעי. לאחר שעיינתי בתגובות המשיבות ובעדכונים שנמסרו בהודעות הצדדים, שוכנעתי כי יש מקום להשאיר את הצו הארעי על כנו, והפעם בעיקר משיקול שבדבר מאזן הנוחות, כמפורט להלן, והכל תוך הבהרת הצו.
צו ארעי - הטעמים
16.
השיקולים לעניין סעד ביניים במקרה שלפנינו הם סיכויי העתירה ומאזן הנוחות. השיקול העיקרי בענייננו הוא מאזן הנוחות.
17.
אשר
לסיכויי העתירה : במסגרת ההליך שלפני אין מקום להכריע בטענה המקדמית בדבר שיהוי, שכן הנושא זכה לליבון מקדמי במסגרת החלטת בית המשפט לענינים מינהליים מיום 25.12.2006, שדחתה את בקשת המשיבה לדחיית העתירה על הסף מטעמי שיהוי. על החלטה זו לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור (סעיף 12 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000). כן אין מקום לנקוט עמדה בשאלת סיכויי העתירה לגופה, שכן המחלוקת הנטושה בין הצדדים נסובה, בין השאר, לעניין פרשנות החוזה שנכרת בין הצדדים, תקפות ומשמעות פרוטוקול ועדת הקפיטריה (כמו גם ישיבה מאוחרת יותר מיום 11.2.2005; ראו נספח ו' לבקשה לביטול הצו הארעי) ונפקות המגעים שהתנהלו בין הצדדים עובר להגשת העתירה. השאלה האם מתקיימים התנאים לסיומו של חוזה ההתקשרות בין הצדדים טעונה אפוא בירור בערכאה הדיונית. יצוין, כי אף אם צודקת המשיבה בטענתה כי למבקש אין זכות קנויה להמשיך ולהפעיל את המזנון אך בשל כך שהוא נכה צה"ל (ראו והשוו: רע"א 977/06 בן חמו נ' מדינת ישראל (מיום 17.5.2006), פסקה ד(2)), הרי שעדיין יש לבחון את היקף הזכות החוזית מכוח החוזה שבין הצדדים, בהתאם למועד כריתת החוזה ושאלת ההבטחה המינהלית לכאורה. עניינים אלה כולם טעונים הכרעה עובדתית ומשפטית בערכאה הדיונית ואין אני נוקטת בהם על עמדה.
18.
העיקר לענייננו הוא כאמור מאזן הנוחות . סלע המחלוקת בעניין זה היא האם הישארותו של המבקש בשטח בית הספר מסכלת את התקדמות הליכי המכרז. פשרה שהוצעה בעניין זה בדיון ביום 14.12.2006 בבית המשפט לעניינים מינהליים, ולפיה ישונע היביל למקום חלופי למשך תקופת ביניים, לא עלתה יפה, עקב טענת המשיבה בדבר הצורך בהיתרי בניה וברשיון עסק.
בכל הקשור למאזן הנוחות, הצו הארעי שניתן קובע רק כי אין לפנות את המבקש משטח בית הספר. הוא אינו קובע כי המשיבה מנועה מלהמשיך ולקדם את הליכי המכרז. דומה כי המשיבה הטילה על עצמה מניעות בעניין זה, אך אין הדבר מתבקש מנוסח הצו הארעי. המשיבה לא הבהירה מדוע "לא מתאפשר" לבצע את המדידות בשטח ומדוע "היא מנועה" מלקדם את הליכי המכרז. שהרי מצד אחד
הצהיר המבקש, באמצעות בא כוחו בדיון בבית המשפט לעניינים מינהליים ביום 14.12.2006, כי "אני אומר שביום שישימו את היסוד הראשון, אני אזוז. ביום שיתחילו לעבוד אני לא אפריע". מצד שני , המשיבה עצמה הצהירה בדיון ביום 14.12.2006 כי בפועל, לעת הזו, "אופיו של המכרז טרם נקבע, טרם נסגר סופית. יש דיונים אצל המשיבה 1 מה יהיה טיבו של המכרז, האם זאת תהיה בניה על-ידי המשיבה או הפעלה על-ידי אחר". המשיבה ציינה עוד בהודעת העדכון מיום 4.2.2007 כי הליכי המכרז נמצאים כעת רק בשלב של "תכניות להגשה" לקבלת היתר, וכי מסמכי המכרז הינם בגדר "טיוטה" בלבד (סעיף 21 להודעה). במצב עניינים זה, לא שוכנעתי כי יש בהישארות המבקש והיביל בשטח, בעת הזו, בכדי למנוע קידומם של הליכים אלה.
המסקנה היא, כי אין תשתית עובדתית מספקת לטיעון המרכזי של המשיבה בבקשה לביטול הצו הארעי ולפיה הוא גורם למניעות מביצוע העבודות הדרושות בשטח ומשמש את המשיב בכדי להפריע לעבודות ההכנה והתשתית.
19.
לסיכום : אי-מתן הצו הארעי עלול לגרום למבקש נזק משמעותי, שכן המזנון הוא מטה לחמו. מאידך, על יסוד הנתונים שהובאו לא ניתן לומר כי מתן הצו הארעי יעכב את התקדמות הליכי המכרז כרצון המשיבה. המשיבה, באמצעות בעלי מקצוע מטעמה, תהא רשאית אפוא לבצע את עבודות המדידה הנדרשות בשטח, וכיוצא בזה עבודות נוספות מתאימות הנדרשות לצורך השלמת הליכי המכרז בשטח בו ממוקם היביל, ללא כל הפרעה מצידו של המבקש, כל עוד לא יהיה הדבר כרוך בפינוי המבקש ממקומו. הצהרתו של ב"כ המבקש בבית המשפט קמא, ולפיה המבקש לא יפריע לביצוע העבודות הנדרשות כאמור היא הצהרה המחייבת אותו.
בהתייחס למכתבו של מנהל קריית החינוך מיום 30.1.2007, שקבל על העיכוב עקב ההליכים המשפטיים, אני מוצאת לשוב ולהבהיר כי אין בצו הארעי שניתן כדי לפגוע בקידום הליכי המכרז לרווחת ציבור התלמידים והמורים. ויוזכר שוב, כי פעולותיה הדיוניות של המשיבה הן שעיכבו, נוכח בקשתה לדחיית העתירה על הסף, את הדיון המקדמי שהיה קבוע בעתירה לגופה.
20.
אשר על כן, אין שינוי הנסיבות מצדיק לעת הזו את ביטולו של הצו הארעי.
סוף דבר
21.
הבקשה לביטול הצו הארעי עקב שינוי נסיבות - נדחית. הצו הארעי שניתן על ידי ביום 29.8.2006 ואוסר על המשיבה 1 לפנות את המבקש נשאר בתוקף. כאמור בהחלטתי מיום 15.10.2206 יעמוד הצו הארעי על כנו עד למתן פסק דין בהליך העיקרי. הערובה שהופקדה על ידי המבקש תישאר בקופת בית המשפט לעניינים מינהליים. עם זאת ככל שפעולותיו של המבקש ימנעו מן המשיבה לבצע את הפעולות הנדרשות לקידום הליכי המכרז כמפורט לעיל, תהיה המשיבה רשאית לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה מתאימה לביטול הצו הארעי. אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ח שבט תשס"ז (6.2.2007)
ש ו פ ט ת