בר"מ 7608/21 ויליאם חאג' נ. נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

1.

המבקשים 3-1 הם הבעלים של חלקת מקרקעין באדמות אעבלין (להלן: החלקה ), והמבקשת 4 היא הבעלים של תחנת תדלוק שממוקמת בחלקה (להלן: תחנת התדלוק ). תחנת התדלוק סמוכה לדרך מס' 781 (להלן: דרך 781 ) ובמצב כיום מתאפשרת לנוסעים בשני כיווני הנסיעה בדרך 781 כניסה לתחנת התדלוק (באמצעות צומת "קמץ"; להלן: צומת תחנת התדלוק או הצומת ). מתווה תחבורתי זה מתבסס, כטענת המבקשים, על התכנית המפורטת שחלה על החלקה. בשנת 2015 הגישה המועצה המקומית אעבלין, היא המשיבה 2 בהליך דנן, תכנית להסדרת צמתים בדרך 781, שכללה צומת במרחק של כ-120 מטרים מזרחה מצומת תחנת התדלוק – אך מיקום הצומת נפסל על ידי משרד התחבורה. בהמשך, קודמה גם תכנית מתאר יישובית שכללה מעגל תנועה במיקום שנפסל – אך הפקדתה בוטלה בהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון מיום 29.7.2021 (שהורתה על הפקדתה מחדש בתנאים; להלן: תכנית המתאר ). במקביל להליכים התכנוניים, נודע למבקשים בשנת 2018 כי נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (היא המשיבה 1 בהליך דנן; להלן: נת"י ) מתכננת למקם מעגל תנועה כמעט באותו מקום שנדחה על ידי משרד התחבורה. בחלופת מכתבים בין המבקשים לבין נת"י, הבהירה האחרונה בשנת 2019 כי מיקום מעגל התנועה תואם את תכנית המתאר החדשה ליישוב (שכאמור הפקדתה בוטלה בהמשך) אך הוסיפה כי העבודות המתוכננות הן ממילא הסדרי תנועה במצב התכנוני הקיים, ולא נדרשים הליכי תכנון נוספים. ביום 29.7.2021 נערך למבקשים "שימוע" נוכח כוונת נת"י לבטל את הפניה שמאלה מדרך 781 אל תחנת התדלוק (כמשתמע מסיכום השימוע, הייתה כוונה לבטל גם את הפניה שמאלה מהתחנה אל דרך 781; אך בתגובת נת"י בבית המשפט לעניינים מינהליים צוין כי "לפחות בשלב זה, ליוצאים מתחנת הדלק, תתאפשר פניה שמאלה (מזרחה) לדרך מס' 781", סעיף 28 שם). בשימוע צוין שוב שהתכנון תואם את תכנית המתאר, ובסיכומו, קבע מהנדס התנועה הראשי של נת"י כי בצומת אירעו תאונות דרכים רבות וקשות, לרבות תאונות קטלניות, ונדרש ליתן לכך מענה תנועתי בטיחותי מידי. עוד עמד המהנדס הראשי כי לנת"י יש סמכות לקבוע את הסדרי התנועה גם מכוח סמכותה כרשות תמרור מקומית. כעולה מהעתירה, ביום 14.9.2021 הודיע נציג נת"י לנציג המבקשים כי יחלו עבודות בתוך כשבועיים.

2.

ביום 26.9.2021 הגישו המבקשים עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולצדה בקשה למתן צו ביניים שיורה למשיבים להימנע מביצוע כל עבודה בדרך 781 מול הכניסה לתחנת התדלוק. לעתירה צורפו תחילה כמשיבים גם משרד התחבורה והוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז הצפון, אך אלו נמחקו בהחלטות בית המשפט לעניינים מינהליים. כן יצוין כי בסמוך לאחר הגשת העתירה הורה בית המשפט למבקשים להבהיר לאיזו החלטה מינהלית היא מופנית – והעותרים הבהירו כי מדובר בהחלטה שהתקבלה, כנטען, בסוף השימוע ביום 29.7.2021. ביום 4.11.2021, לאחר קבלת תגובות, דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט הבכיר מ' רניאל ) את הבקשה למתן צו ביניים. בית המשפט עמד על כך שעמדת נת"י – שלפיה אין היא נדרשת להליך סטטוטורי נוסף לצורך קידום העבודות בדרך 781 – הייתה ידועה למבקשים כבר בשנת 2019. אף אם העתירה כוונה להחלטה בשימוע, מיום 29.7.2021, ואף אם העתירה לא הוגשה באיחור, נקבע כי היה על המבקשים להקדים ולהגיש בקשתם בסמוך לאחר השימוע. עוד ציין בית המשפט כי לא הוכח שיגרם למבקשים נזק, מאחר שהעבודות מתנהלות עוד משנת 2018 – ועיכוב המשך העבודות עד החורף עשוי לפגוע בציבור. משכך, נקבע שמאזן הנוחות נוטה לטובת נת"י. בית המשפט הוסיף כי ביטול הפקדתה של תכנית המתאר אינו משנה את הצורך והחובה להסדיר את הדרכים וכי משכך אף סיכויי העתירה אינם גבוהים במידה שמצדיקה מתן צו ביניים.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שלצדה הוגשה גם בקשה למתן צו עד למתן החלטה בה. לדבריי המבקשים, שגה בית המשפט לעניינים מינהליים כשייחס להם שיהוי בהגשת העתירה והבקשה. לטענתם, הגישו את העתירה בסמוך לקבלת ההודעה על תחילת העבודות. עוד טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם מאחר שהקמת מעגל התנועה וקביעת הסדרי התנועה המבוקשים יהפכו את העתירה לתיאורטית. לדבריהם, יש ליתן משקל לכך שהדיון בעתירה קבוע לעוד כשלושה שבועות; ולכך שמדובר בעיכוב קטן בלבד בעבודות שנטען כי הן דחופות כבר בשנת 2014.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בית המשפט לעניינים מינהליים עמד בהחלטתו על שיקולי מאזן הנוחות וסיכויי העתירה ומצא כי שניהם מוליכים לדחיית הבקשה למתן צו ביניים. לא ראיתי עילה להתערב בתוצאה זו. כידוע, השיקול העיקרי בבחינת בקשות מעין אלו הוא מאזן הנוחות (בר"ם 5099/21 אור טיפול וחינוך בע"מ נ' משרד החינוך , פסקה 4 (10.8.2021) ; בר"ם 4624/21 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' איצר , פסקה 4

(9.8.2021) ). עיון בטענות המבקשים בהקשר זה מגלה כי הם אינם מצביעים על נזק כאמור, אלא מדגישים כי הצו המבוקש הוא להקפאת המצב הקיים. לכך הוסיפו המבקשים, כעולה מתגובתם מיום 31.10.2021 בבית המשפט לעניינים מינהליים, שהחזרת המצב לקדמותו, ככל שתתקבל עתירתם, "יעלה לקופה הציבורית סכומי עתק" (שם, סעיף 14). אכן, הצו המבוקש הוא צו לשמירת המצב הקיים, אך לא שוכנעתי כי שיקול זה מטה את מאזן הנוחות לטובת המבקשים. אף אם אניח כי למבקשים עשוי להיגרם נזק עקב צמצום הנגישות לתחנת התדלוק – הרי שהוא נזק כספי בעיקרו והוא אינו בלתי הפיך. לכך יש להוסיף כי בצומת תחנת התדלוק אירעו מספר לא מבוטל של תאונות דרכים, בהן גם תאונות קשות (אף המבקשים אינם חולקים על כך). משכך, במאזן הנוחות יש ליתן משקל של ממש לאינטרס בהגנה על חייהם ושלומם של משתמשי הדרך (ראו והשוו: רע"א 5165/20 עזבון מנסור נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה , פסקה 19 (23.8.2020)). בהקשר זה, ציין בית המשפט לעניינים מינהליים גם כי מתן הסעד המבוקש עשוי להקשות על ביצוע העבודות לפני החורף. משכך, אף איני סבור כי העובדה שהעתירה קבועה לדיון בעוד כשלושה שבועות מצדיקה התערבות בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים. נוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות על פי אמות המידה המקובלות (בר"ם 6096/21 מזאוי נ' רשות התמרור המקומית – עיריית נצרת , פסקה 4 (6.10.2021); בר"ם 4342/20 שוקר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה טייבה , פסקה 3 (28.6.2020)).

הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית הבקשה למתן צו ארעי. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.