בר"מ 7617-23 בר"מ 7617-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט ג' גדעון), בעת"מ 5150-10-23, מיום 17.10.2023. בפסק הדין נדחתה עתירה שהגיש המבקש יחד עם המשיבים 3-2 על החלטת המשיב 1 (להלן יחד: העותרים), מנהל הבחירות לעיריית באר-שבע (להלן: מנהל הבחירות) מיום 3.10.2023, שבמסגרתה נפסלה מועמדותו של המשיב 3 – יהודה הראל (להלן: הראל) – לכהונה במועצת עיריית באר-שבע, מן הטעם שהראל פושט רגל.

2.אקדים ואציין כי החל מיום 13.10.2010, היה מצוי הראל בהליכי פשיטת רגל. ביום 3.5.2011 הוכרז הראל פושט רגל, וביום 6.12.2021 ניתן לו צו הפטר מותנה, שהפך ביום 26.12.2022, לצו הפטר חלוט (להלן: צו ההפטר החלוט).

3.יסוד הבקשה דנן, במועמדותו של הראל לכהן כחבר מועצת עיריית באר-שבע, ברשימת ציר נאמן, היא המשיבה 2 (להלן: הרשימה) – אשר המבקש עומד בראשה. ביום 3.10.2023 התקבלה החלטה על-ידי מנהל הבחירות שפסלה את מועמדותו של הראל, על רקע היותו פושט רגל, ולנוכח הוראת סעיף 7(א)(8) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות), אשר על-פיה –

"זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי ש[...] לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל 1936, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי הפקודה האמורה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – עברו שנתיים ממועד תחילתו".

4.כנגד החלטת מנהל הבחירות הגישו העותרים עתירה לבית המשפט המחוזי, שבמסגרתה טענו, בעיקרו של דבר, כי משום שהוראת סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות מתייחסת לפקודת פשיטת הרגל 1936, היא אינה חלה על הליכים המתנהלים מכוח פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה). לחלופין, טענו העותרים, כי תקופת הצינון בת-השנתיים המנויה בסעיף 7(א)(8) סיפא (להלן גם: תקופת הצינון), נמנית החל ממועד הכרזת פשיטת הרגל, ולא ממועד מתן צו ההפטר.

5.בית המשפט המחוזי דחה את העתירה וקבע, בין היתר, כי אין מקום לקבל את טענת המבקש שלפיה הוראת סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות אינה חלה על הליכים לפי הפקודה. זאת, לנוכח הוראת סעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 שלפיה "אזכור של חיקוק בחיקוק אחר – כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר" (להלן: חוק הפרשנות; ההדגשה הוספה – י"ו). עוד קבע בית המשפט המחוזי כי סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות חל אף על הליכי חדלות הפירעון של הראל שהתנהלו תחת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדל"פ), וזאת בהתאם להוראת סעיף 375(א) לחוק זה; וכי תקופת הצינון נמנית החל ממועד מתן צו ההפטר החלוט.

6.מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה חוזר המבקש על עיקר טענותיו בפני הערכאה קמא, וטוען, בין היתר, כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי לנוכח סעיף 25 לחוק הפרשנות, חלה על המבקש הוראת סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות – וזאת משום שלטענתו שחוק הפרשנות אינו חל על פקודת פשיטת הרגל, שכן פקודה זו נכנסה לתוקף טרם תחולת חוק הפרשנות; וכי לא ניתן לקבוע כי סעיף 7(א)(8) הנ"ל חל על התקופה שבה התנהלו הליכי פשיטת הרגל של הראל מכוח חוק חדל"פ. עוד טוען המבקש כי כאשר מוענק צו הפטר, יש למנות את תקופת הצינון מיום ההכרזה על פשיטת רגל, או, לחלופין, ממועד מתן צו ההפטר המותנה.

7.דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

8.המבקש טוען, כאמור, כי הוראת סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות אינה חלה על הליכים מכוח פקודת פשיטת הרגל – אשר נחקקה בשנת 1980 במקומה של פקודת פשיטת הרגל משנת 1936 – בשל לשונה שלפיה המתמודד "לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל 1936". לטענה תמוהה זו, אין כל בסיס, ולו לנוכח סעיפים 1 ו-25 לחוק הפרשנות, אשר מורים כדלקמן –

תחולת החוק וסייגיה

1.חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה [...]

פירושם של אזכורים

25.אזכור של חיקוק בחיקוק אחר – כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר" (ההדגשה הוספה – י"ו).

לענייננו, ברי כי לפי סעיף 25 לחוק הנ"ל, פקודת פשיטת הרגל באה במקומה של פקודת פשיטת הרגל משנת 1936. ודוק, אין בתחולתו המאוחרת של חוק הפרשנות כדי לאיין קביעה זו, שכן לפי הוראת סעיף 1 שבחוק הפרשנות, מוחל חוק זה באופן רטרואקטיבי, היינו, אף על דברי חקיקה שנכנסו לתוקף לפניו, דוגמת פקודת פשיטת הרגל.

בהמשך לכך, אף יש לדחות את טענת המבקש שלפיה הוראת סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות אינה חלה על הליכי פשיטת הרגל של הראל, אשר חלקם התנהלו לפי חוק חדל"פ. וזאת, בהתאם להוראת המעבר המעוגנת בסעיף 375(א) לחוק חדל"פ אשר מורה כי "נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת [...] להליכים לפי פקודת פשיטת הרגל, יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת [...] להליכי פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה" (ראו והשוו: בר"מ 7551/23 מעיקי נ' כמאל סעד – מנהל בחירות למעלות-תרשיחא, פס' 7 (23.10.2023)).

9.אף דין טענת המבקש כי המונח "ממועד תחילתו" שבהוראת סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות מתייחס למועד ההכרזה על פשיטת הרגל, ולא יום מתן צו ההפטר – להידחות. טענה זו נעדרת כל עיגון בלשון החוק הבהירה, שלפיה הביטוי "ממועד תחילתו" מתייחס למועד מתן "צו שחרור החלטי [...] או צו המבטל את ההכרזה" עבור חייב פושט רגל; ולא למועד עצם ההכרזה על חייב פושט רגל. פרשנות זו, מתיישבת לא רק עם לשון הסעיף הברורה, אלא גם עם הגיונם של הדברים. כידוע, הליכי פשיטת רגל נמשכים, ככלל, הרבה מעבר לשנתיים ימים, כפי שאף שאירע בעניינו של הראל – אשר הליכי פשיטת הרגל בעניינו התנהלו במשך למעלה מעשר שנים. אם כן, ברי כי מניית תקופת הצינון החל ממועד הכרזת פשיטת הרגל, כאשר הליכים אלו עוד עשויים להימשך לאחר תקופה זו – נעדרת כל פשר.

אף את טענתו החלופית של המבקש – אשר מועלית על-ידו לראשונה לפני בית משפט זה – שלפיה יש לראות במועד מתן צו ההפטר המותנה כמועד הקובע לעניין תחולת תקופת הצינון, יש לדחות מכל וכל. וזאת, משעה שסעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות נוקט בלשון "צו שחרור החלטי" – המשמיע באופן חד-משמעי כי על הצו הניתן להיות מוחלט, ולא מותנה.

10.סיכומם של דברים: משהראל הוכרז פושט רגל, וטרם עברו שנתיים מיום מתן צו ההפטר המוחלט בעניינו – חל עליו סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות, ואין הוא רשאי להתמודד בבחירות המקומיות.

11.לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות לאוצר המדינה.