בר"מ 8303/19 פלוני נ. רשות מקרקעי ישראל - מחוז צפון

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 12.12.2019 (עת"ם 30347-12-19, השופט מ' רניאל ). בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של המבקשת ליתן צו ארעי בכל הנוגע להליך הקצאת מגרשים במסגרת מכרז צפ/470/2018 שעתיד להתקיים בעוד יומיים –

יום 15.12.2019.

2.

מקורו של ההליך דנן הוא במכרז בנייה עצמית (שכונה צפונית) באזור מזרעה של רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י ), במסגרתו מתבצע הליך הקצאת 32 מגרשים לבנייתן של 138 יחידות דיור בשיטת הרשמה והגרלה המיועד למי שמוגדרים בני המקום חסרי הדיור (להלן: המכרז ). המשתתפים בהליך סווגו בהתאם לקטגוריות, ובהן הקטגוריה המועדפת של "נכה" (סעיף 5 למכרז). בתמצית, המבקשת הגישה מסמכים להשתתפות בהליך על בסיס סיווגה כ"נכה" וצירפה לצורך כך אישור מן המוסד לביטוח הלאומי.

3.

במכתב מיום 29.10.2019 שנשלח למבקשת (באמצעות מר עווד בארכה) נכתב כי סווגה כ"בת המקום – רווקה" ולא כ"בת המקום – נכה". זאת, מן הטעם שהאישור בעניינה מן המוסד לביטוח הלאומי בדבר דרגת הנכות שנקבעה לה לא כלל את המילה "לצמיתות". מכתב זה הגיע ליעדו ככל הנראה לקראת מחצית חודש נובמבר 2019 (להלן: מכתב הסיווג ).

4.

הגרלת המשתתפים במסגרת ההליך קוימה ביום 18.11.2019 והמבקשת לא עלתה בה כאחת הזוכות (בהתחשב בסיווג שנקבע לה) (להלן: ההגרלה הראשונה ). ביום 15.12.2019 עתיד להתקיים השלב השני של ההליך – שבו יוחלט על חלוקת המגרשים בין הזוכים בהגרלה.

5.

בחלוף שבועיים ממועד ההגרלה הראשונה, ולמעלה מחודש ימים מאז נשלח למבקשת מכתב הסיווג, ביום 1.12.2019 הגישה המבקשת השגה בעניין סיווגה המוטעה לשיטתה. ההשגה התקבלה אצל המשיבים ביום 4.12.2019. ביום 9.12.2019 דחו המשיבים את ההשגה והודעה על כך נמסרה למבקשת.

6.

עתירתה של המבקשת בעניין זה, שהמשיבים בה הם רמ"י – מחוז צפון, ועדת המכרזים המרחבית – מחוז צפון והמוסד לביטוח לאומי, הוגשה אך ביום 11.12.2019. לצדה של העתירה הוגשו גם בקשות לצו ביניים ולצו ארעי.

7.

כאמור, בהחלטתו מיום 12.12.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו ארעי, והורה למשיבים להגיש את תגובתם לבקשה לצו ביניים עד ליום 17.12.2019. בהמשך לכך, היום – 13.12.2019 – דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטתו האמורה.

8.

בקשת רשות הערעור דנן נסבה על ההחלטה שלא ליתן למבקשת צו ארעי. נטען בבקשה כי ההימנעות ממתן צו תפגע במבקשת באופן אנוש, מהיבט מאזן הנוחות, ואילו מתן הצו לא צפוי לגרום למשיבים נזק ממשי. כמו כן, טענה המבקשת כי אם לא יינתן הצו המבוקש הדיון בעתירה יהפוך לתיאורטי. המבקשת סבורה שסיכויי העתירה הם גבוהים, והיא מפנה בהקשר זה לפסק דין שניתן בעניינה של משתתפת במכרז אחר שאף היא קיבלה אישור מן המוסד לביטוח לאומי ללא המילה "לצמיתות" (עת"מ (מחוזי נצ') 51841-08-19 קלופוט נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה

(19.9.2019)). המבקשת מוסיפה וטוענת כי האישור שניתן לה בשנת 2019 מתייחס לקביעתה של דרגת נכות משנת 2002, כך שאין כל היגיון בדרישה הדווקנית לכלול את המילה "לצמיתות".

9.

לאחר ששקלתי את הדברים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא לדיון בבקשה היא אמת המידה המצמצמת להתערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בהחלטות שעניינן צווים זמניים (ראו למשל: בר"ם 2205/14 סנא נ' ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל , פסקה 14 (2.4.2014); בר"ם 1146/17 דרור עמירם נ' עיריית ראשון לציון , פסקה 14 (22.2.2017)) . המקרה שבפנינו אינו חורג מכלל זה. כידוע, בהחלטה על מתן סעד זמני בית המשפט נדרש לשני שיקולים שביניהם מתקיים יחס של "מקבילית כוחות" – סיכויי ההליך ומאזן הנוחות, כשבהקשר זה ניתן משקל מכריע למאזן הנוחות, כפי שעשה בית המשפט המחוזי. אכן, לא ניתן להתעלם מן השיהוי הממשי בהגשת העתירה ובקשת הצווים שנלוותה לה, שלו השלכות פוטנציאליות על הזוכים בהגרלה (ראו, למשל: בר"מ 1146/17 עמירם נ' עיריית ראשון לציון , פסקה 15 (22.2.2017)). דומה שטענת המבקשת כי העיכוב בקידום ההליך אינו צפוי לפגוע במשיבים לא דק פורתא בעניין זה, מאחר שלא ניכרה בו התייחסות למי שהנושא צפוי להשפיע קודם כול עליהם – הזוכים האחרים, שאף לא צורפו להליך וכך קולם לא נשמע (ראו, למשל: עע"ם 3192/17 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ , פסקה 10 (7.5.2017)). לא למותר לציין, מבלי לפרט, כי פסק הדין שאליו הפנתה המבקשת הכריע בסוגיית הזכאות לפני עריכת ההגרלה, שלא כבענייננו. ניתן להבין לליבה של המבקשת, שהעלתה טענות ענייניות לגוף הדברים, אך לנוכח האמור עד כה אין בכך די.

11.

סוף דבר : הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.