בר"מ 8355/04 מילגם שירותים לעיר בע"מ נ. מ.ג.ע.ר - מרכז גביה ממוחשבת בע"מ

בפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י' זפט ), בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים, אשר קיבל את בקשת המשיבה לסעד זמני והורה למבקשות להמנע מלממש את ההתקשרות שנערכה ביניהן.

מי-נתניה (2003) בע"מ, המבקשת בבר"ם 8352/04, היא תאגיד שהוקם מכח חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: מי-נתניה ). מי-נתניה ערכה מכרז למתן שירותי גביה בגין חיובי מים וביוב בעיר נתניה. למכרז הוגשו שתי הצעות. האחת של המשיבה והשניה של חברת מילגם שירותים לעיר בע"מ, המבקשת בבר"ם 8355/04 (להלן: מילגם ). מי-נתניה בחרה בהצעתה של מילגם כהצעה הזוכה וכנגד החלטה זו הגישה המשיבה עתירה לבית המשפט המינהלי בתל-אביב-יפו ועימה הוגשה גם בקשה למתן סעד זמני כנגד ביצוע ומימוש ההתקשרות בין מי-נתניה למילגם. טענתה העיקרית של המשיבה היתה שנוסח הערבות שצרפה מילגם להצעתה היה שונה באופן מהותי מהנוסח שנקבע במסמכי המכרז בכך שהוספה בה הסתייגות השוללת את חובת הבנק לפרוע את הערבות אם הדרישה לפרעון נשלחה בפקסימיליה. שוני זה, לטענת המשיבה, יצר פגם בערבות של מילגם אשר בגינו היה על מי-נתניה לפסול את הצעתה של מילגם ולבחור בהצעתה שלה כהצעה הזוכה. בית המשפט קמא קיבל את טענת המשיבה וסבר כי לנוכח טענה זו בדבר פגם בערבות סיכויי העתירה טובים ויש מקום ליתן סעד זמני. כנגד החלטה זו הוגשו בקשות רשות הערעור שבפניי.

בבקשות רשות הערעור העלו המבקשות טענות כנגד החלטתו של בית המשפט קמא ובמיוחד טענו כי מדובר ב"מעשה עשוי" וכי מבחינת מאזן הנוחות אין ליתן סעד זמני למשיבה. לנוכח טענות אלו הוריתי ביום 12.9.04 על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט קמא וכן הוריתי למשיבה להגיש את תגובתה תוך התייחסות לטענה כי מדובר ב"מעשה עשוי".

לאחר שעיינתי בתגובה שהוגשה מטעם המבקשת הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשות רשות הערעור להידחות. כפי שציין בית המשפט קמא, במקרה שלפנינו נפל פגם בערבות שצורפה להצעה ועל פני הדברים נראה כי פגם זה הינו פגם מהותי. בנסיבות אלו אין לומר כי סיכויי העתירה נמוכים עד כדי כך שאין ליתן לה סעד זמני. לכך יוסף כי אם בתחילה סברתי שלטובת המבקשות עומדת טענת "מעשה עשוי" – שכן החוזה כבר נחתם ולכאורה החלה מילגם כבר לפעול בהתאם למימוש ההתקשרות – הרי שלאחר עיון בתגובת המשיבה נראה כי, לכאורה, בנסיבות הענין, אין המבקשות יכולות לטעון לקיומו של "מעשה עשוי" וזאת משום הדרך בה התנהלו לאחר שנבחרה ההצעה הזוכה במכרז. מתגובת המשיבה עולה כי החלטת ועדת המכרזים התקבלה ביום 6.7.04 ולאחריה החלה מי-נתניה לקדם את התקשרותה עם חברת מילגם. דא עקא, שלמשיבה נמסרה ההודעה על תוצאת המכרז רק ביום 25.7.04 – לאחר שכבר נחתם החוזה בין המבקשות. בנסיבות אלו, משנמנעה מי-נתניה להודיע במועד למשיבה על תוצאת המכרז, ובהעדר שיהוי כלשהו מצידה של המשיבה, הרי שאין מקום לקבל כעת טענת "מעשה עשוי" מצידה של מי-נתניה.

אשר על כן, בקשות רשות הערעור נדחות. המבקשות ישלמו למשיבה הוצאות תגובתה ושכר טרחת עורך-דין בסך של 25,000 ₪.