בר"מ 8410/05 נחמן לביא ו-86 אח' נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה - אונו

בפנינו דיון בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו. מהטענות שהושמעו בפנינו עולה כי בין הצדדים מחלוקת בשאלה כיצד ניתן להשוות בין הפוטנציאל התכנוני של המקרקעין לאחר אישורה של התכנית הפוגעת לבין הפוטנציאל התכנוני שלה ערב תחילתה של התכנית. אכן צדק בית המשפט קמא בקבעו כי המבחן הוא הפער בין שתי התכניות, עם זאת נקודת המוצא של בית המשפט קמא הייתה כי "אחוזי הבנייה ערב אישורה של התכנית ולאחריה הינם דומים בהיקפם" וכי קביעה זו היא עובדתית, ומטעם זה בית המשפט נמנע מלהתערב בה. גישה זו חסמה דיון ענייני בשאלה של הערכת הפוטנציאל של שתי התכניות.

בנקודה זו אנו סבורים כי יצאה שגגה מלפני בית המשפט, שכן שאלת הפער בין התכניות אכן ראויה לליבון. לפיכך החלטנו לקבל את בקשת רשות הערעור בשאלה זו בלבד. כיוון שבפני ועדת הערר תלויים ועומדים עדיין הליכים, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שאנו קובעים כי ועדת הערר תקיים דיון לליבון שאלת הפוטנציאל התכנוני של תכנית 66א ערב התכנית החדשה והשוואתו לתכנית 277 שהיא התכנית הפוגעת.

הערעור התקבל, אפוא, בשאלה האמורה שתתברר כאמור, בפני ועדת הערר.