פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בר"ם
8423/02
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקשות:
1. פלס שיווק
מוצרי צנרת בע"מ
2. פלסים מפעלי פלסטיקה טכנית
לחקלאות,תעשיה ובנין בע"מ
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.10.02
בתיק בש"א 30529/02 שניתנה על ידי כבוד השופט י' זפט
החלטה
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט י' זפט) דחה את בקשת המבקשות ליתן סעד ביניים, שיורה למשיב להימנע מכל פעולה שיש בה כדי לממש את המכרז נשוא העתירה. הבקשה נדחתה בבית המשפט קמא בשל השיהוי בהגשתה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. עיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה שהוגשה לה מטעם המשיב ולא מצאתי עילה למתן רשות הערעור המבוקשת.
לכאורה די בכך שהעתירה הוגשה ביום 2.10.02 כאשר המכרז פורסם ביום 5.9.02 ונסגר ביום 6.10.02 כדי להוות שיהוי. אולם טעם זה אינו עומד לעצמו. יש תשתית לכאורית לטענת המשיב שהדרישה המקצועית לאספקת צינורות מסוג פוליאתילן מוצלב (או בשמו המסחרי "פקסגול") היתה דרישה ידועה עוד מהמכרז הקודם, שהמכרז נשוא העתירה מהווה מכרז חוזר שלו. המכרז הקודם פורסם ביום 5.7.01 וסיור הקבלנים עבורו (שבו הובהרה גם הדרישה לסוג הצינורות) נערך ביום 16.7.01. כמו כן, יש תשתית לכאורית לכך כי עוד ב- 26.11.01 הודע לקבלן שזכה במכרז הקודם כי המשיב אינו מוכן לשנות את החלטתו שלא לקבל צינורות מהסוג שמייצרות המבקשות (צינורות מפוליאתילן, או בשמו המסחרי "מריפלקס").
אוסיף עוד כי על פני הדברים נראה כי סיכויי העתירה אינם גבוהים שכן מדובר בהחלטה מקצועית של המומחים אשר עסקו בתכנון הפרויקט והמבקשות אינן מצביעות על עילה לכאורית המלמדת על שיקול פסול בקביעה מקצועית זו. לכאורה הצבת הדרישות הטכניות לקביעת החומרים שישמשו את המציעים במכרז היא זכותו של מזמין המכרז.
אשר למאזן הנוחות, הרי ככלל כאשר אי מתן הצו עלול לייתר את בירור ההליך העיקרי נוהגים אנו ליתן צו בינים אולם, בהתחשב בכך שעל פני הדברים נראה כי סיכויי העתירה אינם גבוהים ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם מעיכוב הוצאת המכרז אל הפועל, נראה שמאזן הנוחות בענין זה נוטה כנגד מתן צו הביניים.
אשר-על-כן, איני רואה הצדקה להיעתר לבקשת הערעור.
המבקשות תישאנה בהוצאות הבקשה בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, ט' בחשון
התשס"ג (15.10.2002).
ש
ו פ ט ת