בבית המשפט העליון
בר"ם 8601/10
בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ
נ
ג
ד
המשיבות:
1.עיריית תל אביב
2.שירותי נוי המנוף אילת בע"מ
בקשה לרשות ערעור
על החלטת בית המשפט לעניינים מינהלים בתל-אביב-יפו, בעת"מ 13740-11-10, מיום 16.11.10, שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא, השופט י' זפט
בשם המבקשת:
עו"ד רות ברק
בשם המשיבה 1:
עו"ד שני לוי
בשם המשיבה 2:
עו"ד ארז טיקולסקר
פסק-דין
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט י' זפט ) שבמסגרתה נדחתה בקשה לצו ביניים להקפאת זכייתה של המשיבה 2 במכרז שפרסמה המשיבה 1.
1.
עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה ) פרסמה בחודש יוני 2010 מכרז מסגרת פומבי שמספרו 73/2010, ועניינו איסוף וקליטת פסולת קרטון ונייר למחזור (להלן: המכרז ). פרק ב' של המכרז עסק באיסוף פסולת על-ידי הקבלן ופינויה למפעל מחזור, לרבות הצבתם של כ-6,500 כלי אצירה ייעודיים לאיסוף נייר וקרטון ברחבי העיר על חשבונו של הקבלן. המבקשת, ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ (להלן: המבקשת ) והמשיבה 2, שירותי נוי המנוף אילת בע"מ (להלן: שרותי נוי ), כמו גם חברות נוספות, הגישו את הצעותיהן לפרק ב' של המכרז. ביום 1.9.10, החליטה ועדת המכרזים, לאחר דיון שערכה, כי כלל המציעים עמדו בתנאי הסף שננקבו בחוברת המכרז. הואיל והצעתה של שרותי נוי היתה נמוכה באופן משמעותי מאומדן העירייה לביצוע פרק ב' למכרז, היא זומנה לוועדת משנה של ועדת המכרזים על-מנת להסביר את הפער במחירים, וכדי שהוועדה תוכל לבחון את מסוגלותה של שרותי נוי לבצע את העבודות נושא המכרז במחיר המוצע. כדי לסבר את האוזן, אומדן העירייה עמד על 67 ש"ח שישולמו על-ידי העירייה לקבלן בעבור פינוי 1 טון פסולת נייר. לעומת זאת, הצעת שרותי נוי הייתה שהיא תשלם לעירייה (!) סכום של 19 ש"ח בעבור ביצוע הפעולה האמורה. ועדת המשנה השתכנעה, לאחר ששמעה את דברי שרותי נוי ועיינה במסמכים שהגישה, כי זו מסוגלת לבצע את העבודות במחיר שהציעה אפילו תוך הפקת רווח מסוים, והמליצה לוועדת המכרזים להכריז עליה כזוכה בפרק ב' למכרז, וכך אכן נעשה. בנוסף, הכריזה ועדת המכרזים על המבקשת כעל זוכה חלופית בהתאם להוראות המכרז. הצעתה של המבקשת היתה שהיא תשלם לעירייה סכום של 5 ש"ח בעבור 1 טון פסולת נייר שתקבל. ביום 24.10.10 אישר ראש העירייה את המלצת ועדת המכרזים.
2.
המבקשת עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד זכייתה של שירותי נוי במכרז. בד בבד עם הגשת העתירה, הגישה המבקשת בקשה למתן צו ביניים להקפאת ההתקשרות בין העירייה ל שרותי נוי עד להכרעה בעתירה. עתירתה של המבקשת נסמכה על שני אדנים: ראשית נטען, כי שרותי נוי לא עמדה בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.1 לפרק ג' של מסמכי המכרז, שלפיו "ברשות המשתתף במכרז מפעל/מתקן מחזור... בעל רישיון עסק ...". שרותי נוי , כך נטען, ציינה בהצעתה כי מפעל המחזור שעליו היא מסתמכת הינו מפעל של חברת אמניר שנמצא ב"חדרה/בני-ברק", למרות שהחוזה עם חברת אמניר שצורף למכרז עסק בפינוי פסולת בעיר אילת בלבד ; שנית, נטען כי הצעתה של שרותי נוי
הינה הצעה גרעונית הנמוכה מאומדן העירייה ב-129%, ולכן הכרזה עליה כזוכה חורגת ממתחם הסבירות.
3.
בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט י' זפט ) דחה את הבקשה לצו ביניים. אמנם, נקבע כי טענות המבקשת בדבר אי עמידת שרותי נוי בתנאי הסף האמור "ראויות לדיון ובעלות סיכוי לא מבוטל להתקבל". שרותי נוי , כך נמצא, צירפה להצעתה חוזה בינה ובין חברת אמניר שאינו יכול לשמש כראיה לעמידה בתנאי הסף הנדון. בית המשפט העיר כי הוא אינו מקבל את גישת העירייה כי היא לא דקדקה עם אף אחד מהמציעים בכל הקשור לעמידה בתנאי הסף האמור, משום שמדובר בפגיעה בערכי היסוד של שיטת המכרזים. לעניין הטענה כי מדובר בהצעה גרעונית, קיבל בית המשפט את טענת העירייה שלפיה במסגרת הליך השימוע, התברר כי נפלה טעות באופן חישוב האומדן, וכן כי העירייה שוכנעה כי שרותי נוי
יכולה לעמוד בהצעתה גם במחיר המוצע. טענת המשיבות בדבר קיומו של "מעשה עשוי" – נדחתה.
עם זאת, נקבע כי המבקשת לא הראתה כי דחיית בקשתה לצו ביניים תסב לה נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי, או נזק חמור, העולה על נזקה של העירייה ממתן הצו. טעם נוסף לדחיית הבקשה היה כי המבקשת לא צירפה משיבים רלוונטיים נוספים לבקשה ולעתירה – המשתתפים הנוספים במכרז. בהחלטה נוספת של בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' שהם ), נקבע דיון מוקדם בעתירה ליום 5.1.2011.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
טענות המבקשת
4.
המבקשת טוענת כי בית המשפט קמא שגה בכך שדחה את הבקשה לצו ביניים מטעמי מאזן הנוחות ובשל אי צירופם של משיבים רלוונטיים נוספים, למרות שקיבל את טענתה העקרונית בדבר אי-עמידתה של הצעת שרותי נוי בתנאי הסף של המכרז וקבע כי סיכויי העתירה להתקבל הינם טובים.
5.
לעניין מאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי בית המשפט קמא התעלם מהנזק הרב שעלול להיגרם לה אם תידחה הבקשה לצו ביניים. המבקשת הפועלת כיום מכוח חוזה עם העירייה, מחזיקה באלפי כלי אצירה הפזורים ברחבי העיר תל אביב, שאותם היא תידרש לפנות אם לא תוקפא זכייתה של שרותי נוי במכרז. את הפחים הללו, תידרש המבקשת להשיב למקומם אם תתקבל העתירה בסופו של יום והיא תוכרז כזוכה במכרז. לדברי המבקשת, היא הודיעה לעירייה כי היא מוכנה להמשיך לבצע את העבודות – עד להכרעה בעתירה – במחירי הצעתה או בכל מחיר אחר שתקבע העירייה, ולכן לא ייגרם לאחרונה כל נזק כספי. עוד היא מביעה את הסכמתה לרכוש מ שרותי נוי רכבים או ציוד שזו רכשה לצורך מימוש זכייתה במכרז. המבקשת מצביעה על המועד הקרוב שנקבע לדיון בעתירה, וטוענת כי נוכח פרק הזמן הקצר שנותר עד למועד זה, הנזק שייגרם למשיבות בהותרת המצב הקיים על כנו אינו משמעותי.
6.
בהתייחס לאי-צירוף משתתפי המכרז הנוספים כצד לעתירה, טוענת המבקשת כי הואיל ונקבע על-ידי ועדת המכרזים כי הצעתה שלה היא הזוכה החלופית, זכותה עדיפה על-פני זו של המשתתפים האחרים במכרז, והם אינם יכולים לזכות בו. על-כן, היא מסיקה, כי משתתפי המכרז הנוספים אינם בבחינת בעלי דין רלוונטיים לעתירה או לבקשה, ולא היה כל צורך לצרפם כמשיבים. לחלופין, נטען כי אין מדובר בעילה לשלילת צו ביניים שעה שנקבע כי הטענות העומדות בבסיס הבקשה והעתירה הינן מוצדקות על-פניהן.
טענות העירייה
7.
העירייה חוזרת על קביעת בית המשפט קמא כי המבקשת לא צירפה לעתירתה בעלי דין רלוונטיים, הם המשתתפים הנוספים למכרז, וטוענת כי דין הבקשה להידחות ולו מטעם זה. עוד היא טוענת כי ההתקשרות בינה לבין שרותי נוי הינה בגדר מעשה עשוי, הואיל והאחרונה כבר רכשה את כל הציוד הנדרש לשם ביצוע העבודות נושא המכרז בעלות גבוהה ובוצעו פעולות משמעותיות לשם כך. עוד נטען כי החלטות ועדת המכרזים מצויות במתחם הסבירות ולכן אין הצדקה להתערבות בית המשפט בהן.
8.
לגופם של דברים, העירייה סומכת את ידיה על קביעת בית המשפט קמא כי הצעת שירותי נוי
אינה בבחינת הצעה גרעונית, נוכח הנתונים שהוצגו במסגרת השימוע שנערך בוועדת המשנה. לעומת זאת, העירייה חולקת על קביעת בית המשפט בדבר אי-עמידתה של שירותי נוי בתנאי הסף. העירייה טוענת כי שרותי נוי עמדה בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.1 לפרק ג' למכרז, הן באמצעות מתקן המחזור של חברת אמניר בעיר בני-ברק, הן באמצעות מתקן מחזור (תחנת מעבר) שבבעלותה בעיר אילת. לשיטת העירייה, המסמכים שצירפה שרותי נוי להצעתה – החוזה עם חברת אמניר ורישיון העסק של מפעל המחזור של אמניר בעיר בני ברק – מעידים על עמידתה בתנאי הסף של המכרז. לטענת העירייה, אין לפרש את החוזה בין שרותי נוי לבין אמניר באופן שמגביל את תחולתו לעיר אילת בלבד. לחילופין, נטען כי שרותי נוי צירפה גם רישיון עסק על-שמה למתקן המצוי בעיר אילת (תחנת מעבר), ויכלה בנקל להמציא מסמכים נוספים, אלא שהעירייה לא דרשה זאת משום שהסתפקה ברשותה של שרותי נוי להשתמש במפעל המחזור של אמניר בבני ברק. בנוסף, העירייה טוענת כי שרותי נוי צירפה להצעתה גם מכתב בדבר נכונות לקלוט פסולת נייר מטעם חברת "שניב תעשיות נייר בע"מ" (להלן: שניב ), שבבעלותה מפעל מחזור, שגם בו ניתן היה לראות כעמידה בתנאי הסף האמור. העירייה מעירה כי כל ההצעות במכרז נבחנו בקפידה, תוך שמירה על שוויון, וכי מעולם לא נטען כי "העירייה לא דקדקה עם כל המציעים בבדיקת העמידה בתנאי הסף", כפי שנכתב בהחלטתו של בית המשפט קמא.
9.
העירייה טוענת כי מאזן הנוחות נוטה בצורה ברורה לטובת דחיית הבקשה לצו ביניים. לדבריה, כל עוד לא תמומש זכיית שרותי נוי
במכרז, מפסידה העירייה סכום המוערך בכ-100,000 ש"ח לחודש. כמו-כן, לא מתאפשרת הצבת כ-1,500 כלי אצירה נוספים ברחבי העיר, שהייתה יוצאת לפועל מכוח המכרז החדש, ומשכך, נפגע האינטרס הציבורי בשמירה על הסביבה. לעומת זאת, העירייה סבורה כי הנזק הצפוי למבקשת אם תידחה הבקשה הינו נזק כספי בלבד הניתן לפיצוי.
טענות שרותי נוי
10.
בראשית דבריה, טוענת שרותי נוי
כי תשובתה לבקשה לא היתה בפני בית המשפט קמא כשנתן את החלטתו, בשל טעות מזכירותית. לטענתה, יכול שהיה בכך כדי להטות את הכף לכיוון דחייה של טענות המבקשת לגופן.
11.
שרותי נוי מצביעה על היקף ההתערבות המצומצם של ערכאת ערעור בהחלטות שעניין סעד זמני, וטוענת כי נסיבות העניין אינן מצדיקות התערבות כאמור. לשיטתה, דין הבקשה להידחות על הסף בשל חוסר נקיון כפיים הואיל והמבקשת בעצמה לא עמדה, לפי פרשנותה היא, בתנאי הסף של המכרז, משום שהיא אינה מפעילה "מפעל מחזור". המסמכים שצירפה המבקשת בהצעתה, כך נטען, לא היו בתוקף, והדבר מחייב את פסילת הצעתה. כמו-כן נטען כי המבקשת לא עמדה בתנאי סף נוספים שנקבעו בחוברת המכרז. בנוסף, שרותי נוי מעלה טענות לגבי פגמים שנפלו בתצהירים שצורפו להליכים שבהם נקטה המבקשת, ובכתבי בית הדין שהוגשו מטעמה.
12.
שרותי נוי סבורה כי יש לתת לשיקולי מאזן הנוחות את המשקל העיקרי בהחלטה בעניין צו ביניים, וטוענת כי מאחר שמדובר במכרז למתן שירותים (להבדיל, ממכרז לביצוע עבודות תשתית), אין לחרוג מהכלל בהלכה הפסוקה שלפיו יש לאפשר את מימוש הזכייה במכרז, ולא לעכבו עד להכרעה בעתירה. הנזקים הנטענים על-ידי המבקשת, כך נטען, אינם אלא חלק מהסיכון המובנה של כל גוף עסקי המפסיד במכרז ונאלץ לפנות את הציוד שהציב. להשקפתה, אין למבקשת זכות מוקנית להמשיך ולהעניק שירותים לעירייה, לאחר שפג תוקף החוזה שמכוחו ניתנו שירותים אלה. שרותי נוי
מעריכה את הנזק שייגרם למבקשת אם תידרש לפנות את כלי האצירה, בסכום של כ-60,000 ש"ח בלבד, ומצביעה על נכונותה לבצע את מלאכת הפינוי תמורת הסכום האמור, תוך התחייבות להחזיר למבקשת את התשלום אם תתקבל עתירתה בסופו של יום והיא תוכרז כזוכה במכרז. לעומת זאת, שרותי נוי
טוענת כי רכשה רכבים וכלי אצירה בעלות מצטברת של למעלה משלושה מליון ש"ח, לשם מימוש זכייתה במכרז, שעומדים כאבן שאין לה הופכין.
13.
אשר לסיכויי העתירה, שרותי נוי טוענת כי הצעתה עמדה בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.1 לפרק ג' למכרז, משום שיש ברשותה "מתקן מחזור" כהגדרתו בדין, והיא אף רכשה מתקן נוסף כזה לצורך המכרז. על כל פנים, שרותי נוי סבורה כי היא עמדה בתנאי זה גם מכוח ההסכם שלה עם חברת אמניר, כמו גם הסכמים נוספים, חלקם מאוחרים למועד הגשת הצעתה. ההסכם עם חברת אמניר, כך נטען, לא הוגבל לתחומי העיר אילת, ומקנה לה את הרשות להשתמש גם במפעלי אמניר בחלקי הארץ השונים. בנוסף, סומכת שרותי נוי את ידיה על קביעת בית המשפט קמא כי הצעתה אינה הצעה גרעונית, אך טוענת כי גם אם כך היה נקבע – לא היה מקום לפסול אותה בשל טעם זה. שרותי נוי מצביעה על הליך השימוע שנערך לה, שבמסגרתו נבדקה הצעתה באופן מדוקדק. כמו-כן, היא מצביעה על כך שהצעתה של המבקשת עצמה נופלת מאומדן העירייה בשיעור של 107%.
דיון והכרעה
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה . דין הערעור – להתקבל .
14.
כידוע , על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים לבחון שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ו"מאזן הנוחות". שני רכיבים אלה אינם נבחנים במנותק זה מזה, אלא הם נשקלים על בסיס מה שמכונה לעתים "מקבילית כוחות", שמשמעותה היא, כי ככל שסיכויי העתירה להתקבל גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך (ראו: בר"ם
10336/09
בני עאדל ג'באלי חברה לעבודות עפר בע"מ נ' המועצה האזורית גולן
(לא פורסם, 27.12.09); בר"ם 63/09 קשת שלטים בע"מ נ' עירית פתח תקוה (לא פורסם, 15.1.09); בר"ם 9913/07 מגל מערכות ביטחון בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (לא פורסם, 4.12.1007)).
סיכויי העתירה
15.
בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי "טענות המבקשת בדבר אי עמידת הצעת המשיבה בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.1 ראויות לדיון ובעלות סיכוי לא מבוטל להתקבל". אכן, טענת המבקשת כי שרותי נוי אינה יכולה להסתמך על ההסכם בינה לבין חברת אמניר, שמתמקד בפעילות משותפת בעיר אילת, כעל ראיה לעמידתה בתנאי הסף האמור, אינה נטולת אחיזה. מכתבים שהציגה המבקשת, שבהם מתכחשת אמניר לטענת שרותי נוי, הגם שהם מאוחרים לזכייה במכרז ולהגשת העתירה, מציבים סימני שאלה נוספים על עניין זה. כמו-כן, שאלה היא אם שרותי נוי
יכולה להיבנות מהמסמכים הנוספים שצירפה, ובהם – לטענתה – ראיות לעמידתה בתנאי הסף. חלק ממסמכים אלה כלל לא צורפו להצעתה במסגרת המכרז והינם מאוחרים לה, וגם טיבם של המסמכים אשר צורפו להצעה – לא הובהר עד תום. יוער כי במסגרת נספח 8 למכרז, ציינה שרותי נוי
אך ורק את מפעל אמניר בבני-ברק כ"מתקן/מפעל מחזור" הנמצא ברשותה. יש להעיר, כי לאחר שביקשתי מהעירייה את עותק הצעתה המקורית של שרותי נוי כפי שהוגשה לתיבת המכרזים, התברר כי נספח 8 הוגש ריק וכי ההתייחסות למפעל המחזור של אמניר בבני ברק היתה במסגרת הליך השלמת מסמכים מאוחר בלבד. נוכח כל האמור, לא ניתן לשלול את הספק שמא טענותיה החלופיות לעניין העמידה בתנאי הסף הינן בבחינת ניסיון למצוא אחיזה לדבר שלא היה בהצעה המקורית. לסיכום, מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה קודם לשמיעת ההליך העיקרי, סבורני שבדין קבע בית המשפט קמא כי קיימות טענות ראויות לדיון בכל הקשור בעמידתה של שרותי נוי
בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.1 לפרק ג' למכרז.
מאזן הנוחות
16.
כידוע, מאזן הנוחות הינו אבן הבוחן המר כזית בהכרעה המתייחסת לסעד הזמני (ראו: בר"ם 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (לא פורסם, 9.8.10); בר"ם 2860/10 חברת א.ג אלגר הנדסה בע"מ נ' עיריית תל אביב- יפו
(לא פורסם, 9.5.10)).
17.
הנזק המרכזי הצפוי למבקשת, ככל שלא יינתן צו ביניים, הוא בכך שהיא תיאלץ לפנות בשלב זה את אלפי כלי האצירה שבבעלותה הפרושים ברחבי העיר תל אביב, בעלות כספית מסוימת, רק בשביל להשיב כלים אלה למקומם אם תתקבל העתירה. יוזכר כאמור כי שרותי נוי
טענה בתשובתה כי היא מוכנה לבצע את עבודת הפינוי תמורת תשלום מסוים שיושב למבקשת, ככל שתתקבל עתירתה והיא תוכרז כזוכה במכרז.
18.
מנגד, ניצב הנזק הכלכלי הצפוי להיגרם ל שרותי נוי , ככל שיינתן צו ביניים אך העתירה תידחה בסופו של יום. מדובר בעיכוב בביצוע ההתקשרות שיכול להתמשך על-פני מספר חודשים, וזאת לאחר ש שרותי נוי , כנטען,
ביצעה הוצאות משמעותיות, לרבות רכישת ציוד ורכבי הובלה. עם זאת, כפי שעולה מההתכתבויות שצורפו לבקשה ולתגובות, נראה כי חלק ניכר של ציוד זה נרכש על-ידי שרותי נוי
עובר לזכייתה במכרז.
19.
אין להתעלם גם מהנזק הכספי שעלול להיגרם לעירייה כתוצאה מעיכוב ההתקשרות החדשה שתועלתה הכלכלית עולה באופן משמעותי על זו של ההתקשרות הנוכחית. עם זאת, ראוי לציין בהקשר זה את הסכמת המבקשת לבצע את העבודות נושא המכרז בתקופת הביניים במחיר שייקבע על-ידי העירייה, כך שהיא לא תינזק בהיבט זה. רשמנו בפנינו גם את טענת העירייה כי אם ההתקשרות נושא המכרז לא תצא אל הפועל, תתעכב גם פרישתם של כלי אצירה נוספים ברחבי תל אביב, שיאפשרו את הרחבת היקף מיחזור מוצרי הנייר והקרטון בעיר. עיכוב זה עלול, בתורו, לגרום לפגיעה באינטרס הציבור בשמירה על איכות הסביבה ועידוד מיחזור נייר ומוצריו.
20.
נתון נוסף שראוי לשקלו הוא המועד הקרוב שנקבע לדיון בעתירה – 5.1.10. הגם שהדיון בעתירה הוגדר כדיון מוקדם, אין מניעה כי המשיבות – שיש להן עניין בהכרעה מהירה של המחלוקת – תסכמנה לכך שהדיון ייערך כאילו הוגש כתב תשובה, והצדדים יודיעו על כך למותב שידון בהליך העיקרי מבעוד מועד. באופן כזה תתאפשר הכרעה מהירה ויעילה במחלוקת, בלא שיידרש דיון דו שלבי. נדמה כי נוכח הצורך בהכרעה מהירה בענייני מכרזים, זו אף "דרך המלך" בסוג זה של הליכים.
כפי שכבר הוזכר, ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות. בענייננו, בית המשפט קמא קבע כי קיימות שאלות המצדיקות דיון, ואף העיר כי יש לטענות המבקש "סיכוי בלתי מבוטל להתקבל". לטעמי, נוכח קביעה זו – שאינה משוללת יסוד – היה מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים, גם בהינתן שיקולי מאזן הנוחות שעליהם עמדנו. זאת, בין היתר, בשים לב שמדובר בהותרת המצב הקיים על כנו לפרק זמן קצר. בתקופת הביניים – החל מיום סיום ההתקשרות הקודמת בין העירייה לבין המבקשת עד להכרעה בעתירה – תמשיך המבקשת את העבודות שאותן ביצעה עד כה, במחירי הצעתה במכרז הנוכחי בו הוכרזה כזוכה חלופית. את שיפוי נזקיהן של העירייה והמשיבה 2, במקרה בו תדחה העתירה, ניתן להבטיח בדרך של הגדלת סכום הערבות הבנקאית שאותו הפקידה המבקשת כתנאי למתן הצו הארעי.
21.
סיכומם של דברים: הערעור מתקבל כאמור. ניתן בזה צו ביניים לפיו תמשיך המבקשת במתן השירות נושא המכרז עד למתן פסק דין בעתירה המנהלית, במחיר שננקב בהצעתה למכרז זה. כתנאי למתן צו הביניים, תפקיד המבקשת תוך 5 ימים ערבות בנקאית בסכום של מאה וחמישים אלף ש"ח, שתבוא בנוסף לערבות הבנקאית שהופקדה בהתאם להחלטתי מיום 23.11.10. הצדדים יהיו רשאים להודיע מבעוד מועד לבית המשפט לעניינים מינהליים על הסכמתם לקיום דיון במועד שנקבע לגופה של העתירה (כאילו הוגש כתב תשובה). הוצאות הליך זה יילקחו בחשבון בפסיקת ההוצאות במסגרת ההליך העיקרי.
ניתן היום, י"ג בטבת התשע"א (20.12.10).
ש ו פ ט