פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"מ 864/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. סבן יעקב – ציוד לבניין בע"מ
2. יעקב סבן
נ ג ד
המשיבות:
1. ועדת הערר המחוזית תל אביב
2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' סגן הנשיאה ק'
ורדי) בעת"מ 51644-01-15 מיום 3.2.2015
בשם המבקשים:
עו"ד דן צפריר; עו"ד אלדד מלר
החלטה
השאלה המתעוררת בבקשה דנן היא זו: צווי הריסה שיפוטיים וחלוטים מורים על הריסת מבנה שבבעלות המבקשים. המבקשים פועלים בהליכים תכנוניים בבקשה לקבלת היתר בניה למבנה ובפיהם טענות שונות לעניין התנהלות גופי התכנון
שהועלו גם בעתירה מינהלית. האם בנסיבות אלו על בית משפט לעניינים מינהליים לעכב את ביצוע צו ההריסה?
1.
לוז הדברים הדרוש לענייננו פורט ברע"פ 7940/14 סבן יעקב – ציוד לבניין בע"מ נ' מדינת ישראל (8.12.2014) וברע"פ 96/15 סבן יעקב – ציוד לבניין בע"מ נ' מדינת ישראל (20.1.2015). בתמצית, המבקשים מפעילים עסק לממכר חומרי בנין בכפר אז"ר. צווי הריסה שיפוטיים חייבו את הריסת המבנה שבמקום עוד בשנת 2005. המבקשים נקטו הליכים משפטיים שונים, והצווים לא קוימו. ביום 14.1.2013 הורשעו המבקשים, בין היתר, בעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר ובעבירה של אי קיום צו שיפוטי. הליכי ערעור שונים שהוגשו נדחו כולם. במקביל, פתחו המבקשים בהליכים שמטרתם להסדיר את המבנה במישור התכנוני. ביום 17.8.2014 פנו המבקשים לוועדה המקומית לתכנון ולבניה ברמת גן בבקשת היתר. על פי הנטען, משלא הכריעה הוועדה המקומית בבקשת ההיתר משך למעלה משלושה חודשים, פנו המבקשים לוועדת הערר המחוזית תל אביב ביום 16.12.2014 כדי שזו תעשה שימוש בסמכות הנתונה לה בסעיף 157 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה )
ותכריע בבקשת ההיתר תוך 30 ימים. ביום המחרת נשלח למבקשים מכתב מאת ועדת הערר שלפיו עניינם לא ידון בזמן הקרוב, עקב אי-מינוי יו"ר לוועדה.
1.
המבקשים לא השלימו עם תשובה זו, ופנו בשתי עתירות לבית המשפט לעניינים מינהליים שבגדרן נטען, בין היתר, כי רשויות התכנון "לא החליטו" בהליכי ההסדרה המבוקשים כנדרש בחוק; ונתבקשו שני צווי ביניים שימנע את הריסת המבנה עד להכרעה בעתירה. ביום 3.2.2015 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופט ק' ורדי ) את הבקשות למתן צווי ביניים, לאחר שנקבע כי "מדובר בניסיונות חוזרים ונשנים של המבקשים לדחות את הקץ ולמנוע את ביצוע צווי ההריסה השיפוטיים החלוטים הקיימים בעניינם וזאת תוך שימוש לרעה בהליכי משפט [...]".
2.
עוד קודם לכן, הגישו המבקשים לבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן בקשה לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה – המתיר לבית המשפט להאריך מועד שקבע לביצוע צו "אם ראה טעם לעשות כן" – שעניינה קבלת ארכה לביצוע הצו לשם מיצוי ההליך התכנוני. הבקשה נדחתה. ערעור שהוגש על החלטה זו ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחו אף הם (ראו רע"פ 96/15 הנזכר לעיל). כל זאת לאחר שכבר במסגרת רע"פ 7940/14 נקבע כי אין מקום ליתן ארכה לביצוע צו ההריסה.
3.
הבקשה שלפניי, שבמסגרתה התבקש אף מתן צו ביניים עד להכרעה בה, מכוונת להחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מיום 3.2.2015 שלא להיעתר לבקשות לצווי ביניים. לטענת המבקשים, אף שהם נמצאים כיום "רגע לפני ההסדרה המוחלטת" של המבנה, רשויות התכנון החליטו "'שלא להחליט', ובכך להביא לביצועו של צו הריסה שמתייתר מעיקרו נוכח ההסדרה התכנונית". לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה באתי למסקנה כי דינה להידחות. אכן, ברגיל, המסלול המתאים לביקורת שיפוטית על רשות התכנון הוא המסלול המינהלי. ברם, כפי שנפסק כבר פעמים רבות, ואולי פרט לנסיבות חריגות שבחריגות – שמקרה זה במובהק אינו בא בגדרן – אין מקום ליתן צווי ביניים בהליך מינהלי העוקפים פסקי דין חלוטים בהליך פלילי (ראו, למשל: בג"ץ 1946/07 אלעוברה נ' שר השיכון (27.4.2007); בר"ם 8247/08 עיריית תל אביב-יפו נ' פרג אירועים
בע"מ , פסקה 33 (18.12.2008); בר"ם 6085/03 אביוב נ' ועדת הערר המחוזית
(24.9.2003)). על כן, בקשה לארכה לביצוע צו ההריסה מקומה בהליך הפלילי – בבית המשפט לעניינים מקומיים. המבקשים אמנם ניסו להסדיר ענייניהם באמצעות המסלול הפלילי כאמור לעיל, ונדחו בערכאות השונות. עם זאת, אין הדבר צריך לאפשר למי שדעתו אינה נוחה מתוצאת ההליך הפלילי שניהל "לעקוף" – מראש או בדיעבד – את המסלול הפלילי דרך המסלול המינהלי.
4.
אף שהמבקשים כבר שטחו טענותיהם בהליך הפלילי – ומבלי להביע כל עמדה בעניין – ככל שהם סבורים כי יש בפיהם טענות חדשות המצדיקות הידרשות מחודשת לצו ההריסה שהוצא, פתוחה בפניהם הדרך לשוב ולפנות לבית המשפט שנתן את צו ההריסה, וזאת אף אם חלף המועד שנקבע קודם לכן לביצועו של הצו (לעניין הסמכות הנתונה לבית המשפט "להאריך מועד שקבע" מכוח סעיף 207 לחוק התכנון והבניה ראו – ודומה שבעניינו של המבקש 2 דכאן ממש – רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אונו" , פ"ד נו(3) 49 (2002)). כעולה מתגובת ועדת הערר לבית המשפט קמא, בקשה נוספת מסוג זה אמנם הוגשה לבית המשפט לעניינים מקומיים, שדחה אותה ביום 28.1.2015. לא הוברר מכתבי הטענות שלפניי אם על החלטה זו הוגש ערעור. מכל מקום, על המבקשים למצות את ההליך במסגרת ההליך הפלילי, שהוא האפיק המתאים להעלאת טענותיהם (מבלי שיש באמור משום נקיטת עמדה בשאלת העיכוב המבוקש).
הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.
ניתנה היום, ט"ז בשבט התשע"ה (5.2.2015).
ש ו פ ט