ברע"פ 65630-12-24 ברע"פ 65630-12-24

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (השופטת ג' ג'בארין כליפה) מיום 24.12.2024 בעמ"י 64837-12-24, בה נדחה עררו של המבקש על החלטת בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת (השופט ד' פורת) מיום 24.12.2024 במ"י 54800-12-24 אשר הורה על מעצרו של המבקש עד ליום 29.12.2024 בשעה 12:00.

1.המבקש עצור מיום 20.12.2024 בחשד לעבירות זיוף סימני זיהוי של רכב; גניבת רכב; שימוש ברכב ללא רשות ונטישה במקום אחר; וקשירת קשר לביצוע פשע. בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום ביום 20.12.2024 בה הוארך מעצרו לראשונה, נקבע כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות לו וכי קיימות לגביו עילות מעצר של מסוכנות ושיבוש הליכי חקירה.

2.ביום 24.12.2024 הוארך מעצרו של המבקש בשנית עד ליום 29.12.2024. בהחלטתו קבע בית משפט השלום כי החשד הסביר לביצוע העבירות המיוחסות למבקש אף התחזק; כי גם כעת קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המבקש יביא לשיבוש הליכי חקירה ולסיכון ביטחון הציבור; וכי קיימות פעולות חקירה שיש צורך לקיימן כשהמבקש נתון במעצר. בית המשפט הוסיף כי נתן דעתו גם לעברו הפלילי של המבקש, כמו גם למצב המלחמתי הנוכחי ולהשלכותיו לרבות על עומס אנשי המשטרה.

3.ערר שהגיש המבקש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי – נדחה. נקבע כי מעיון בחומר החקירה עולה כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את המבקש לחשדות המיוחסים לו. עוד צוין כי מעיון בדוחות המשטרה עולה כי גורמי החקירה הספיקו לבצע פעולות חקירה רבות, וכי נותרו לביצוע פעולות לא מעטות המחייבות את הותרתו במעצר. אמנם חל עיכוב בביצוע חלק מהפעולות, אולם מדובר בעיכוב שלא באשמת המשטרה או היחידה החוקרת. על כן, בהינתן שהפעולות שנדרש עוד לבצע ברות שיבוש, ובשים לב לעילות המעצר, לא נמצאה הצדקה להתערב בהחלטת בית משפט השלום.

4.מכאן הבקשה שלפנַי, בה טוען המבקש כי חרף הקביעות בדבר קיומו של חשש סביר, לא ניתן להתעלם מן העובדה שגם כעת היחידה החוקרת אינה יודעת ממי נגנב הרכב ומתי. לטענת המבקש, ממכלול הנסיבות עולה שהיחידה החוקרת "מנסה לקדם חקירה" שאינה נוגעת לבקשה למעצרו מבלי שהוזהר ומבלי שנחקר על כך, ומדובר בהפרה של זכויותיו. גם לא ניתן להלום את התנהלות היחידה החוקרת שלא קידמה פעולות חקירה בנות שיבוש שכבר הופיעו בדוח שהוכן לקראת הארכת מעצרו הראשונה של המבקש. לעמדתו, הדבר נעשה בכוונת מכוון על מנת לעצרו לימים נוספים ולקדם את החקירה הסמויה שאינה נוגעת לחשדות הנטענים.

5.דין הבקשה להידחות. רשות ערר ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם הבקשה מעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות מיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 8483/23 אבו סבית נ' מדינת ישראל (29.11.2023); בש"פ 6887/23 שאהין נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (13.9.2023); בש"פ 5280/24 דאלו נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (30.6.2024)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים האמורים.

6.המבקש אינו טוען לקיומה של שאלה עקרונית המתעוררת בעניינו, ולא התרשמתי כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות מתן רשות ערר. שתי ערכאות עיינו בחומר החקירה והתרשמו כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את המבקש לחשדות המיוחסים לו אשר בגינם התבקשה הארכת מעצרו. שתי ערכאות גם התרשמו מהחומר החסוי שהוצג לפניהן כי פעולות החקירה שנותרו לביצוע מחייבות את הותרת המבקש במעצר. זאת גם בשים לב לעילות המעצר הקיימות בעניינו. גם לא נעלמה מעיניהן של הערכאות קמא טענת המבקש בדבר העיכוב בביצוע פעולות חקירה מסוימות, אולם הן הגיעו למסקנה כי אין לזקוף זאת לחובת גורמי החקירה, שכן העיכוב לא נגרם בעטיים. בנסיבות אלה, אין אפוא כל מקום למתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.