פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ש
3462/22
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
עורך הדין סיום טדלה
נ ג ד
המשיבות:
1. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מחוז
ירושלים
2.
היועצת המשפטית לממשלה
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.4.2022 בעב"י 9188-10-21 שניתנה
על-ידי כבוד השופט ע' עאסי
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 27.4.2022, בעב"י 9188-10-21 (השופט ע' עאסי ), שבה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע עונשי השעיה בפועל שנגזרו עליו.
2.
על המבקש, סיום טדלה, נגזרו בפסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים, מיום 20.1.2020, בבד"מ 10/19 בד"מ 11/19 ובד"מ 12/19 (עו"ד א' רובין , א' אשל שיפון ו- ט' נעים ), עונשי השעיה בפועל מצטברים למשך שנתיים-ימים, יחד עם עונשים נלווים. ערעורו של סיום לבית הדין הארצי המשמעתי – נדחה על הסף, בהחלטת יו"ר בית הדין הארצי (עו"ד ח' קנת ), מיום 28.6.2021, בבד"א 22/21, בשל איחור של חודשים רבים בהגשתו.
3.
ביום 5.10.2021 הגיש סיום ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, ודיון בערעורו קבוע ליום 5.7.2022. חודשים ארוכים לאחר מכן, ביום 10.4.2022, הגיש סיום לבית המשפט המחוזי "בקשה בהולה לעיכוב הליכים" . הלכה למעשה, מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע עונשי ההשעיה, עד להכרעה בערעור. לאחר שהתבקשה תגובת המשיבה, ביום 27.4.2022, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. נקבע, כי "נוכח השיהוי הרב, במשך כ-21 חודשים, בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע, שעה שעונש ההשעיה על סף סיום, ובהתחשב במועד הדיון הקרוב יחסית, אינני רואה מקום לעיכוב ביצוע" .
מכאן הבקשה שלפנַי.
4.
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודאי לא כזה המצדיק את התערבות ערכאת הערעור.
5.
כידוע, "'נשמת הסדר הדיוני' בהליכים משמעתיים היא זו של ההליך הפלילי [...], כך שדיון בבקשת עיכוב ביצוע של ענישה משמעתית דומה במהותו לדיון בבקשת עיכוב בתחום הפלילי" (בר"ש 4907/15 ורצברגר נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין , פסקה ט (27.7.2015)). נפנה אפוא מבטינו להליך הפלילי: על דרך הכלל, הגשת בקשה לעיכוב ביצוע, לאחר שהמבקש החל בריצוי העונש, תוביל בדרך כלל לדחיית הבקשה. "בית משפט זה קבע לא אחת כי כאשר מבקש עיכוב הביצוע כבר החל בריצוי עונשו הדבר מהווה שיקול לדחיית הבקשה ותידרש הצדקה מיוחדת לקטיעת המאסר" (ע"פ 798/22 פלוני נ' מדינת ישראל (9.5.2022)). הוא הדין והוא הטעם גם לגבי בקשה לעיכוב ביצוע עונש השעיה.
6.
הפכתי והפכתי בבקשתו של סיום, ולא מצאתי בה כל הסבר, מדוע הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע רק כעת. סיום החל לרצות את עונש ההשעיה המצטבר בן שנתיים- ימים, כבר ביום 26.9.2020, וצפוי לסיים לרצות את עונשו ביום 25.9.2022. ביני לביני, הגיש סיום ערעור לבית הדין הארצי המשמעתי, אך לא הגיש לצדו בקשה לעיכוב ביצוע. סיום טוען, כי בערעור לבית המשפט המחוזי, נכללה גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש ההשעיה, אך בכך אין כדי לסייע לו. גם אם אניח לטובתו, כי אותם משפטים ספורים, המסתתרים בתוך הודעת הערעור, אכן מהווים בקשה לעיכוב ביצוע, הרי שזו הוגשה למעשה ביום 5.10.2021, יום הגשת הערעור; למעלה משנה לאחר שהחל סיום לרצות את עונשו. די בשיהוי ניכר זה, שלא ניתן לו כל הסבר מניח את הדעת, כדי להביא לדחיית הבקשה.
7.
אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.
ניתנה היום, א' בסיון התשפ"ב (31.5.2022).
ש ו פ ט