בר"ש 8330/21יעקב פודים נ. ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת

ר' פרידמן-פלדמן ) אשר ניתן ביום 4.11.2021 בעב"י 48516-07-21, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסקי הדין של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן: בית הדין הארצי ) שניתנו ביום 11.8.2020 וביום 6.6.2021, בהתאמה, בתיקי בד"א 26/20, 5/21 ו-7/21. בית הדין הארצי הפך את זיכויו של המבקש מעבירות משמעת בהן הואשם בגדרי תיק בר"ם 40/18 של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים (להלן: בית הדין המחוזי ), הרשיעהו בעבירה לפי כלל 26 רישא לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, ולבסוף אישר את עונש ההשעיה על תנאי למשך שלושה חודשים אשר הוטל על המבקש על ידי בית הדין המחוזי בעקבות הרשעה כאמור.

2.

דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

3.

מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ).

4.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי".

5.

כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. המבקש ממקד את בקשתו על הארכת המועד הגורפת להגשת ערעורים, אשר ניתנה, בצל מגפת הקורונה, על ידי יושב-ראש בית הדין הארצי, עורך הדין חיים קנת. לטענת המבקש, מדובר בהחלטה בלתי מוסמכת ובלתי תקפה, אשר נוצלה בעניינו על ידי המשיבה בהגשת ערעורה נגד זיכויו. לטענת המבקש, הארכת מועד זו מעוררת שאלה חוקתית.

6.

דק עקא, בית המשפט המחוזי כלל לא הכריע ב"שאלה החוקתית" שבפי המבקש. תחת זאת, קבע בית המשפט, כעניין עובדתי שכמעט מובן מאליו, כי המשיבה הסתמכה על הארכת המועד האמורה בהגישה את ערעורה לבית הדין הארצי. מדובר בקביעה פרטיקולרית שאינה מעוררת שום שאלה משפטית.

7.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה – ובתקווה להנמיך את הלהבות ולתרום דבר-מה להשכנת היחסים החבריים בין עורכי הדין הנוגעים בדבר: המבקש והמתלונן – לא אעשה צו להוצאות.