פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בירושלים
בש"א
10001/16 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
אברהם גזונדהייט (ז"ל)
נ ג ד
המשיבים:
1.
שלמה אייזנברג
2. אליהו רוזנגרטן - חברת מדיסון אינווסטמנט א.ג הרשומה
3. ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ
בקשה להארכת מועד
ובקשה לחלופי בעל דין
החלטה
1.עניינה של הבקשה שבפניי במתן ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.11.2016. בבקשה צוין כי טרם מתן פסק הדין, ביום 7.10.2016, הלך המבקש לבית עולמו, ולאחר פטירתו הגישו יורשיו בקשה לצו קיום צוואה, אך זה טרם ניתן ולפיכך אין עדיין בעל דין חליף. עוד נטען כי מטעמים אתיים נוצר צורך בחלופי ייצוג, ועורך הדין החדש יידרש לבחון את החומר ולגבש עמדה ביחס לפסק הדין, והודגש כי מדובר בפסק דין מורכב. מטעמים אלו התבקשה ארכה להגשת הערעור עד ל-75 ימים ממועד מתן החלטה בעניין החלפת בעל הדין.
המשיבים נתנו הסכמה חלקית לבקשה, תוך שהדגישו כי לגישתם את הארכה (המתונה) אותה ראוי ליתן יש למנות מן המועד האחרון להגשת הערעור (ולא ממועד חלופי בעל הדין).
2.המחלוקת בשאלה מאיזה מועד ראוי למנות את פרק הזמן שיינתן ליורשיו של המבקש המנוח להגשת הערעור למעשה התייתרה, שכן ביום 12.2.2017 הודיעו באי כוח המבקש המנוח כי ביום 1.2.2017 ניתן צו קיום צוואה, וכי בהתאם לצוואה שאושרה יורשתו הבלעדית היא בת זוגו, הגב' שושנה (רוזה) גזונדהייט. כן הוגשה בקשה לחלופי בעל דין.
3.בהעדר התנגדות מטעם המשיבים הבקשה לחלופי בעל דין מתקבלת.
בהתאם לצוואה ולצו קיום צוואה מיום 1.2.2017 שצורפו לבקשה מיום 12.2.2017, תבוא בנעליו בת זוגו, יורשתו לפי צוואתו, הגב' שושנה (רוזה) גזונדהייט.
4.נותר להכריע בשאלת משך הארכה אשר תינתן לחליפתו של המבקש המנוח לשם הגשת הערעור בנסיבות העדכניות שנוצרו.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים סבורני כי אין מקום להיעתר לבקשה במלואה. כאמור, הבקשה למתן ארכה ממושכת של 75 ימים ממועד מתן ההחלטה בדבר חלופיו של המבקש נשענה הן על ההמתנה לצו קיום צוואה ולהסדרת חלופי בעל הדין והן על הצורך שנוצר לפי הנטען בחלופי ייצוג.
איני סבורה כי טעמים אלו מצדיקים ארכה ממושכת כפי שהתבקשה. בעניין זה נתתי משקל לכך שבמועד בו הוגשה בקשת הארכה כבר הוגשה הבקשה לצו קיום צוואה, כך שהעובדה שלמבקש יורשת אחת בלבד היתה נהירה לה ולעורכי הדין שהגישו את הבקשה. בבקשה לא נטען כי צפויות היו להיות התנגדויות לאישור הצוואה, ובכל מקרה נראה כי בפרק הזמן אשר חלף למן מועד פסק הדין (22.11.2016) יכולה היתה היא לפעול להסדרת ייצוגה, לקבלת החלטה האם להשיג על פסק הדין ואף להכנה של הליך ערעורי (אשר יוגש לאחר שחלופי בעל הדין יושלמו). וודאי שהיה היה לפעול בשקידה ראויה למן המועד בו ניתן צו קיום הצוואה. עוד יוזכר כי חלופי ייצוג אינם משמשים ככלל טעם בלעדי המצדיק מתן ארכה (והמשיב 1 אף ציין בתגובתו כי עורך הדין יקירביץ אשר הגיש את הבקשה היה אחד מעורכי הדין אשר ייצגו את המבקש המנוח בהליך קמא), ולא הובהר מדוע יש לסטות מכך בענייננו ולאפשר את הגשת ההליך עד 75 ימים למן המועד בו הושלמו חלופי בעל הדין - פרק זמן ארוך משמעותית מפרק הזמן הקבוע בדין להגשת ערעור. עוד אציין כי על פסק הדין הוגש ערעור נוסף (ערעור מטעם המשיב 1, ע"א 468/17), ודחיית מועד הגשתו של הערעור מטעם יורשתו של המבקש תעכב את שמיעתו של הערעור הקשור, וגם לכך יש ליתן משקל.
לאחר שאיזנתי בין כל השיקולים הרלבנטיים מצאתי כי יש ליתן לגב' גזונדהייט ארכה להגשת הערעור, כך שזה יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים למן המועד בו הומצא לבאי-כוחה צו קיום הצוואה (דהיינו עד ליום 26.3.2017).
ההחלטה תצוין בפתח הערעור, ככל שיוגש, והחלטתי תצורף כנספח.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו
בשבט התשע"ז (22.2.2017).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת