בש"א 10110/05 יעקב נעימי [בפש'ר] נ. בנק דיסקונט לישראל בע''מ

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת רשם. בהחלטה נשוא הבקשה, אשר נתנה ביום 6.7.05 , דחה כבוד הרשם י' מרזל את בקשת המבקשים להארכת מועד בת 90 ימים להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. החלטתו התבססה על מספר אדנים. ראשית, נקבע על ידו, כי המבקשת 2 היתה, למיצער, הגורם העיקרי בתיק, ועל כן שהות המבקש 1 במעצר בעת מתן פסק הדין אינו מבהיר מדוע היא אחרה בהגשת הערעור. שנית, המבקש 1 אף לא הבהיר מדוע נמנע ממנו לעמוד בקשר עם עורך דינו ולהתעדכן בנוגע למתן פסק הדין. שלישית, לא הובהר מתי הומצא פסק הדין לעורך דינם של המבקשים, ומדוע הוא לא עדכן אותם בעניין נתינתו. במצב דברים זה, נקבע כי לא הוצג טעם מיוחד אשר יצדיק הארכת מועד, בייחוד בשים לב לחלוף הזמן וכן לסיכויי הערעור.

2.כאמור, המבקשים מבקשים לערער על החלטה זו. דא עקא, אף ערעורם זה הוגש באיחור, כאשר המועד להגישו חלף. מכאן הבקשה שבפני להארכת מועד אשר הוגשה ביום 30.10.05 . בבקשתם התמקדו המבקשים בנימוקים אשר מצדיקים, לטענתם, את שינויה של החלטת הרשם. בעיקר מסתמכים המבקשים על תצהירו של עו"ד ראובן יהושע, אשר ייצג את המבקשים בבית משפט קמא, ואשר במסגרתו הוא מבהיר מדוע לא המציא ללקוחותיו במועד את פסק דינו של בית המשפט קמא. דא עקא, המבקשים לא טרחו להצביע על טעם כלשהו, ובודאי לא על "טעם מיוחד" כנדרש בדין, לאיחור בהגשת הערעור על החלטת הרשם. רק במסגרת הודעת "הבהרה" שהוגשה מטעמם, מבלי שהתבקשה תחילה רשות בית המשפט, הובהר על ידם כי הסיבה לאיחור בהגשת הערעור כאמור היא שעו"ד ראובן יהושע חתם על תצהירו רק ביום 10.10.05 , וכי לא היה טעם להגיש ערעור על החלטת הרשם עובר למועד זה. על פי שיטתם, את מועד 20 הימים לערעור על החלטת רשם יש למנות מהמועד בו התאפשר להם לצרף את תצהירו של עו"ד יהושע ראובן לערעור, ולפיכך, כך הטענה, הוגש הערעור במועד.

3.ברי שאין לקבל את טענת המבקשים לפיה הערעור הוגש במועד. המועד להגשת ערעור על החלטת רשם נמנה מעת המצאתה, ולא מכל מועד עתידי אחר. מכאן, שהמועד להגשת ערעור על החלטת רשם חלף כבר מזה זמן רב. לפיכך, על המבקשים היה להצביע על טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. ברם המבקשים אינם נותנים טעם כלשהו לאיחור הניכר שחל בהגשת ערעור על החלטת הרשם. מחדל זה בולט במיוחד על רקע העובדה כי בהחלטת כבוד הרשם י' מרזל הובהר למבקשים באופן ברור מכלול הנימוקים לדחיית בקשתם. בנסיבות אלה, ניתן היה לצפות שהם יפנו באופן מיידי לעו"ד ראובן יהושע לצורך קבלת תצהירו. חלף זאת, התצהיר נערך רק ביום 10.10.05, מעל לשלושה חודשים תמימים לאחר החלטת הרשם, כאשר בבקשתם אין המבקשים מנמקים את הטעם לכך.

בבקשה להארכת מועד יש להתחשב במכלול האינטרסים המעורבים. אכן, יתכן כי בתצהירו של עו"ד ראובן יהושע יש כדי לשפוך אור על סיבת איחורם של המבקשים להגשת ערעור. אולם, אל מול האינטרס של המבקשים כי ערעורם יישמע, ניצב אינטרס של המשיבים בסופיות הדיון. בנסיבות העניין, כאשר פסק הדין הומצא לעורך דינם של המבקשים לפני שמונה חודשים לערך, וכאשר הבקשה שלפני הוגשה למעלה משלושה חודשים לאחר החלטת הרשם, נראה כי שיקלול האינטרסים המעורבים מוביל לתוצאה לפיה יש להעדיף את האינטרס של המשיבים בסופיות הדיון. בשולי הדברים אוסיף, כי המבקשים אף אינם מבהירים מדוע נמנעו מלצרף מלכתחילה את תצהירו של עו"ד ראובן יהושע לבקשתם להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובכך יש לפגום בסיכויי ההליך לגופו של עניין.

התוצאה היא, שהבקשה להארכת מועד נדחית.