פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
10199/08 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקשות:
1. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. שמעון ברכר
2. מרסל ברכר
3. אורנה אמסילי
4. פועה ברכר
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
המבקשות הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, בו חויבו המבקשות בפיצוי המשיבים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כך שהערעור יוגש תוך 45 ימים ממועד החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לתיקון טעות סופר ביחס לניכויי תגמולי המוסד ל ביטוח לאומי
ופנסיית מדינה. בבקשה להארכת מועד, שהוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור, מציינות המבקשות כי בסמוך לקבלת פסק הדין הגישו בקשה לתיקון טעות ולאחרונה הגישו גם המשיבים בקשה לתיקון טעות ביחס לאותו עניין. המבקשות סבורות כי בטרם יוגש הערעור יש צורך בהכרעה בשתי הבקשות, החלטה שיש בה כדי להשפיע על תוכן הערעור ועל היקפו. המשיבים מתנגדים לבקשה.
2.
סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ), הדן בתיקון פסק דין, קובע דחייה של תחילת מרוץ המועדים להגשת ערעור. תחולת הוראה זו מותנה בכך שאמנם תוקן פסק הדין באופן שתוכנו השתנה (סעיף 81(ג) לחוק). כאשר בקשה לתיקון פסק דין נדחית, אין כל שינוי במועד בו החל מרוץ המועדים. שאלת מרוץ המועדים נגזרת, אם כן, מהתוצאה של הליך התיקון ואינה נובעת באופן אוטומטי מהחלתו. הסדר זה נועד למנוע שימוש לרעה במכשיר של בקשה לתיקון פסק דין, כדרך להביא להארכה בלתי מוצדקת לצורך הגשת ערעור (רע"א 2500/00 קריסטל נ' קריסטל (לא פורסם, 30.8.2000); בש"א 1031/06 עיריית תל אביב נ' מנחמי (1987) בע"מ (לא פורסם, 15.2.2006)). יוצא, כי בעל דין הממתין להחלטה בבקשה לתיקון טעות לוקח על עצמו את הסיכון כי הוא עלול להחמיץ את המועד להגשת ערעור, היה ותידחה הבקשה. במצב דברים זה, פתוחות לפניו שתי אפשרויות: הגשת ערעור במועד ולחילופין, בקשה להארכת מועד. ואולם, עצם הגשתה של בקשה לתיקון טעות בבית המשפט המחוזי אינה מצדיקה היענות לבקשה להארכת מועד באופן אוטומטי. הארכת המועד טעונה "טעם מיוחד" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984). השאלה האם הגשת בקשה לתיקון טעות עולה כדי "טעם מיוחד" להארכת מועד נבחנת על פי אמות המידה שגובשו לעניין "הליך תלוי ועומד" כטעם מיוחד. על פי אמות מידה אלה, בעת בחינת השאלה האם קיומו של "הליך תלוי ועומד" מקים טעם מיוחד למתן ארכה יוענק משקל לסוג ההליך התלוי ועומד, לשאלת הקשר שבינו לבין הערעור שיש להגישו, לסיכויי ההליך התלוי ועומד וכן למסגרת הזמן בה יוכרע (ראו: בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל (לא פורסם; 20.10.2004)). אמות מידה אלה מנטרלות את החשש כי היעתרות לבקשה תיתן יד להארכה בלתי מוצדקת, בניגוד לתכליתו של סעיף 81(ג) לחוק.
3.
במקרה שלפניי, המבקשות לא פירטו את תוכן הבקשה לתיקון טעות. הן לא ציינו מהם התיקונים שביקשו להכניס בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ולא צירפו העתק של הבקשה לתיקון פסק הדין. במצב דברים זה, לא ניתן לבחון את השאלה האם הגשת הבקשה לתיקון טעות מקימה "טעם מיוחד" למתן ארכה, שכן לא ניתן לעמוד על הקשר בין הבקשה לבין הערעור, לסיכויי ההליך ולמסגרת הזמן הצפויה למתן הכרעה. במצב דברים זה אין בידי לקבוע קיומו של "טעם מיוחד" כמתחייב לשם היענות לבקשה להארכת מועד. עם זאת, מאחר שהבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת הליך והמועד אף הוארך ארעית בהחלטתי מיום 3.12.2008, אני מאפשרת למבקשות להגיש ערעור תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו. המבקשות ישלמו למשיבים בגין בקשה זו שכר טרחת עורך דין בסך של 1,500 ₪. ההחלטה תומצא לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, כ"ז בכסלו תשס"ט
(24.12.2008).
גאולה לוין
ר ש מ ת