בש"א 1028/22 מילוז (1989) בע"מ נ. פריניר (הדס 1987) בע"מ

לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי. העובדות הרלוונטיות למחלוקת בין הצדדים פורטו בהרחבה הן בהחלטת כב' השופט ע' גרוסקופף מיום 29.3.2021 ברע"א 1850/21, הן בהחלטת כב' הרשמת ד' להב מיום 4.11.2020 בבש"א 7011/20. בתמצית בלבד יצוין כי מדובר בהליך משפטי שמתנהל בין הצדדים מזה כעשור, בגדרו הוגשו תביעה ותביעה שכנגד. בשנת 2016 הורה בית המשפט קמא על פיצול הדיון לשני חלקים. מאז ניתנו מספר החלטות, פסק דין חלקי ופסק דין. הבקשה הנוכחית מבוססת על הטענה שלפיה חרף העובדה שניתן פסק דין, טרם הסתיימו כלל ההליכים בין הצדדים, ועל כן, אין הצדקה להגיש הליך ערעורי בשלב הנוכחי. המשיבה 1 התנגדה לבקשה, וטענה כי מטרתה היא לסרבל ולעכב את ההליכים, וכי אין טעם מיוחד לדחיית המועד להגשת הליך ערעורי. בהודעה מאוחרת נטען כי ביום 10.4.2022 חתם בית המשפט קמא על פסיקתה ואף ניתנה החלטה בעניין הוצאות המשפט.

עיינתי בטענות הצדדים. מבלי לחוות דעה בשאלה האם העניינים שנותרו להכרעה (ככל שנותרו כאלה בעת הנוכחית) מהווים פסק דין או החלטה אחרת – ובעלי הדין לא טענו לעניין זה – ומבלי להידרש לשאלה האם מדובר בהארכת מועד בשל קיומו של "הליך תלוי ועומד", סבורתני כי שיקולים של יעילות דיונית מצדיקים את קבלת הבקשה להארכת מועד. זאת, על מנת שיתאפשר למי מבעלי הדין המעוניין בכך להגיש הליך ערעורי לאחר שיוכרעו כלל המחלוקות בין הצדדים. עיון במסמכים שצורפו לבקשה מעלה כי גם לאחר שהוכרעו עניינים מסוימים על ידי בית המשפט קמא, נותרו לבירור מחלוקות אחרות (לרבות כאלה שהן תוצאה של ההכרעות – למשל, בעניינים כספיים). בנסיבות אלה, דומה כי יש ליתן משקל ליעילות הדיונית בבירור ההליך הערעורי לאחר סיום מלאכתו של בית המשפט קמא. זאת במיוחד בהתחשב בעובדה שמסגרת הזמנים לסיום ההליך בבית המשפט קמא לא נחזית להיות ארוכה.

לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים כי עניינם הוכרע כבר בפסק הדין החלקי מיום 29.7.2020. אף על פי כן, החרגת ההכרעה בעניינם ממתן ארכה, ככל שתינתן, צפויה ליצור חוסר יעילות, וממילא יש ליתן את הדעת לכך שבקשה קודמת של המבקשת להארכת מועד התקבלה בהחלטתה של כב' הרשמת להב מיום 4.11.2020.

במכלול הנסיבות האמורות מצאתי לנכון ליתן ארכה לתקופה קצובה. זאת, גם בהתחשב בהודעה שהוגשה ביום 26.4.2022, אשר ממנה עולה כי אפשר שמרבית המחלוקות, אם לא כולן, הוכרעו. על כן, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו 48621-11-12 מיום 9.12.2021 (כב' השופטת ת' אברהמי ) מוארך בזאת עד ליום 30.6.2022.

דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.