בש"א 10389/03 עלמאת מוסטפה עבד אל רחמן נ. ג'מאל עבד אל רחמן

זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם ע' שחם במסגרתה נדחתה בקשת המערערת למתן ערובה במקום עירבון ולחלופין להפחתת סכום העירבון. במסגרת ערעור שהגישה לבית משפט זה, חויבה המערערת בהפקדת עירבון בסך של 30,000 ש"ח. המערערת הגישה בקשה למתן ערובה חלף העירבון. הערובה שהוצעה במסגרת בקשה זו הייתה ערובה של בעלה של המערערת, המחזיק בנכסי נדל"ן, שלטענת המערערת יש בהם כדי להבטיח אפשרות גביית הוצאות, אילו יפסקו כאלה נגד המערערת. המערערת טענה בבקשתה כי הינה עקרת בית קשישה שאין לה רכוש אחר פרט לקרקע נשוא הערעור שהגישה, וכי גם אם תפסיד בערעור תהא זכאית לקבלת שטח שגודלו כמחצית דונם, ושוויו עולה על סכום העירבון שנדרשה להפקיד.

כבוד הרשם דחה בקשה זו בקובעו כי המערערת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת לשם קבלת הבקשה. כבוד הרשם ציין כי המערערת, המיוצגת על ידי עורך דין, לא הבהירה מהם מקורות הכנסתה, מה גובה הכנסתה ומה גובה הכנסת בעלה. כמו כן לא הבהירה המערערת מדוע לא תוכל להיעזר בבעלה לצורך הפקדת העירבון.

בערעור זה, טוענת המערערת כי הנימוקים התומכים את החלטתו של כבוד הרשם לדחיית בקשתה אינם רלוונטיים לבקשה להמרת עירבון בערובה. לטענתה, השיקולים שהעלה הרשם הינם שיקולים רלוונטיים לבקשה לפטור מעירבון ולא לבקשתה האמורה. כמו כן, טוענת המערערת כי אין לבוא אליה בטרוניה על כך שלא הצהירה על מקורות הכנסתה או גובהה, כיוון שהצהירה כי אין לה כלל הכנסה. בדומה, טוענת המערערת כי לא צירפה דפי חשבון בנק ותלושי שכר לבקשתה משום שאין לה חשבון בנק, והיא אינה עובדת. המערערת מוסיפה כי אין לחייב את בני משפחתה להעמיד לרשותה כספים במזומן לשם תשלום העירבון. פרט לכך, טוענת המערערת כי כבוד הרשם שגה בהתעלמו במערכה הכלכלי של הערובה המוצעת ואף לא שקל את האפשרות להקטנת סכום העירבון.

דין הערעור להידחות. בקשתה של המערערת להמרת עירבון בערובה הוגשה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית. לגבי בקשות מסוג זה נקבע כי בלא פרטים מהימנים על הכנסות המבקש הנתמכים במסמכים, ופרטים על רכושו וחובותיו של המבקש לא ניתן לשקול את המרת העירבון בערבות (רע"א 31/00 עזבון המנוח דהוד עבודי נ' היכלי בידור בע"מ (טרם פורסם)). לפיכך, משלא הגישה המערערת לבית המשפט את הפרטים הנדרשים לביסוס בקשתה, לא היה מקום לשקול את התאמתה של הערובה המוצעת כחלופה להפקדת עירבון, ולא נפל כל פגם בהחלטתו של כבוד הרשם. באשר לטענותיה של המערערת, לפיהן אין לה כל הכנסה ואילו הכנסתם של קרובי משפחתה אינה רלוונטית, דומה כי יש בטענות אלו מידה רבה של חולשה. העובדה שהמערערת אינה משתכרת בעצמה אין משמעה, בהכרח, כי אין לה כל מקורות הכנסה, ובעניין זה, הכנסתו של בעלה, עימו היא מנהלת משק בית משותף, עשויה להיות רלוונטית לשאלת יכולתה הכלכלית של המערערת.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.