רע"א 31/00 עזבון המנוח דהוד עבודי נ. היכלי בידור בע"מ

בפניי בקשה דחופה במעמד צד אחד למתן צו מניעה מחילוט ערבויות.

1.ברקע הבקשה מצויה בקשת רשות לערער שהוגשה ברע"א 31/00. על פי החלטת בית המשפט במסגרת אותה בקשה, היה על המבקשים בבקשה לערוב להוצאות המשיבים בסך 20,000 ש"ח. לאחר הליכים מרובים, הומצאו לבית המשפט שלושה כתבי ערבות בנקאית צמודת מדד. כל כתבי הערבות הוצאו על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ. כתב ערבות אחד הוצא, על פי האמור בו, לבקשת אורי שיק, והוא על סך 7000 ש"ח. השני, הוצא לבקשת אילן בנימין, והוא על סך 6000 ש"ח. השלישי, לבקשת משה יוסף, על סך 7000 ש"ח.

2.בקשת הרשות לערער נדחתה בהחלטה של השופטת שטרסברג - כהן מיום 21.5.01. בהחלטה, חוייבו המבקשים בהוצאות המשיבים בסך 10000 ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק - היינו, 11,700 ש"ח. מן החומר שבפניי עולה, כי בנוסף לתיק האמור, בין המשיבה 1 בתיק, היכלי בידור בע"מ, לבין המבקשים בבקשת הרשות לערער, תלוי ועומד תיק בלשכת ההוצאה לפועל, בגין חוב של המבקשים להיכלי בידור בסך של 63,910 ש"ח. נוכח חוב זה, פנתה היכלי בידור לשכת ההוצאה לפועל, וקיבלה ביום 13.6.01 צו לעיקול יתרת הכספים שיוותרו לאחר מימוש הערבויות האמורות. זאת ועוד, ממכתב שנשלח על ידי בא כוח היכלי בידור עולה, כי לאחר מכן קיבלה היכלי בידור ביום 21.6.01 לבקשתה צו למימוש העיקול, ובעקבות זאת פנתה לבנק דיסקונט, על מנת שזה ישלם לה את מלוא הסכומים בהתאם לכתבי הערבות הנזכרים.

יצויין, כי על פי הבקשה שמונחת כעת בפניי, כמו גם לפי הרישום במחשב בית המשפט העליון, הוגשה על ידי המבקשים ביום 17.6.01 בקשה להורות על החזרת הערבויות עד סכום של 8300 ש"ח (יתרת הערבויות מעבר לחיוב בהוצאות נשוא החלטת השופטת שטרסברג - כהן מיום 21.5.01). בתיק שבפניי אין העתק מבקשה זו, ולא ניתנה בה החלטה.

3.מכל מקום, כעת מופנית הבקשה הדחופה של המבקשים למתן צו מניעה זמני, אשר ימנע את חילוט הערבויות הנזכרות מעבר לסכום שנקבע בהחלטת כבוד השופטת שטרסברג - כהן. בבקשה נטען כי הבקשות שהוגשו לראש ההוצאה לפועל בדבר העיקול ומימושו והחלטות ראש ההוצאה לפועל בהן לא הומצאו לידי המבקשים, ונטען בה, כי יש לדון בה במעמד צד אחד, שאם לא כן, עלול להיגרם למבקשים ולבעלי הערבויות נזק בלתי הפיך.

4.איני מוסמך להעתר לבקשה. על פי החומר בבקשה ובצרופותיה, צו המניעה המבוקש מתייחס לחילוטו של אותו חלק מסכום נשוא כתבי הערבות הבנקאית, החורג מחיוב המבקשים בהוצאות על פי החלטת כב' השופטת שטרסברג - כהן מיום 21.5.01 (היינו - 8300 ש"ח). דא עקא, מעמדו של בית המשפט העליון ביחס לחילוט של סכום זה הוא של צד שלישי, המחזיק בנכס של החייב (ראו סעיף 45(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967). הא ותו לא. הסמכות ליתן החלטות שיפוטיות בעניין זה נתונה, כל כולה, לראש ההוצאה לפועל המטפל בעניין, ואשר הוא שהוציא את צווי העיקול אשר מכוחם פנתה היכלי בידור לבנק דיסקונט לחילוט הסכומים נשוא הערבויות. כפי שכבר צויין, מקום בו הוטל עיקול על פיקדון כספי שנמצא בבית המשפט, "בית המשפט הוא ככל בעלי הדין, ועליו לפעול לפי אותו צו" (דברי הרשם ב' אוקון בע"א 3115/99 מזרחי נ' טופז דינים עליון נח 847). על כן, על המבקשים לפנות, אם ברצונם בכך, בבקשות המתאימות לראש ההוצאה לפועל, המטפל בעניין, אם ברצונם למנוע את חילוט הסכום הנזכר על פי כתבי הערבות.

5.בשולי הדברים יצויין, כי מן העובדות העולות מן הבקשה וצרופותיה עולה, כי בעת הגשת הבקשה של המבקשות להשבת חלק מכתבי הערבות אליהן, היינו - ביום 17.6.2001 - היה בתוקף צו עיקול ביחס לכתבי ערבות אלה, וממילא לא ניתן היה להעתר, גם באותו מועד, לבקשה זו. המצב, מבחינה זו, לא השתנה גם בעת כתיבת החלטה זו.

לפיכך, הבקשה נדחית.