בש"א 1040/09 יוסף מנשה נ. עזרא אהרוני

איני רואה לנכון לבחון את טענתם המעניינת של המערערים בנוגע להתייחסות לחג שמיני העצרת, שלא נכלל בחישוב פגרת סוכות, לגבי הארכת מועד. הסיבה פשוטה: אין כל טעם ליתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, כאשר סיכוייה של בקשה כזו אפסיים הם. עסקינן בבקשה לרשות ערעור המכונה "גלגול שלישי". כלומר, מדובר בהליך שהחל בבית משפט השלום. יתירה מזו, בית משפט השלום לא נתן פסק דין בהליך שבפניו. הוא דחה את בקשתם של המערערים לסלק על הסף תובענה שהוגשה נגדם. המבקשים לא השלימו עם ההחלטה והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. זה האחרון דחה את בקשת רשות הערעור בלא לבקש תשובה. משמע, גם אין מדובר כלל בפסק דין של ערכאת הערעור – בית המשפט המחוזי – שדחה את טענות המבקשים לגופן. והרי אפילו במקרה של פסק דין בערעור הרף המוצב בפני העותר לבית משפט זה הינו גבוה.

המשמעות של ההחלטות שניתנו על ידי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי היא שהדיון בתובענה יימשך. ברור שטענותיהם של המבקשים כנגד התובענה עוד יישמעו. במצב דברים זה ניצב הפונה לבית המשפט העליון בפני רף גבוה במיוחד. זאת, שכן אי פתיחת שעריה של הערכאה הגבוהה ביותר אינה שוות ערך לחסימה סופית של טענותיו.

מכאן, שסיכוייה של בקשת רשות הערעור אפסיים. משכך, דינו של הערעור על החלטתה של כבוד הרשמת להידחות, אף בלא שנדרשת תשובה.