פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
1059/16 - ב'
לפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המבקש:
ראובן אסנין
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי לישראל
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.זו היא בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט קיסרי) מיום 3.1.2016, במסגרתו נדחתה תביעה שכנגד שהגיש המבקש כנגד הבנק-המשיב.
2.הבקשה הוגשה לבית-משפט זה ביום 8.2.2016 על-ידי המבקש עצמו, ונטען בה כי המבקש פנה ללשכת הסיוע המשפטי בחיפה לצורך הסדרת ייצוגו, וכי נדרשת אורכה בגין כך. בהחלטתו מיום 10.2.2016, ביקש כב' הרשם לובינסקי את תגובתה של הלשכה לסיוע משפטי בחיפה על-מנת שתודיע תוך כמה זמן צפויה להתקבל החלטה בבקשת הייצוג שהגיש המבקש. ביום 24.2.2016 הוגשה בקשה חתומה על-ידי עו"ד אסיא סיוון, שכותרתה: "בקשה נוספת להארכת מועד להגשת ערעור". בבקשה צוין כי ביום 21.2.2016 אושרה בקשתו של המבקש לסיוע משפטי ועו"ד סיוון מונתה לייצגוֹ מטעם הלשכה לסיוע משפטי לצורך הליכי הערעור (יוער כי עו"ד סיוון ייצגה את המבקש גם בערכאה הדיונית לפי מינוי מהלשכה לסיוע משפטי). כעת עותרת עו"ד סיוון לאורכה בת 45 ימים מיום מינויהּ (קרי- עד יום 6.4.2016) לצורך הגשת הערעור. לבקשה צורף תצהיר לתמיכה בנטען במסגרתה.
מהתגובה שצורפה לבקשתה של עו"ד סיוון, עולה כי הבנק-המשיב מתנגד למתן האורכה המבוקשת, בטענה כי פניית המבקש ללשכת הסיוע המשפטי אינה מרפאת את מחדלו באי הגשת ערעור במועד, וכן בנימוק לפיו הגיעה העת לסיים את הפרשה שביסוד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
3.דין הבקשה להארכת מועד להתקבל. על דרך הכלל, כאשר אדם נזקק לייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי, והוא נתקל במצוקת-מועדים בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכת הסיוע המשפטי לבין מינוי עורך-דין מטעמה, יבחן בית-המשפט את הבקשה להארכת מועד באהדה. כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי "...כאשר מדובר במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, הרי שנוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון, ובכך לבסס את אותו 'טעם מיוחד' הנדרש לצורך הארכת מועד" (בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי
(לא פורסם, 1.6.2009)). ברי כי אין מדובר בכלל נוקשה, ועל כן יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.
במקרה דנן, המבקש פנה לבית-המשפט בעצמו בבקשת אורכה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, ולפיכך לבנק-המשיב לא נוצרה ציפייה ממשית לסופיות הדיון. אף אין טענה מצד הבנק-המשיב כי העיכוב בהגשת ההליך גרם לו נזק ממשי. מטיעוניה של עו"ד סיוון ומהפירוט המובא בתצהיר שצורף לבקשתה, עולה כי המבקש פנה ללשכת הסיוע המשפטי ימים בודדים לאחר מתן פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ופעל בשקידה ראויה לצורך הסדרת ייצוגו שם, ואמנם נמצא זכאי לייצוג כאמור. בהתחשב בכל אלה, ראיתי להיעתר לבקשה שלפניי, בלא לקבוע מסמרות בדבר סיכוייו של ההליך לגופו.
לצד זאת, נוכח הזמן שחלף מאז פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, אראה לקצר במידת-מה את תקופת האורכה לה עתרה עו"ד סיוון.
4.סוף דבר; הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור מתקבלת. המבקש יגיש את ערעורו עד יום 29.3.2016. המבקש יציין את דבר האורכה בפתח הודעת הערעור, ויצרף עותק מהחלטתי זו אליו. אין צו להוצאות.
ההחלטה תומצא לב"כ הצדדים בהקדם באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, י"ט
באדר א התשע"ו (28.2.2016).
דנה
כהן-לקח, שופטת
ר
ש מ ת