בש"א 1103/07 עו"ד בלפור קויתי נ. בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ

בפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשתי תובענות הנוגעות לרישום הזכויות בדירת מגורים בבאר-שבע (להלן: הדירה ).

הדירה נבנתה כחלק מפרויקט מגורים שהקימה המשיבה 5, חברה קבלנית (להלן: החברה ), בבאר-שבע. החברה קרסה בראשית שנת 2004 וכתוצאה מכך הופסקה בניית הפרויקט בעיצומה. על מנת להשלים את בניית הדירות הוסכם בין רוכשי הדירות לחברה כי בניית הפרויקט תימשך על ידי חברה אחרת וכי המבקש ימונה כנאמן לכספים שיפקידו רוכשי הדירות וישמשו להשלמת הבנייה; ואכן, מששולמו הכספים על ידי רוכשי הדירות ומשמונה המבקש לנאמן התחדשו עבודות הבנייה. על הדירה נרשמה הערת אזהרה לטובת המבקש בנוגע להיותו נאמן על-פי ההסכם.

התובענה הראשונה שאיחוד הדיון בה מבוקש, שהוגשה על ידי המשיב 1 ביום 29.11.04 ומתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, היא תובענה שבה מתבקש, בין היתר, רישום הערת אזהרה על הדירה לטובת המשיב 1, וזאת חרף הערות האזהרה האחרות שנרשמו על הדירה, ובהן הערת האזהרה לטובת המבקש. התובענה האחרת שאיחוד הדיון בה מבוקש היא תובענה שהוגשה ביום 12.12.05 לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי המשיב 2 ובגדרה עותר האחרון, בין היתר, לביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקש ביחס לדירה.

המבקש טוען כי יש לאחד את הדיון בשתי התובענות משום ששתיהן נוגעות לזכויות באותה דירה ואיחוד הדיון ימנע הכרעות שיפוטיות סותרות באשר לזכויות הקנייניות בדירה ויחסוך בזמן שיפוטי. המשיב 1 מתנגד לאיחוד הדיון. לטענתו, שתי התובענות נועדו להסיר את הערת האזהרה שרשומה לטובת המבקש ולא להכריע בשאלת הזכויות הקנייניות בדירה, ולכן אין חשש כי יינתנו בהן החלטות סותרות. עוד טוען המשיב 1, כי המבקש השתהה למעלה משנה בהגשת הבקשה לאיחוד דיון, שכן התובענה המאוחרת מבין שתי התובענות שאיחוד הדיון בהן מבוקש הוגשה בחודש דצמבר 2005, ואילו הבקשה לאיחוד דיון הוגשה בחודש פברואר 2007. המשיב 2 מסכים לאיחוד הדיון. המשיבים 4-3, שהם משיבים בתובענה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע על ידי המשיב 2, מבקשים להימחק מן הבקשה שבפניי, שכן הם הגיעו להסכם פשרה עם המשיב 2 והגישו בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאחד את הדיון בשתי התובענות. אכן, המבקש השתהה שיהוי בלתי-מבוטל בהגשת הבקשה, אולם נוכח העובדה ששתי התובענות נוגעות לתוקף הערת האזהרה הרשומה לטובת המבקש ביחס לדירה ועל מנת למנוע התדיינות כפולה באותן שאלות משפטיות ועובדתיות ולחסוך בזמן שיפוטי יקר, מן הראוי לאחד את הדיון בשתי התובענות. בהתחשב בכך שהדירות שבעניינן הוגשה הבקשה נמצאות בבאר-שבע ושהתובענה המתבררת בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע נמצאת בשלב מתקדם יותר מבחינה דיונית, מן הראוי כי הדיון המאוחד יתקיים בפני בית משפט זה.

אשר על כן, אני מורה בזאת על העברת מקום הדיון בת.א. 1878/05 (מחוזי – תל-אביב) מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ועל איחוד הדיון שם עם הדיון בה"פ 5102/02 (מחוזי – באר שבע). נוכח השיהוי של המבקש בהגשת הבקשה דנן מצאתי כי אין מקום לפסוק הוצאות משפט לטובתו.